עדויות מצולמות

* בפסטיבל סאנדנס האמריקאי יציג ארגון "בצלם" פרויקט שבו חולקו לפלשתינאים מצלמות כדי שיתעדו הפרות של זכויות האדם

נירית אנדרמן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נירית אנדרמן

מעבר לערכם האמנותי, סרטים תיעודיים יכולים לשמש כלי לבירור נושאים בוערים, להפצת מידע, לחשיפת מציאות הנסתרת מן העין ולפעמים - עד כמה שזה נשמע יומרני - אפילו לתרום לשינוי המציאות. בפסטיבל סאנדנס, שייפתח בשבוע הבא ביוטה שבארצות הברית ויכלול הקרנות של סרטי עלילה וסרטים תיעודיים, יתקיים השנה פאנל של מומחים שידון בשיטה הצוברת תאוצה במקומות שונים בעולם: צילום וידיאו תיעודי לצורך הגנה על זכויות האדם.

בפאנל הזה, שיתקיים תחת הכותרת "סיפורים שחייבים לספר: התנועה הדוקומנטרית לזכויות אדם", יספרו פעילים בארגוני זכויות האדם ממדינות שונות, ובהן ישראל, על האופן שבו הם רותמים את המצלמות למאבק שלהם. אורן יעקובוביץ', מנהל מחלקת הווידיאו של "בצלם", יספר לבאי הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע עצמאי על אסטרטגיות עבודה בעזרת וידיאו לשינוי מצב זכויות האדם בשטחים, שפותחו בשנים האחרונות בארגון הישראלי.

"חמושים במצלמות" ("Shooting Back") הוא פרויקט שהחל ב"בצלם" לפני כשנה, ובמסגרתו מחלק הארגון מצלמות וידיאו לפלשתינאים המתגוררים בשטחים, כדי שיתעדו בעצמם פגיעות והפרות של זכויות אדם. לדברי יעקובוביץ', פרויקט זה מאפשר לארגון לאסוף עדויות מצולמות שייתכן כי לא היו מגיעות אליו בדרכים אחרות.

לפני כשנה, למשל, התפרסם בכלי התקשורת סרט שצילמה במצלמה כזאת פלשתינאית בת 16, שתיעדה את יפעת אלקובי, מתנחלת מהיישוב היהודי בחברון, מקללת ("שרמוטה") ומתנכלת לה ולבני משפחתה, החיים בבית הנתון בכלוב רשת בעיר. פרסום הסרטון הזה בתקשורת גרם בסופו של דבר למשטרה להגיש תלונה נגד אלקובי - פעולה שלא התבצעה קודם לכן למרות עשרות התלונות בכתב שהודגשו בנדון. "זה עוזר לא פעם בפתיחת חקירות של אירועים שונים", אומר יעקובוביץ'. "היום אני כבר מקבל פניות של המשטרה והצבא שמבררים אם יש לנו חומר מצולם של אירועים שהם רוצים לבדוק".

בפרויקט הזה המצלמות הן ההגנה של הפלשתינאים, יסביר יעקובוביץ' בסאנדנס. "בדרום הר חברון, למשל, לא פעם הם שולפים מצלמה ואז המתנחלים בורחים. חילקנו הרבה מצלמות לפלשתינאים באזור חברון, והתנכלויות של מתנחלים שבזמנו רק שמענו עליהן - עכשיו גם אפשר לראות אותן. בנוסף לכך, גם במשטרה ובצבא יודעים שהמצלמות שלנו בשטח, וזה משפיע", הוא אומר.

שימוש נרחב בחלוקת מצלמות לאזרחים כדי שיתעדו הפרות של זכויות אדם נעשה זה כמה שנים אף בהודו, וגם המוסיקאי פיטר גבריאל הקים ב-1992 את ארגון "Witness" שהציב לעצמו מטרה דומה: לנצל את כוחה של התמונה המצולמת כדי לשפר את מצב זכויות האדם במקסיקו, סנגל, קונגו, סיירה ליאון וארצות הברית.

עניין נוסף שיזכיר יעקובוביץ' בהרצאתו בסאנדנס הוא ארכיון הווידיאו של "בצלם", המציע ליוצרים מהעולם שימוש חופשי, ללא תשלום, בחומרים השמורים בו. אחד הסרטים התיעודיים שבהם נעשה שימוש בחומר מארכיון זה הוא "לראות אם אני מחייכת", שביימה והפיקה תמר ירום ושזכה באחרונה בפרס השני בחשיבותו בפסטיבל IDFA לקולנוע תיעודי באמסטרדם.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ