לא לוותר על הרוקח

כביכול אין מה לקוות מעלילה מבדחת עד פשטנית ומקומפוזיטור שאופרות אינן ספינת הדגל שלו. אולם האופרה של היידן התגלתה כיצירה מקסימה

חגי חיטרון
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חגי חיטרון

שורה תחתונה תחילה: מחר תבוצע האופרה "הרוקח" של היידן בירושלים (אולם הנרי קראון) וזו ההזדמנות האחרונה, בסבב זה, לפגוש בקונצרט חי יצירה שלא בוצעה בישראל מעולם ושגם בה הראה היידן איך הוא רוקח מוסיקה שאין בה רגע דל. בשיחה בשבוע שעבר לקראת העלאת האופרה (שפורסמה כאן) נקטה הבמאית יוליה פבזנר טקטיקה של הנמכת ציפיות; כביכול אין מה לקוות מעלילה מבדחת עד פשטנית ומקומפוזיטור שאופרות אינן ספינת הדגל שלו.

הציפיות המתונות התבדו - ובגדול. זו לא ההפקה הכי מושקעת שאפשר להעלות על הדעת לאופרה הקאמרית הזאת, עם תפאורה פחות ממינימלית ובלי פעלולי תאורה; שני הזמרים הגברים האורחים וזמרת האורחת בעלי קולות נעימים, לא יותר; הזמרת הישראלית אגם אנגלרד-סער האפילה עליהם גם בזמרה וגם בנוכחות בימתית. קאמרטה ניגנה מצוין, כהרגלה, אף כי לפעמים ניהל אותה המנצח אבנר בירון בעוצמה קצת חזקה מדי, יחסית לזו של הזמרים. העיקר: כל הציונים האלה למשתתפים נתפשים אצלי כטפלים יחסית לעצם הגילוי, עצם ההיכרות עם האופרה המקסימה הזאת של היידן. איך קרה שהיא כמעט נשכחה, האם זה מקרה שבו מה שמכנים "משפט ההיסטוריה" גרם עיוות?

חוקר האופרות יהואש הירשברג: "קודם כל, אני לא מסכים עם המושג 'משפט ההיסטוריה', כאשר הוא משמש בנימה של הסכמה. אני דוחה את משפט ההיסטוריה, בעיקר כשמדובר באופרות. האופרה 'הטרויאנים' של ברליוז, למשל, חיכתה מאה שנה עד שחזרה אל הבמה". פרופ' הירשברג מוסיף שקודם כל יש לזכור שהעלאת אופרה היא תמיד הפקה. "זה לא פשוט כמו טיפול ביצירה נשכחת לפסנתר או יצירה קאמרית שאפשר לבצע כמעט מיד".

אולי היידן היה מלחין מהשורה הראשונה, אבל לא באופרות? "הוא היה מלחין אופרות מצוין, שכתב גם אופרות קומיות איטלקיות וגם זינגשפיל גרמני. אולי האשמה בהזנחת האופרות שלו היא הגישה כבדת הראש של המאה ה-19. אפילו 'כך עושות כולן' של מוצרט לא הוצגה באותה מאה. הסבר אפשרי נוסף, בהקשר הישראלי, הוא שמי שהביא את עולם המוסיקה הקלאסית לארץ היו בעיקר ב'יקים', מוסיקאים שאופרות איטלקיות מבדחות לא נראו להם חשובות די הצורך. יש המון אופרות טובות כאלה, מהמאה ה-18. כדאי מאוד לבצע אותן".

"הרוקח" מאת היידן, בביצוע שלושה זמרים אורחים, הזמרת הישראלית אגם אנגלרד-סער ותזמורת קאמרטה. מנצח: אבנר בירון. במאית: יוליה פבזנר. מוזיאון תל אביב, 1.7

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ