שירי לב-ארי
שירי לב-ארי

לעתים רחוקות בלבד קורה שספר ביכורים של מחברת לא מוכרת - על אחת כמה וכמה ספר שירה - זוכה להתעניינות. בהוצאת אבן חושן רואה אור בימים אלה ספר השירה "בכל אדם יש ארבעה בנים" שכתבה נילי דגן, אשת עסקים מתחום הנדל"ן המתגוררת באילת. את הספר ערך עמוס לויתן, ומייחדים אותו שני דברים: העיצוב המושקע שלו, שאחראים לו דוד גרשטיין ודוד טרטקובר; והעובדה שהספר הזה הוא חלק מפרויקט שלם ורחב יותר.

את הספר עיצב טרטקובר, ואת ציור העטיפה הצבעוני והיפה, "רביעייה, 2007", יצר האמן דוד גרשטיין. הספר מתפרסם כעת גם בתרגום לאנגלית. למהדורה העברית מצורף דיסק בעברית, ולמהדורה האנגלית מצורף דיסק באנגלית. בדיסקים יש קריאה אמנותית משירי הספר, בליווי מוסיקלי של הגיטריסט עמוס עבר-הדני. את מוסיקת הפתיחה והסיום של הדיסק הלחין דודו אלהרר. בנוסף לכך עתיד לצאת תקליט שדרים ובו שמונה קטעים אינסטרומנטליים מקוריים שהלחין אלהרר וקטעי קריאה מהספר.

דגן מתכננת להוציא את הדיסק הזה בארבע שפות - עברית, ערבית, אנגלית וספרדית, וגם אלבום אינטרנטי עתידי, ואפילו מופע מוסיקלי בארבעה קולות על פי הספר. זה לא נגמר בזה: בקרוב תצא לאור מהדורה דו-לשונית מוגבלת של הספר, מלווה במגזרת מתכת שעשה גרשטיין וכרוכה ידנית, בצירוף דיסק שבו השחקנית אביבה מרקס קוראת שירים מהספר.

כיצד הצליחה דגן, דמות לא מוכרת בעולם הספרות, לזכות בהיענות מצד האמנים שהשתתפו בפרויקט? הפקת הפרויקט, כך נראה, דרשה לא מעט השקעה כספית. את הספר עצמו הפיקה הוצאת אבן חושן ביחד עם דגן, ואילו את הדיסק ואת שאר הפרויקט הפיקה דגן בכוחות עצמה. עלות הפקה של ספר שירה רגיל (כ-72 עמודים) היא 13 אלף שקלים, אולם נראה שהפקת הספר, הדיסקים והלוגו של הפרויקט עלתה הרבה יותר מזה. לדברי דגן, גרשטיין תרם את יצירתו, והתשלום לאמנים כמו אלהרר נעשה באמצעות תמלוגים עתידיים מפרויקט המשך.

"יש לנילי דגן אנרגיות סוחפות שקשה לעמוד בפניהן", מסביר עוזי אגסי מהוצאת אבן חושן. "היא הצליחה להקים סביבה צוות מוכשר. בעיני היא משוררת מתחילה וטובה שרוצה לפרסם את שיריה, ואנחנו נוטים לקבל ספרים של משוררים צעירים ולתת להם במה".

דגן, בת 55, החלה לכתוב שירים בשלב מאוחר יחסית בחייה. לפני ארבע שנים עברה ניתוח להשתלת קוצב לב. בתקופה שלא עבדה והתפנה לה זמן, כתבה שירים. "באופן עקרוני קוצב לב זה דבר איום, אבל הוא דווקא פתח את לבי", היא אומרת. "אני מתייחסת לזה כאל מתנה".

דגן נולדה וגדלה בכפר סבא למשפחת חקלאים. היא היתה פעילה בנוער העובד והלומד, ובגיל צעיר נישאה וירדה לאילת, שם הקימה משפחה. היא התגרשה וב-86' נישאה בשנית ("זו היתה החתונה היהודית הראשונה בטאבה, על גבול הכפר של רפי נלסון", היא מספרת). יש לה שני ילדים מנישואיה הראשונים וילדה מנישואיה השניים. עם בעלה השני עבדה במשך 25 שנה בעסקים המשפחתיים בתחום התכנון והבנייה. היא ריכזה את השיווק והניהול האדמיניסטרטיווי של הפרויקטים.

דרכה אל הכתיבה החלה בהלוויה של נעמי שמר. היא כתבה פזמון לזכרה ושלחה לדודו אלהרר, שהיה חבר קרוב של שמר. "קיבלתי הרבה שירים כאלה באותו שבוע", מספר אלהרר, "אבל השיר שלה היה מעניין, וביקשתי רשות לקרוא אותו בתוכנית הרדיו שלי בגלי צה"ל. אחר כך היא שלחה לי עוד שירים בדואר האלקטרוני ואמרה שהיא רוצה לעשות לזה מוסיקה. לאט לאט נכנסנו לתוך תהליך. זו היתה עבודה מעניינת - הפשטות של השירים, זה שהיא מדברת אליך מגובה העיניים ומספרת לך כל מיני דברים, גם דברים לא קלים".

דגן פנתה לעורך עמוס לויתן, והוא עבד אתה על השירים. היא פירסמה שירים ראשונים במוסף הספרותי של "ידיעות אחרונות", ב"מאזניים" וב"עתון 77".

"בכל אדם יש ארבעה בנים" מושתת על רעיון של ריבוי קולות. לפי המסורת היהודית, ארבעת הבנים המופיעים בהגדה של פסח משולים לארבעה טיפוסי יסוד: החכם משול למים זכים, הרשע לאש מאכלת, התם לעפר ולאדמה, וזה שאינו יודע לשאול משול לרוח שאינה נחה. "בגלל ארבעת הבנים, חשבתי שיהיה נכון ליצור פרויקט בעל ארבעה רבדים - שירה, תרגום, מוסיקה וקריאה", היא אומרת.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ