למה כובע עף לגובה

* ילדים בהחלט מתעניינים בשאלות מדעיות ובנות אפילו יותר מבנים, אבל לאו דווקא במה שבוחרים ללמד אותם בבית הספר - כך גילתה אילת ברעם-צברי בעבודת הדוקטור שלה. היא מאמינה שפשוט צריך לשאול את הילדים מה הם רוצים לדעת

תמר, ינפלד
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תמר, ינפלד

האם ללווייתן יש פופיק? אם תאומות זהות ישכבו עם תאומים זהים, האם ייוולדו להם ילדים זהים? למה ג'וקים מתים שוכבים על הגב? ולמה לא מרגישים כשגדלים? ד"ר אילת ברעם-צברי בדקה בעבודת הדוקטור שלה מה מעניין ילדים לדעת במדע, ואלה חלק מהשאלות שילדים היו שמחים ללמוד את התשובה עליהן.

במקום לחלק שאלונים בכיתות ולקוות שהילדים ימלאו אותם, ברעם-צברי הסתמכה על מאגרים קיימים: שאלות שנשלחו לאתרי אינטרנט מדעיים בארץ ובארצות הברית (ובהם "Madsci Network" האמריקאי ו"בשער" הישראלי) ושאלות שנשלחו לתוכניות הטלוויזיה "לכו חפשו" בערוץ לוגי ו"חדשות המדע" בערוץ 8, שבה עבדה כעורכת משנה וכיועצת מדעית. באקדמיה היו שהרימו גבה בגלל המקורות היוצאים דופן, אבל לברעם-צברי, בת 31, הקשר בין מדע לתקשורת אינו זר - היא היתה כתבת ועורכת במקומון התל-אביבי "העיר", ענתה על שאלות בענייני מדע של קוראי המגזין "בלייזר", וכיום כותבת טור מדע פופולרי ב"גלובס" ומגישה פינת מדע בתוכנית הבוקר של קשת. היא בעלת תואר ראשון בביולוגיה, שממנו המשיכה במסלול ישיר לדוקטורט בהוראת המדעים במכון ויצמן בהנחיית ד"ר ענת ירדן, ראש קבוצת הביולוגיה במחלקה להוראת המדעים במכון.

"חרה לי שכשבונים תוכנית לימודים לא מתייחסים לתלמידים כגורם שצריך להקשיב לדעתו", מסבירה ברעם-צברי. "מתחשבים בגורמים כמו מה אזרח העתיד חייב לדעת ומה מורים יודעים ללמד. גורם אחד נפקד - מה מעניין את הילדים. בחו"ל המצב לא שונה. כשבודקים עניין של תלמידים, נותנים להם רשימת שאלות ומבקשים מהם לדרג מידת עניין. אבל מי כותב את השאלות ובוחר את הנושאים? החוקרים המבוגרים. לכן לא בדקתי רק את השאלות שהתפרסמו באתרים, כי אלה עברו סינון של מבוגר, אלא את כל השאלות שנשלחו והיו שמורות בארכיון, כולל שאלות כמו 'איך לשכנע את אמא שלי להכניס חתול הביתה'".

אחרי סקירה של עשרות אלפי שאלות ששלחו ילדים ומבוגרים, בדגש על תלמידי חטיבת ביניים ותיכון, וניתוח מעמיק של כ-8,000 מהן, התברר שילדים מתעניינים בנושאים רבים בעלי היבט מדעי - ממשקל הנמלה ועד חורים שחורים. המשותף לרבים מן הנושאים הללו הוא שבבית הספר כמעט לא מתייחסים אליהם.

ובכל זאת ברעם-צברי לא נמנעה לגמרי משימוש בשאלונים המסורתיים. "כדי לבדוק את תקפות הממצאים הפצתי 800 שאלונים בבתי ספר, שבהם עירבבתי שאלות מספרי לימוד ושאלות מדעיות שילדים אחרים שאלו באתרים, והנשאלים היו צריכים לדרג את מידת העניין שלהם ללמוד על הנושא. מה שהיה מדהים זה שהשאלות הפופולריות היו של ילדים אחרים, והשאלות שהכי פחות עיניינו אותם, למשל מהם הכוחות שפועלים על כדור שעף למעלה, נלקחו מספרי לימוד. הם ממש זיהו אותן, אף על פי שעידנו את הניסוח.

"הממצא הכי חזק בעיני הוא שרוב השאלות של ילדים בגילאי בית ספר שנשלחו לאתרי 'שאל את המדען' נשלחו על ידי בנות. זו פעם ראשונה שמצאו סביבה שבה יש דומיננטיות של בנות בנושאים מדעיים. בשאלות שנשלחו לטלוויזיה זה לא ככה, אף על פי שבשני המקרים השאלות נשלחות במייל. כנראה שהרשת היא סביבה מגוננת ונוחה יותר לבנות. הופתעתי לגלות שזה המצב גם במדינות שאין בהן שוויון - בשאלות שהגיעו לאתרים האמריקאיים ממדינות כמו אינדונזיה, איראן ומצרים היה רוב לבנות". כמה עצוב לגלות שדווקא במדינות שבהן ניתנת הזדמנות שווה לנשים - כמו הולנד או שוודיה - בנים היו רוב מוחץ מקרב השואלים.

עוד ממצא מעציב, אך מוכר במחקר, הוא שבכל המדינות אחוז הבנות השואלות ירד עם הגיל והפער בין המינים גדל עם הזמן. "ביסודי, הנושאים המדעיים שבנות ובנים שואלים עליהם דומים מאוד, אבל בסוף התיכון התמונה סטריאוטיפית לגמרי. בספרות המקצועית טוענים שהעניין הראשוני בפיסיקה שווה בין בנים לבנות, והעניין של הבנות יורד עם הזמן. אבל לפי המחקר שלי, שני המינים מגיעים עם עניין נמוך יחסית בפיסיקה, ובנים פשוט מפתחים אותו עם הגיל. ייתכן שאחת הבעיות היא לימוד בהקשרים שלא מדברים לבנות; בספרים שואלים על מהירות של טיל או כדורגל, ואם, למשל, שואלים בנות אם הן מתעניינות באופטיקה - הן אומרות שלא. אבל אם שואלים אם מעניין אותן ללמוד על צבעי הקשת, הן עונות שכן".

אצל בנים ובנות כאחד, העניין בזואולוגיה יורד עם הגיל לטובת עניין בביולוגיה של האדם. "ילד ביסודי יתעניין בהריון של האוגרת שלו יותר מאשר בהריון של אמא שלו", מציינת ברעם-צברי. "ילדים קטנים גם שואלים על דברים רחוקים שהם לא ראו מעולם, כמו גלקסיות ודינוזאורים. ככל שהם גדלים הם שואלים יותר על עצמם - על גוף האדם, מחלות והסביבה הקרובה. הם גם נהיים מעשיים יותר, ושואלים שאלות יישומיות כמו איך לבנות אתר באינטרנט".

בימים אלה מתחילה ברעם-צברי להרצות במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון, ומקווה ליישם את תוצאות המחקר בבתי הספר. "גם אם תלמיד הביע עניין במשהו, זה לא אומר שיהיה לו כוח ללמוד אותו שבועיים, אבל זו עדיין נקודת פתיחה טובה יותר מללמד תחום שמלכתחילה לא מעניין אותו", היא אומרת. "אחד הרעיונות בהוראת המדעים הוא לעשות פופולריזציה של מדע. אני מציעה לעשות 'מידוע' של שאלות פופולריות - לתת את ההיבט המדעי של מה שממילא מעניין את הלומד".

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ