בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסרט "החתול במגפיים - הסיפור האמיתי" - אבד חתול, למוצא יוענקו מגפיים

הקצב המשעמם, הדיבורים הרבים והמוסיקה האיומה ב"החתול במגפיים - הסיפור האמיתי" הן רק בעיות משניות בהשוואה לחיסרון המרכזי של הסרט: העדר גיבור

תגובות

"החתול במגפיים" היא אגדת ילדים קלאסית. אולם להבדיל מ"כיפה אדומה", "שלגיה" או "עמי ותמי", רק הורים מעטים יודעים לשלוף מזיכרונם את כל פרטיה, וזאת אף על פי שלגיבורה היתה עדנה בשנים האחרונות בזכות סדרת סרטי "שרק" הפופולרית.

מאז חלקה השני של סדרת הסרטים על העוג הירוק, גנב החתול את ההצגה: המבט המתחנן של עיניו הגדולות, המבטא הספרדי השרמנטי (באדיבות המדבב אנטוניו בנדרס) ותכונותיו החתוליות הכלליות ממש דרשו שיוקדש לו סרט משלו, וזה אכן קורה. אבל לא עכשיו: "החתול במגפיים - הסיפור האמיתי", אף שהוא מתהדר בכרזה הדומה באופן חשוד לזו של הסרט האמריקאי שיעלה לאקרנים בדצמבר, אינו הסרט הזה. ראו הוזהרתם. ומדובר באזהרה כפולה: לא רק ש"החתול במגפיים - הסיפור האמיתי" אינו החתול של אולפני דרימוורקס, אלא שסרט האנימציה הצרפתי, שבכלל עלה לאקרנים במולדתו לפני שנתיים, הוא סרט לא מומלץ.

הסרט של ז'רום דושון הוא פרשנות חופשית לאגדה של שארל פרו, על בן הטוחן המקבל בירושה מאביו חתול, בעוד ששני אחיו מקבלים את טחנת הקמח. החתול מתגלה כבעל תכונות אנושיות וחוכמה, והוא מקרב את הנער הפשוט למושא תשוקתו - הנסיכה. לזו שיער חום קצר, עיניים יפות, נמשים, גוף בעל קימורים וחיבה לריקודים. יש לה גם אמא השונאת שקרנים, מענישה אותם בחומרה (בעזרת מטחנת בשר, ליתר דיוק) וקפדנית באופן כללי. האב מנמנם על הכס.

הנער הפשוט (שלו שני אחים, אחד רע ואחד טיפש), המגיש נעל לנסיכה, שבוחרת אותו מכל האחרים, הוא מין גרסה הפוכה של "סינדרלה". בנוסף לדמויות האלה ישנם כל החשודים המיידיים: איש החצר הרשע והמכוער (את דבר כיעורו מדגישים שוב ושוב כבדיחה חוזרת, משום שתוכו כברו, אך כמה אפשר לצחוק על חיצוניותו של אדם?) שחפץ בנסיכה, ליצן החצר הילדותי והעוג, שכאשר הוא מתרגז הוא נהיה תמנון מפחיד השולח זרועות, וחוזר למצבו הרגיל רק כשמנגנים לו מוסיקה. הבעיה היא שהמוסיקה שמנגנים לו כה איומה, שהקהל מתחיל לצמח זרועות תמנוניות עם הישמעה. אך מעל לכל זה אמור לעמוד החתול, וזה אינו משעשע, מבריק או כריזמטי.

הדמויות המונפשות והרקע יפים במידה. ייתכן שבתוך ספר ילדים היו נראים טוב. אך הם לא משתלבים בתנועה ובתנופה של סרט אנימציה ממוחשב. הסרט מקרטע, מתקדם בקצב משעמם, יש בו הרבה דיבורים ומעט התרחשויות, והמוסיקה מציקה ממש. "שנייה כמו שנה נמשכת", שרות הדמויות בביתו של העוג. אכן.



מתוך ''החתול במגפיים - הסיפור האמיתי''. שנייה כמו שנה נמשכת
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו