חגי חיטרון
חגי חיטרון

אולם "סאנטורי" בטוקיו או אולם "וולט דיסני" בלוס אנג'לס הם עדות לכך שהאקוסטיקאי היפאני יסוהיסה טויוטה הוא מומחה עם קבלות. עכשיו מגיע טויוטה לפרק הישראלי בקריירה: שיפוץ היכל התרבות.

50 שנה לאחר שנבנה, האולם התל-אביבי הענק עובר טיפול שורש, הכולל שינויים בגאומטריה ובחומר, שיעניקו לקהל - כך מבטיחים ראשי התזמורת הפילהרמונית הישראלית - חוויית קונצרט עזה יותר. על השינויים הארכיטקטוניים אחראים משרד קולקר-אפשטיין ועל הפרויקט כולו מופקדים מנכ"ל חברת היכל התרבות, אהרן סופר, והמהנדס הפרטי צחי לנגר, הפועל מטעם עיריית תל אביב (התזמורת והעירייה הן הבעלים של ההיכל, בחלקים שווים). חברה-בת של חברת הקבלנות אורי דורי, שנבחרה במכרז, אחראית על הביצוע. את ההנחיות האקוסטיות קבע טויוטה.

אהרן סופר אומר כי אם התוכנית תתבצע בלוח הזמנים שנקבע, החלק המכריע של העבודות יושלם עד 1 באוקטובר 2012, ואז יהיו כבר האולם עצמו ורוב האכסדרה במצב שיאפשר את חידוש הקונצרטים של הפילהרמונית. במקביל יימשכו עבודות שיפוץ ובינוי נוספות. סופר מזכיר כי מלבד הקונצרטים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית מתקיימים בהיכל התרבות מופעים שונים רבים. לדוגמה, בעונה האחרונה קיימה התזמורת 100 הופעות באולם, ואילו גורמים אחרים 170 הופעות.

בקרוב מתחילות העבודות ולכבודן עוזבת התזמורת את משכנה הוותיק ועוברת להופיע (בתקווה שרק לעונה אחת) באולם סמולרש באוניברסיטת תל אביב ובהאנגר בנמל תל אביב. שיפוץ ההיכל, שיתממש לאחר מאבק ציבורי ממושך, כרוך לא רק בחידוש אלמנטים שהתבלו, אלא גם בניסיון לגרום לקהל עונג מוסיקלי רב יותר. על רקע הניסיון הזה שורר ויכוח: מצד אחד, תלונות של זובין מהטה ונגנים בתזמורת על האקוסטיקה הקיימת, תלונות שמבוססות גם - כך הם מסבירים - על התנסויותיהם בהופעות באולמות משובחים בחו"ל, לרבות אולמות שנבנו לפי הנחיות של טויוטה; מצד שני, התחושה של מבקרים רבים כי האקוסטיקה הנוכחית בהיכל התרבות היא באיכות גבוהה.

העבודות יתבצעו לאחר ויכוח ציבורי חריף שנמשך שנים. הפולמוס, לרבות מאבקים משפטיים, פרץ לאחר שהוצגה תוכנית לשינוי דרמטי בצורה הכללית של הבניין. אדריכלים ואמנים נחרדו נוכח הרעיון לפגוע באושיית תרבות תל-אביבית שזכתה להערכה בינלאומית ומזוהה עם פניה של העיר זה 50 שנה. לבסוף אישרו ערכאות משפטיות את ביצוע התוכנית הנוכחית, הכרוכה בשינויים מתונים יחסית לקודמת, אך גם היא עוררה התנגדויות. בין השאר טענו שולליה כי הדיבורים של התזמורת על הצורך בשיפור האקוסטיקה אינם אלא תירוץ.

האם האקוסטיקה של היכל התרבות מספקת? אין על כך תשובה החלטית, בין השאר משום שיש הבדלים באיכות השמע בין מקומות באולם, הבדלים בטעם האקוסטי בין מאזינים והבדלים במידת ההתנסות של מאזינים בקונצרטים באולמות טובים בחו"ל. הנה דעתו של הכנר והמורה חיים טאוב, שכיהן שנים רבות כנגן ראשי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית: "אמרתי למהטה, 'כל כך הרבה שנים האולם היה טוב, ופתאום הוא לא טוב?' עם זאת, תמיד יש אפשרות לשיפור. האם העצות של המומחים שמעסיקים עכשיו יגרמו שיפור? אי אפשר לדעת. מבחן התוצאה יקבע".

טויוטה, בראיון שהתקיים בשיחה טלפונית למשרדו בלוס אנג'לס, מבהיר כי הוא מיישם בתל אביב, במגבלות האולם הקיים, אותם עקרונות שמימש כאשר ייעץ בבניית אולמות חדשים שהוקמו מתחילה בתיאום אתו, גם ביפאן וגם למשל בלוס אנג'לס.

לאחר ששיפוץ היכל התרבות יושלם, הפילהרמונית תנסה אותו והתוצאה האקוסטית תתברר. תהיה גמישות? יהיה אפשר להחזיר חלק מהגלגל אחורנית או לערוך שינויים נוספים?

"זו שאלה לא קלה. יש אולמות שבבנייתם נשמרת גמישות לעשות שינויים, לאחר שמאזינים לנגינה שם. אפשר לתכנן כך גם את השיפוץ בתל אביב, אבל זה יקר. כאשר יש פקטורים לא בטוחים, הגיוני להשאיר אפשרות לשינויים. בשיפוצים בהיכל התרבות, לפי ניסיון העבר שלי באולמות אחרים, אין צורך בכך. אגב, שינויים מסוימים באיזור הבמה יהיו אפשריים".

אתה עצמך ביקרת בהיכל התרבות והאזנת לקונצרטים בו. מה דעתך על האקוסטיקה הנוכחית של ההיכל?

"עובדה שהוחלט לשפר אותה".

אתה מסכים שהערכת התוצאה סופית בעייתית מאוד, אם לא סובייקטיבית, ויהיה קשה לקבוע אם באמת הושג שיפור?

"אתה צודק בכך שהערכת איכות אקוסטית של אולם היא עניין סובייקטיבי, ובוודאי שבתל אביב התוצאה הסופית לא תישפט רק על ידי זובין מהטה, אלא באוזניים רבות. אגב, בלוס אנג'לס, מאז שפתחנו את האולם החדש ב-2003, הדעות על איכותו לא היו קבועות. הן השתנו - ולטובה. עם זאת, עם כל הסובייקטיביות בהערכת אולמות, יש בעולם דוגמאות שנחשבות להצלחה מובהקת - כמו 'מוזיקפראין' בווינה ו'קונצרטחבאו' באמסטרדם - לפי התרשמותם של רוב האנשים ששמעו בהם קונצרטים אי פעם".

בשיחות שקיימתי עם מוסיקאים על אולמות, לרבות על האקוסטיקה של היכל התרבות, התלונה השכיחה והכמעט בלעדית היא על יובש מוגזם, העדר הדהוד מספיק.

"ככה זה בדרך כלל, אבל יש לזכור שהדהוד הוא פרמטר אחד, שאינו קובע את האיכות בצורה מוחלטת. מדברים עליו כי הוא מדיד".

איזו הארכת זמן הדהוד דרושה בהיכל התרבות?

"לא מדדנו את זמן ההדהוד הנוכחי ולא חישבנו מהו משך ההדהוד שצריך להשיג. אני בטוח שדרוש שם הדהוד ארוך יותר".

יתכנו מקרים שבהם זמן ההדהוד שמושג קולע בדיוק לשיעור שהמומחים ממליצים, והאולם בכל זאת נשמע גרוע?

"בוודאי, ואספר לך משהו. כאשר תיכננו את אולם סאנטורי היתה לי שיחה עם הבעלים, שהם יצרני משקאות אלכוהוליים. דיברנו על זמן ההדהוד, הסברתי להם שזה לא הכל, והם אמרו ציינו שזה ממש כמו במשקאות חריפים. נניח שמקובל שאחוז האלכוהול בוויסקי הוא 42%. אם נעלה ל43% נקבל משקה טוב יותר? לא. איכות המשקה מורכבת מגורמים רבים".

אתה מסכים שלאולמות הטובים ביותר יש צורה פשוטה, מה שמכנים "קופסת נעליים"?

"לא, כי כיום אנחנו יודעים שגם בצורות אחרות אפשר להשיג תוצאות מצוינות. האם פשוט יותר להשיגן באולמות מלבניים פשוטים? כן".

מתקבל הרושם שלדעתך, השגת שיפור אקוסטי בהיכל התרבות אינו משימה קשה במיוחד.

"העמדה שלי היא שמה שנעשה שם אכן יחולל שיפור ואני לא מאמין שיהיו הרבה בעיות. עם זאת, מדובר באתגר. באקוסטיקה של אולמות אין 100%. חשוב גם להבין שיש גורמים שמשפיעים על החוויה האקוסטית

באולם המתבצעים לאחר שהשיפוץ מסתיים - על ידי התזמורת עצמה, כאשר הנגנים מתאימים את עצמם לתנאים החדשים. כשהושלם בניין סנטורי ביפאן, לפני 25 שנה, בימים הראשונים היו הרבה תלונות מצד הנגנים. אבל הזמנו לשם תזמורות רבות מחו"ל, והן דווקא היו מאוד מרוצות, צורת האולם היתה הרבה יותר מוכרת להן מאשר ליפאנים".

אנחנו מדברים על תזמורת, אבל בהיכל התרבות מתקיימים גם רסיטלים לפסנתר. שדרוג הצליל יחול גם עליהם?

"בהחלט".

כ-200 מושבים פחות

בפרויקט השיפוץ בהיכל התרבות יהיה לטיוטה נציג מקומי, שיפקח על העבודות מקרוב: שמי משיח, יועץ אקוסטיקה ישראלי בעל ותק של יותר מ-40 שנה, מעורב בתוכניות שונות על שדרוג היכל התרבות זה 12 שנה. "יש שני מרכיבים בשינוי", מסביר משיח, "הראשון הוא הארכת זמן ההדהוד. על זה המליצו כל היועצים שבאו לכאן במשך השנים. לדעתו של טויוטה, השינוי החשוב הוא לא רק ההדהוד, אלא התקנת אלמנטים שמטפלים בהחזרים הראשונים של הצליל (Early Reflections). זה החידוש שלו, שכבר יושם בהצלחה באולמות אחרים".

איך מאריכים את משך ההדהוד?

משיח: "זמן ההדהוד נקבע בעיקר על ידי נפח האולם, בפרופורציה ישירה, מאחר ששטח המשטחים הסופגים נשאר פחות או יותר קבוע. אנחנו מגדילים את הנפח על ידי שימוש בחלל שנמצא מעל התקרה הקיימת. החלל הזה ייפתח מבחינה אקוסטית, אם כי לא ויזואלית".

האדריכל עופר קולקר מוסיף באותו עניין כי "הקהל יראה את אותה תקרה כמו זו הקיימת עכשיו, אבל זו תהיה תקרה שקופה לגמרי מבחינה אקוסטית. הצלילים יחדרו אותה, יעלו לגובה נוסף של ארבעה עד חמישה מטרים ויגיעו לתקרה רפלקטיבית ויוחזרו ממנה".

מה תעשו אם יתברר שהעלאת משך ההדהוד היתה מוגזמת והצליל של התזמורת מתקבל מעורפל?

משיח: "אתה שואל אם אפשר אז להוריד את זמן ההדהוד? כן, זה ניתן להיעשות בצורה קלה וזולה. אבל לא יהיה צורך. הארכת משך ההדהוד שמדובר בה, ושמוכתבת כמו שאמרנו על ידי המגבלה על העלאת הנפח של האולם, אינה בשיעור שיכול לגרום ערפול. בכלל, בשדרוג האקוסטיקה של ההיכל אין הרבה איפה לטעות".

זמן ההדהוד, בגישה של טויוטה, אינו הגורם הבלעדי הקובע את איכות האקוסטיקה באולם. משיח מספר על הקירות הנמוכים המחזירים שייבנו בתוך האולם, בין השורות, שהם החידוש הבולט בתוכנית השיפוץ, גם ויזואלית. "מדובר בשלושה קירות נמוכים שיפרידו בין שלושת המפלסים שיהיו בפארטר", מסביר משיח. "הקירות האלה יחזירו את הצלילים אל האנשים שיושבים לפניהם, כלומר ישדרגו את החוויה הצלילית לכל היושבים בתחום שמכונה ה'אולם'; הקבוצה השנייה הם אנשים שיושבים בשתי הכנפיים הצדדיות בהיכל, והם ייהנו מקירות מחזירים חדשים, שיותקנו כתוספת לקירות הצדדיים. הקבוצה השלישית של באי היכל התרבות הם אנשים שיישבו ביציע למעלה. הם אמורים ליהנות מההחזרים שיגרמו שינויים בתקרה".

"מי שיישב בשורה מרוחקת, ימשיך להרגיש רחוק", מבהיר קולקר. "מספר המושבים באולם אמנם יירד בכמה מאות, בגלל הגדלה מסוימת של הכיסאות והרחבת הרווח בין השורות, אבל המרחק של השורה האחרונה מהבמה לא ישתנה".

הציפויים על הקירות באולם ישתנו בעקבות ההנחיות של טויוטה?

"את פסי הציפוי לא נשנה, השינוי יהיה בקירות עצמם. טויוטה מבקש להגדיל את המשקל של כל הקירות הקיימים. נוריד את ה'סרגלים' - לוחות מעץ מלא שמצפים את הקירות כיום - ואחר כך נחזיר אותם".

מה היו תנאיו להשתלבותו בפרויקט?

"התקנת קירות המעקה בפארטר, שהזכרנו. רצפת הפארטר תעלה בשיפוע דומה לזה שקיים היום בחלקים הצדדיים של ההיכל (גושים א' ו', ה', ח"ח). מה שכיום נקרא הפארטר יחולק לשלושה מפלסי גובה, בהפרשים של יותר מ-60 ס"מ בין זה לזה. תנאי נוסף הוא התקנת מפלסים על הבמה, כך שגם נגני כלי הנשיפה למשל ייראו היטב".

מהו הסוד המקצועי של טויוטה?

"המודלים הממחושבים שלו, שאת הפרטים שלהם הוא שומר כמובן לעצמו".

מה עוד מחדשים בהיכל התרבות במסגרת השיפוצים?

"אנחנו נבנה מתחת לחלק הצפוני של החניה אולם לחזרות של התזמורת, שיכול להכיל גם קהל. יהיו שם מושבים לכ-200 איש".

בעניין זה יש להוסיף כי לפי גורמים העוסקים בניהול הפרויקט, בניית האולם לחזרות ובניית חדרי הלבשה חדשים לנגנים לא יעכבו את חזרת התזמורת להופעות בהיכל התרבות, לאחר שיושלם שיפוץ האולם הגדול. *

אין נביא בעירו

האקוסטיקאי אברהם מלצר: "אני רוצה לצחוק"

אברהם מלצר, מומחה אקוסטיקה ישראלי בעל מוניטין בינלאומי, שבדק את האקוסטיקה של היכל התרבות בתקופת כהונתו של שלמה להט כראש העיר תל אביב, אומר "כשאני שומע על העצות של טויוטה שהולכים עכשיו ליישם אני רוצה לצחוק, וזה צחוק מר. הלא כבר לפני כ-25 שנה הצעתי לנצל את החללים הסגורים, מעל הפירמידות של התקרה, לשם הגדלת נפח האולם והארכת ההדהוד. מדדתי אז את זמן ההדהוד ואני זוכר את הנתון המדויק: 1.57 שניות. לדעתי, חצי שנייה פחות מזמן ההדהוד הדרוש. מה שהם עושים עכשיו הם יכלו לעשות מזמן, בעשירית הכסף".

מה דעתך על ההנחיה של טויוטה להתקין קירות מחזירים בתוך האולם?

"בתור רעיון זה נחמד".

יכול להיות שהשינויים האקוסטיים ייגמרו בכשלון?

"בדבר אחד אני בטוח: אלה שמתנגדים וטוענים שהאקוסטיקה עכשיו בסדר יגידו שהתיקונים רק קילקלו. זובין מהטה והתזמורת יגידו שהושג שיפור. הפסיכולוגיה מכתיבה את זה".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ