ג'סטין ביבר רוקד לקול הבנות הצורחות

לפני שלוש שנים אסף ג'סטין ביבר כסף מהופעות רחוב כדי לנסוע לדיסני וורלד. עכשיו הוא זמר הפופ המצליח ביותר מאז מייקל ג'קסון. עם צאת האוטוביוגרפיה שלו מספר הכוכב בן ה-16 מה נושא השיחה החביב עליו

גרדיאן
גג'ון רונסון
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גרדיאן
גג'ון רונסון

יום חמישי אחר הצהריים, סן חוסה, קליפורניה. ג'סטין ביבר יושב בחדר הלבשה שבדרך כלל הוא ביתם של שחקני נבחרת ההוקי סן חוסה שארקס (כרישים). אבל בנבחרת יש 23 כרישים, והוא רק אחד - נער זעיר בחדר ענק, ריק פרט לספה, איש שמביים סרט תיעודי המכוון אליו מצלמה (ג'ון מ' צ'ו, במאי הסרט התלת ממדי "סטפ אפ" שעובד עכשיו על סרט בתלת-ממד על ביבר ושמו "Justin Bieber Never Say Never") ומייק היח"צן.

מצלמת התלת-ממד של צ'ו לוכדת אותי בהבעה חרדה, זהירה. החרדה שלי נובעת מכך שביבר - בן 16 בלבד וללא ספק כוכב המתבגרים הגדול ביותר בעולם, אולי הגדול ביותר מאז מייקל ג'קסון - נוטה לדקלם בראיונות פתגמים מצוחצחים יתר על המידה, כמו אלה הלקוחים מספרו האוטוביוגרפי שיצא בימים אלה, "First Step 2 Forever: My Story" (הצעד הראשון אל הנצח: הסיפור שלי): "כל אחד מהמעריצים שלי מיוחד מאוד בעיני... הכל קרה הודות לכם. אני מתעורר בידיעה שהתברכתי במעריצים הטובים ביותר בעולם... הצוות שלי הוא המשפחה שלי והם כולם ראויים לזרוח בזכות עצמם..."

הזהירות מובנת בהתחשב במיליוני האנטי-ביברים, מתנגדי-ביבר, הנכונים להתנפל על כל צעד שגוי שלו, אף שהם טיפה בים לעומת מיליוני הביליברים (Beliebers שילוב של believe, להאמין, וBieber) בעולם. ביליבר - לפי מילון הסלנג המקוון Urban Dictionary הוא "אדם שאוהב את ג'סטין ביבר ומאמין (beliebs) בכל מה שהוא יעשה".

על פי טוויטר, 3% מכל התנועה הנרשמת בטוויטר קשורה לביליברים, ושרתים בכל העולם עוסקים אך ורק בו ובמעריציו. ביולי הוא גבר על ליידי גאגא כמושא החיפוש הנפוץ ביותר באינטרנט.

איזה סרטים מצחיקים ביוטיוב ראית לאחרונה?

"יש אחד שנקרא 'Scarlet Takes A Tumble', הוא מצחיק מאוד", הוא אומר. "אשה אחת עולה על שולחן ושרה ופתאום היא מתקרבת לקצה ומאבדת שיווי משקל ונופלת. זה מצחיק".

ומה עם "Charlie Bit My Finger?"

"זה לא כל כך מצחיק", הוא אומר. "לדעתך זה מצחיק?"

כן.

ביבר מושך בכתפיו. "את האמריקאים והקנדים זה מצחיק רק בגלל המבטא הבריטי של הילדים בסרט. יש סרטון שנקרא 'Arab Screaming' והוא מצחיק מאוד. יש בו ערבי שמתחיל לצרוח. זה פשוט קורע מצחוק. אתה צריך לראות את זה. לך לראות את זה". כשהוא נשאל אם הוא צופה לפעמים בסרטונים שלו ביוטיוב הוא אומר שהוא מודע לסכנות הטמונות בחיפוש שמו בגוגל, אבל לפעמים הוא קורא את התגובות. "'אתה כזה מטומטם', 'השיר שלך גרוע', אני אפילו רואה לפעמים, 'אתה הומו' בלי שום סיבה נראית לעין. מה הרעיון בזה? אבל אז אני נזכר שיש כל כך הרבה אנשים שאוהבים את הסרטונים שלי ולא מגיבים. כשסרטון מוצא חן בעיני אני לא מגיב, זה בזבוז זמן. אבל אנשים ששונאים אותך - הם מקדישים זמן לשנאה הזאת".

אמא עשתה שגיאות

הוא בעיצומו של סיבוב הופעות גדול. טור של אוטובוסים חונה במפרץ החניה. הם נוסעים בשיירה בלילות מעיר לעיר, ונושאים אתם את ביבר וצבא שלם של מבוגרים. ביבר לפעמים מזגזג ביניהם על הסגוויי. האם הוא לא מרגיש מנותק בגלל כל הנסיעות האלה? "אני כל כך רחוק", הוא מהנהן, "ואני מתחיל להרגיש שאני רובוט. כשאני מחוץ לקנדה לוח הזמנים מטורף ויש הפרש זמנים בין היבשות ואני לא מתאושש מזה. זה מוזר".

אתה לפעמים מתגעגע לימים שבהם עוד לא היית מפורסם?

"אני אדם רגיל. אני חי את החלום שלי ואני פשוט נהנה מכל רגע".

הוא התפרסם בזכות יוטיוב. אמו, פאטי, ילדה אותו בהיותה בת 18, וגידלה אותו לבדה בעיירה הקטנה סטרטפורד שבאונטריו, קנדה.

"אמא שלי לא היתה מי יודע מה", אומר ביבר. "כלומר, היא היתה אדם טוב, אבל היא עשתה שגיאות. היא שתתה. היא בטח גם השתמשה בסמים וכאלה, והיא סיפרה לי על זה כי היא אמרה שהיא עשתה מספיק דברים רעים בשביל שנינו. אני לא צריך לעשות דברים כאלה כי היא כבר עשתה אותם. היא שינתה את חייה מהקצה אל הקצה בגללי. כשנולדתי היא הפסיקה לעשן, היא הפסיקה לשתות". הוא משתתק לרגע. "היא עשתה את זה רק בשבילי".

אביו, ג'רמי, עזב את הבית כשביבר היה בן שלוש, אף שאם מחפשים היטב באינטרנט מוצאים תמונות שלו - גבר תפוח שרירים ומקועקע שמכנה את עצמו לורד ראול, ובקורות חייו כתוב, "החיים שלי הם הבן שלי. הוא בן תשע והוא האדם המוכשר ביותר שאני מכיר. הוא גם חתיך (בדיוק כמו אבא שלו)!"

וביבר אכן גילה כישרונות לא צפויים: "אני יודע לסדר קובייה הונגרית בדקה וחצי", הוא אומר. ויתרה מזאת, הוא שר כמו מלאך, ללא מאמץ. כשהיה בן 13 החל להופיע ברחובות כדי לאסוף כסף ולנסוע לדיסני וורלד. עובר אורח שנפעם מקולו צילם אותו והעלה את הסרטון ליוטיוב. הוא השתתף בתחרויות כישרונות מקומיות ואמו העלתה ליוטיוב גם את הסרטונים מהופעותיו האלה. הסרטים משכו את תשומת לבו של מנהל אמנים ושמו סקוטר בראון ואחר כך התעניינו בהם גם הזמרים אשר וג'סטין טימברלייק, שנאבקו עליו (אשר זכה), ולבסוף הבחינו בו מיליוני מתבגרות, כולן בבת אחת, מכל העולם. רוב הכוכבים כובשים מדינות בהדרגה, בזו אחר זו. ביבר נהפך בן לילה לשם דבר בכל מקום. הוציאו אותו מבית הספר והוא החל בחייו כפי שהם עכשיו - הוא לומד בחינוך ביתי באוטובוס המסיע אותו מעיר לעיר, ונודד כל הזמן.

לפני כמה חודשים, בתוכנית טלוויזיה בסידני שבאוסטרליה, הוביל מנהל האולפן את ביבר אל הספה. הוא הניח את ידו על שכמו של ביבר. "תוריד את הידיים שלך ואל תעז לגעת בי שוב", נבח עליו ביבר על פי הדיווחים.

"הוא אומר לנו את זה כל הזמן", מילמל הסאונדמן של ג'סטין למנהל האולפן המזועזע. כמה ימים אחרי "תקרית סנרייז" ביקר ג'סטין בתוכנית טלוויזיה בניו זילנד. המגיש שריאיין אותו דיבר במבטא ניו-זילנדי בולט. הוא שאל את ג'סטין אם בגרמנית ביבר זה כדורסל. "גרמנית?" שאל ביבר. "גרמנית", אמר המראיין. ביבר הביט בו בארשת אטומה. "גרמנית", אמר המראיין. "אתה מבין? גרמנית".

"אני לא מכיר את המלה הזאת", אמר ג'סטין. "הנה, תראה", אמר המראיין והראה לו את המלה "גרמנית" הכתובה על הכרטיסייה שלו. "אני לא מכיר את המלה הזאת", אמר ביבר. "לא משתמשים בה באמריקה".

היו לו אז כמה ימים קשים. "הוא לא היה יכול לדחוס ללוח הזמנים שלו כמה דקות כדי ללמוד מה זה גרמנית?" נכתב באתר האפינגטון פוסט. "ביבס (ביבר) לא יודע שהמלה 'גרמנית' קיימת".

זמן קצר לאחר מכן צץ סרטון שצולם כמה חודשים לפני כן בגרמניה; ג'סטין סופר בו עד עשר בגרמנית ומדבר בחיבה על הסבא-רבא הגרמני שלו.

"לא הצלחתי להבין מה האיש הזה אומר", מסביר ביבר עכשיו. "אני יודע מה זה גרמנית, כמובן". הוא משתתק לרגע. "זה נשמע כאילו הוא אמר Jewman (יהודי)".

חשבת שהוא שואל אותך איך אומרים כדורסל בשפת היהודים?

"לא הבנתי מה הוא אומר", ביבר אומר ומשתתק.

הוא לומד בשיטת חינוך ביתי. "אני צריך ללמוד שלוש שעות ביום, זה טוב", הוא אומר. "יש לי נטייה לחלום בהקיץ. אני חולם בשיעורים. אז אני טוב יותר אחד על אחד". אבל באופן פרדוקסלי, הוא גם פרפקציוניסט. הפרפקציוניזם שלו הוא בעיה: "אני מחמיר עם עצמי הרבה יותר מדי. אני כל הזמן רוצה להיות יותר טוב".

אתה מלקה את עצמך יותר מדי?

"קצת יותר מדי. אבל לאחרונה אני מנסה להשתפר בזה".

חלומות בהקיץ; פרצי זעם; פרפקציוניסטיות... יש לך חוסר קשב וריכוז?

"אה... יש לי ADD בצורה קלה".

איך זה בא לידי ביטוי?

"כשאני לא מבין משהו ומשעמם לי אני לא מקשיב. אז המורה שלי צריך להגיש לי את החומר בצורה מהנה. כל שעה הוא צריך לתת לי הפסקה של חמש-עשר דקות. אבל אחרי ההפסקה אני מתנהג יפה".

עברת אבחון וגילו שיש לך ADD?

"לא. זו אבחנה שלי".

אתה נתקף חרדה לפעמים?

"כן, יש לי לפעמים חרדות. בעיקר כשמושכים אותי ל-20 כיוונים שונים. אז אני אומר 'תנו לי לנשום לרגע'".

הוא מכחיש שאמר למנהל האולפן בסידני שלא יעז לגעת בו - "לשמוע מבוגרים מפיצים שקרים ושמועות זה כנראה חלק מהמקצוע", כתב אז בטוויטר שלו - אבל הוא מודה שהתפרץ עליו. "כל כך הרבה אנשים אומרים לך מה לעשות", הוא אומר. "אני עובד ממש קשה, ואני עייף, ויש לי ימים רעים". הוא משתתק לרגע. "לכולם יש ימים רעים לפעמים".

מעריץ אחרי מעריץ

לפני שהתפרסם הוא ניגש לראפר טוויסטה לבקש חתימה: "הוא אמר, 'לא עכשיו'. ואני התעצבנתי. אבל עכשיו כשאני באותו מצב אני מבין אותו. כל כך הרבה קורה מסביב. כשאני אוכל, למשל, אני לא אוהב שמפריעים לי. זה זמן המנוחה היחיד שלי. אנשים לא מבינים את זה. הם חושבים שהכל כיף. ושהכל נפלא. אבל זה עבודה קשה". הוא משתתק. ואז הוא מוסיף, בלהט מה: "זה יותר קשה ממה שחושבים".

ביבר כותב בספרו שנושא השיחה החביב עליו ביותר הוא "בנות, בנות, בנות, בנות, בנות, בנות, ב נ ו ת". "אתה יכול לשאול אותי על בנות", הוא אומר בנימה מרגיעה. "זה רק דברים טובים. אני אוהב בנות. בנות הן מדליקות. יה!"

איך אי פעם תמצא לך חברה שלא תסתובב כל הזמן בתחושה, 'אני לא מאמינה שאני עם ג'סטין ביבר!'"?

"זה מה שקשה בזה", הוא אומר. "יש כל כך הרבה בנות שהיו מוכנות לעשות כל דבר בשבילי בגלל המעמד שלי". הוא משתתק. "מישהו אמר לי שנהדר להיות עם מישהו שיש לו מה להפסיד בדיוק כמו לך".

אז תצטרך למצוא לך חברה מפורסמת?

"כן. זה נראה לי רעיון טוב. כי לא אוכל לצאת עם מישהי שתהיה כל כך מאוהבת בי עד שתהיה מוכנה לעשות כל דבר בשבילי". מחוץ ללובי, מאות זוכים בתחרות מתכוננים לפגישתם עם ביבר. מייק היח"צן מסביר שהקונצפט השתנה במשך השנים. פעם זו היתה מסיבה עם משקאות. אבל עכשיו זה תור ארוך, וארבעה מעריצים בכל פעם מוכנסים לחדר שבו עומד ג'סטין. הם אומרים שלום, מצטלמים יחד, ואז מוציאים אותם מהחדר.

וזה בלתי נגמר. מעריץ אחרי מעריץ אחרי מעריץ. ביבר אומר שלום. הם צורחים ונראים כאילו הם עומדים להתעלף. הם מצטלמים אתו. הם נעלמים. כל מפגש נמשך אולי 30 שניות בסך הכל. רבים הביאו אתם מכתבים והם מוסרים אותם לביבר והוא מוסר אותם למישהו אחר, והוא מוסר אותם למישהו אחר, והוא מניח אותם על דלפק סמוך. לא ברור מה גורלם אחר כך. אני קורא כמה מהם ברפרוף: "אני יושב כאן ומנסה לכתוב לך מכתב. לא חשבתי שזה יהיה כל כך קשה... אני בעצם פשוט בחור נמוך כזה... צלצל אלי: ..502-510."

ילדה אחת מוסרת לביבר מכתב ואז נדמה שהיא מוצפת ספקות וחשדות. "תקרא את זה", היא נובחת עליו. ואז היא מסתובבת אלי. "תסתכל עליו כשהוא קורא את זה", היא צורחת. לא רחוק ניצבת דמות קרטון מוגדלת של ביבר. ביבר האמיתי ניגש אליה. "על מי אתה מסתכל, חבר?" הוא ממלמל. הוא תוקע אגרוף בפניה.

כעבור כמה דקות, ילדה אחרת צועקת "אלוהים!" כשמובילים אותה החוצה. "הוא לא אמר שלום ולא כלום". אבל ביבר כבר מחייך למצלמה אחרת.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ