בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בני הנוער מקימים לתחייה את העולם שיוצרים הסופרים

סביב ספרי נוער פופולריים נוצרות קהילות של מעריצים, המרחיבות את החוויה שלהם הרבה מעבר לקריאה. בין השאר, הם כותבים פרוזה ושירה ומצלמים סרטונים בעקבות הספרים. כתבה אחרונה בסדרה

תגובות

לפני כמה ימים החליטה עדן מיימון, בקרוב תלמידת כיתה י', לעשות סדר באתר הרשמי של הספר "משחקי הרעב" בפייסבוק. היא בסך הכל נסעה לאילת עם ההורים ולשם כך נאלצה להתנתק לכמה ימים מקבוצת הדיון בספר, שבה נהפכה למנהיגה בלתי רשמית. יום אחד במשך החופשה הזאת, כשהציצה בדף של הקבוצה, חשכו עיניה. החברים-הגולשים הפסיקו לדבר על "משחקי הרעב" וניצלו את הבמה לכתיבת דברי הבל.

"אתם הופכים את הדף הזה לדף מעריצים ללהקות רוק עם שירים מכוערים", נזפה בהם. "שבוע אני לא פה, רק שבוע! כשאני יחזור אני יחייה פה את העניינים".

החבר'ה ענו מה שענו, ניסו לפייס אותה, אבל לשווא. כשהבינו שהמתקפה רצינית, אספו את הזנב (הווירטואלי) בין הרגליים ונעלמו. הסדר הושב על כנו והחברים שבו להתפעל ולשבח את הספר, לדון בדמויות ולתהות מתי כבר ייצא הספר הבא.

"משחקי הרעב" הוא הראשון בטרילוגיה המצליחה של הסופרת האמריקאית הצעירה סוזן קולינס (כנרת; הספר שני הוא "התלקחות"). מאז שיצא לאור הוא נהפך לתופעה, שמזכירה בהיקף שלה רק את סדרת "הארי פוטר". הספר לא רק מצליח להוציא מפי הקוראים הצעירים סופרלטיבים ששום סדרת ערפדים בטלוויזיה לא זכתה להם, אלא גם הביא להיווצרותם של מעגלי קוראים, בהם רבים שאינם נמנים עם אוהבי הקריאה בדרך כלל.

סביב הטרילוגיה נוצרו קהילות קוראים משגשגות, בעיקר בפייסבוק, אך לא רק שם. קבוצות אלו, שקיימות גם סביב שורה של ספרי פנטסיה, למשל "הסודות של ניקולס פלמל" (כתר) "בית הלילה" ו"אראגון" (שניהם בכנרת), הן שילוב של מועדוני מעריצים ומועדוני ספרים לכל דבר. אבל מה שייחודי ל"משחקי הרעב" הוא שבני הנוער מקימים לתחייה את העולם שיצרה הסופרת, באמצעים מגוונים: בעיקר בכתיבת פרוזה ושירה וגם ביצירת סרט. בפעילות זו שלהם הם יוצרים מעין עולם מקביל, הן ליצירה שממנה הם שואבים והן לחייהם שלהם.

זו הוויה חדשה. תופעה חברתית שצריך עוד לחקור ולנתח את המשמעות שלה על עולמם, על הפסיכולוגיה שלהם, על הדרך שבה הם צורכים תרבות ומבינים את העולם.

מועדון חברתי חדש

את ההתפתחות הזאת מתחילים להפנים בעולם המבוגרים, באטיות רבה. בהוצאות הספרים, הרשתות והספריות ניכרת באחרונה היערכות לסוגיות שמעלה העולם הנוסף והנסתר הזה של בני הנוער וניסיון לתקשר אתו.

כמו בתחומים אחרים, אנשי השיווק של הוצאות הספרים היו הראשונים להסתגל למדיה החדשה ולהבין את פוטנציאל המכירות הטמון בהתיידדות עם בני הנוער. הגולשים הצעירים הם אחרי הכל כוח קנייה. בחו"ל, כל הוצאה לאור שמכבדת את עצמה דואגת כיום להפיק מעין קדימון (טריילר) באיכות קולנועית לכל ספר פנטסיה שהיא מוציאה. לקדימון הזה אין קשר בהכרח לעיבוד הקולנועי של הספר, אלא זו יצירה שעומדת בפני עצמה.

הוצאות הספרים בארץ מסתפקות בינתיים בהקמת דפי פייסבוק וביצירת עניין ("עולם תוכן" בעגה המקצועית) סביב הספרים. כך, לדוגמה, בהוצאת כתר פתחו דף פייסבוק ל"סודות של ניקולס פלמל". בדף יש מידע על הסופר, חידונים ומשחק. בכנרת פתחו דפים, מלבד ל"משחקי הרעב", גם ל"רעד" ו"בית הלילה" ובהם הועלו קטעי וידיאו וטריילרים מחו"ל, קטעים מוקלטים (אודיו) בעברית, שבהם אפשר לשמוע חלקים מהספר כמו בתסכית של פעם, וכמובן מצגת תמונות ועוד. המחברת והמאיירת של טרילוגיית "רעד", מגי סטיווטר, שלחה איורים נוספים במיוחד לאתר הישראלי.

לדברי מיכאל שורפ, ראש מחלקת הניו-מדיה בכנרת, "אנחנו מתרשמים שקהילות הספרים החזקות מצליחות להכניס עוד ועוד קוראים לסדרה. ברגע שבני הנוער רואים שמדובר בתופעה ואלפי גולשים חיים בקהילה סביב ספר, נוצרת באופן טבעי סקרנות גדולה סביב הטרנד, הקהילה והספר. לעתים נדמה שקריאת הספר נותנת לבני הנוער כרטיס כניסה למועדון חברתי חדש".

בתוך ההתרחשות הזאת קרה משהו מרתק: ההוצאות אמנם פתחו את דפי הספרים ועשו כמה פעילויות, אך השליטה שם היא בלבדית של הגולשים, המונים אלפים בדפים הפופולריים. ונראה שהם גם לא מסכימים להיות מובלים.

במקרה של "משחקי הרעב", זה התפתח לתופעה מדהימה בהיקפה ובעומקה. נפתחו עשרות דפי דיונים, שבהם החברים כותבים את הדמויות מחדש ומספרים את הספר מחדש מנקודות מבט שונות, למשל מפי הדמויות המשניות. כך למעשה הם מחיים ומרחיבים את החוויה שלהם סביב הספר, שהמושג "קריאה" מצומצם מכדי להכיל אותה. הכותבים האלה הם בעצם כותבות; הבנים, כך נראה, מסתפקים בקריאה.

גם באתר "סימניה" אפשר למצוא יותר מ-20 קבוצות שהתגבשו סביב ספרי פנטסיה שונים, בהם "הארי פוטר" ו"הסודות של ניקולס פלמל". גם "יומנו של חנון" ברשימה, ואחת הקבוצות אף עוסקת בסיפורי מיתולוגיה. הפעילות שם מתונה יותר. בכל אחת מהקבוצות בין עשרה משתתפים לכמה עשרות, בני 9-18 המכנים את עצמם בשמות גיבורי הספר. שלא כמו בפייסבוק, שם הפעילות רוחשת ברוב שעות היום והלילה, בקבוצות אלה מפעם לפעם נכנס מישהו ושואל שאלה כמו מתי ייצא הספר הנוסף בסדרה. אין כמעט דיונים מעמיקים.

פגישה בפארק

לאוריין שקולניק, בת 13 מרמת גן המשתתפת בקבוצת הפייסבוק של "משחקי הרעב", חשוב ש"יראו שיש קבוצה כזו. שיידעו שאנשים עושים לייק גם לספרים ולא רק לתוכניות טלוויזיה". היא אוהבת במיוחד את התיאורים החיים בספר. "זה כאילו שאת שם. אני מריחה מה שקטניס מריחה, רואה מה שהיא רואה". קטניס, היא מוסיפה, "היא גיבורה חזקה ופמיניסטית. מה שאני אוהבת. בכלל, זה לא סתם רק על אהבה וכאלה, אלא על איך היא שורדת בכוחות עצמה".

רותם יעיש, בת 16 מירושלים, הצטרפה לקבוצת הפייסבוק כי היא היתה חייבת לדבר עם מישהו על הספר. "ברגע שקוראים את הספר לא יכולים להפסיק לחשוב עליו", היא אומרת. "הספר מכיל הכל לדעתי. מתח, אהבה, הכל ביחד. הלהיב אותי לראות את ההתמודדות של הדמות הראשית בספר, קטניס, את המחשבות שלה, איך היא מתנהלת עם האנשים מולה, איך היא מגיבה לדברים ואיך מתייחסים עליה. רציתי לנתח את כל זה עם מי שקרא כבר את הספר, והחברות שלי עדיין לא קראו אותו.

"לקטניס יש המון התלבטויות מוסריות. וגם על כך מעניין לדבר. היא צריכה להרוג אנשים. ופתאום היא מבינה שזה רצח. שזה לא רק משחק. זה חלק עוצמתי בספר. הרבה ספרים שקראתי היו שטחיים, ילדותיים לעומת הספר הזה. תמיד יש סוף טוב שמצפים לו. אבל כאן זה אחרת".

יעיש גילתה שהיא נהנית לא רק מהשיחה על הספר, אלא גם מהכתיבה בעקבותיו. והיא נהפכה לאחת הכותבות הפופולריות. כשהיא מפסיקה לכתוב את הדיאלוגים המהורהרים והעגומים שלה, דוחקים בה להמשיך. לרוב היא כותבת בשם דמות משנית, פיטה. "הרגשתי שאני רוצה לשמוע את הצד שלו", היא מסבירה, "אף על פי שאני בת, התחברתי לרגישות שלו והחלטתי שאני רושמת את זה. את החלק מעצמי, בו".

עדן מיימון, אותה מנהיגה קנאית לספר, אינה מסתפקת בכתיבה בשם הדמויות. לאחרונה היא העלתה תסריט לטריילר שכתבה באנגלית המתבסס על טקסט מהספר. זה לא רעיון מקורי שלה: אפשר לראות דוגמאות לטריילרים של חובבים מחו"ל ביוטיוב. אבל היא קידמה עוד את העניין ויזמה גם פגישה בין החברים בפייסבוק למטרת אודישנים.

החברים התייחסו להצעה ברצינות רבה. לפגישה שהתקיימה בסוף יוני בפארק הירקון התארגנו ובאו 20 ילדים ממרכז הארץ, רובם בנות שרצו לשחק את הדמות הראשית, קטניס. אבל היו גם חמישה בנים. עדן היתה השופטת הבלעדית. פנייה של הוצאת כנרת לעזור ולארגן את הצילומים הושבה ריקם.

גליה פרנק, בת 13 וחצי, שהשתתפה בפגישה, היתה אחת המועמדות לשחק את הגיבורה. היא עולה לכיתה ט' בבית הספר עירוני א' בתל אביב במגמת אמנות פלסטית. פרנק היא מאלה שדווקא קוראים הרבה, ולא רק פנטסיה. זה טבעי לה לכתוב על הספר, כי מאז כיתה ה' היא משתתפת בחוג של כתיבה יוצרת בבית אריאלה בהדרכת הסופרת נאוה מקמל עתיר.

"אני חושבת שטוב שעשו פעם אחת גיבורה", היא אומרת. "ברוב הספרים הבת היא דמות משנית, כמו ב'הארי פוטר'. שמחתי שנתנו לה להיות דמות ראשית". היא כלל לא הרגישה בתחרות עם הבנות האחרות. "היה כיף לפגוש את הילדים שאני מתכתבת אתם בפייסבוק. עשינו חזרות, שנצטרך לחזור עליהן כי היה קצת מבולגן".

הילדים מתכוונים לחזור ולהיפגש. הם מתכננים לעשות הכל בעצמם. "אחרי שיהיה ליהוק", מספרת פרנק, "אחד הילדים ילמד אותנו כוריאוגרפיה ואז ניסע לכרמל ונצלם שם עם איפור והכל".

יעיש כבר חוששת שהספר הבא, האחרון בטרילוגיה, יתפרסם ו"כל זה ייגמר". "תמיד אני חושבת מה יקרה כשהספר השלישי יגיע. מה יהיה. החלטתי שאקרא אותו לאט, אבל אני לא יודעת עם אעמוד במתח".

אחרי הספר הזה, יהיה קשה לחזור לספר רגיל, היא אומרת, כי "זה ספר שמכניס אותך לעולם אחר". אי אפשר יהיה לנתח ספרים אחרים, היא טוענת. קלאסיקה? הצחקתם אותה.




רותם יעיש. כותבת פופולרית
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו