חנוך לוין ממשיך לנצח

* "הרטיטי את לבי", שקיבלה שישה פרסים, היא הזוכה הגדולה בטקס פרסי התיאטרון הישראלי. אלמנתו של חנוך לוין, ליליאן ברטו, הודתה לצוות ההצגה על ש"החזירו לנו את ההתרגשות מהצגות לוין"

ציפי שוחט
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ציפי שוחט

לא היו כמעט הפתעות בטקס חלוקת פרסי התיאטרון הישראלי, שהתקיים שלשום בתיאטרון גשר ביפו. ההצגה "הרטיטי את לבי", שקיבלה את פרס הצגת השנה ועוד חמישה פרסים נוספים, הסתמנה כמובילה כבר כשהוכרזו המועמדים לפני כמה שבועות, והיא אכן גברה על המתחרות הבולטות, המוצלחות גם הן - "היה או לא היה", "אותלו" ו"יאקיש ופופצ'ה". אלה קיבלו פחות פרסים - "יאקיש ופופצ'ה" זכתה בשלושה, אך בקטגוריות פחות מרכזיות (עיצוב תפאורה, עיצוב תלבושות והשחקנית המבטיחה); "היה או לא היה" גרפה שני פרסים, לשחקנית השנה ולעיצוב התנועה, ו"אותלו" קיבלה פרס אחד - לשחקן המשנה.

"הרטיטי את לבי", מחזהו של חנוך לוין, שראה אור לאחר מותו, מעמיד במרכזו את השופט למקה המאוהב בללללה, שלה יש מאהבים רבים והיא גם רוצה להיות זמרת. ההצגה קטפה את הפרסים המרכזיים, כולל במאי, שחקן, מחזאי, שחקנית משנה ומלחין.

האקדמיה הבוחרת בזוכים העניקה בצדק את פרס שחקנית השנה להלנה ירלובה, שהופעתה ב"היה או לא היה", בתפקיד חנה רובינא, היתה הופעתה הראשונה בתיאטרון הרפרטוארי דובר העברית. הזכייה לא היתה מובנת מאליה: ירלובה גברה על מועמדות כמו ליא קניג, מירב גרובר ויבגניה דודינה. גם הבחירה ביוסי עיני כשחקן המשנה, על תפקידו כיאגו ב"אותלו", היתה ראויה. רמי ברוך, שנבחר לשחקן השנה, גבר על יריב קשה ושחקן נפלא כמו ששון גבאי, שהיה מועמד על תפקידו ב"איש הגשם". כשקיבל את הפרס, הפגין ברוך נדיבות לב ופנה מעל הבמה לגבאי: "עם או בלי הפסל, השנה הזו היא שלך".

הפתעה יחידה - ומאכזבת, יש לומר - מבין הזוכים היתה בחירתו של רועי אסף כשחקן המבטיח. אסף, שזכה בפרס על הופעתו בהצגת היחיד "הילד", שהועלתה בפסטיבל עכו, הוא שחקן מוכשר מאוד, אבל נדמה שהפרס הגיע לדן שפירא, שבלט לטובה ב"נערי ההיסטוריה". שפירא, שמככב בימים אלה בהצגה "מייק", שייך לזן השחקנים הצעירים המבטיחים המתגלים על הבמה העברית רק לעתים רחוקות. אפשר היה להיווכח בכך אפילו באופן הטבעי והלא מאולץ שבו הוא הגיש את הפרסים בטקס שלשום, בניגוד למרבית מגישי הפרסים האחרים, שדיקלמו את השורות שלהם.

אחד הזוכים הגדולים של הטקס השנה הוא אודי בן משה, שכבמאי הוא עדיין פנים חדשות בתיאטרון הרפרטוארי ואינו מוכר כמעט לקהל הרחב. לבד מפרס הבימוי שקיבל על "הרטיטי את לבי", תוך שהוא גובר על מיטב הבמאים בארץ (יבגני אריה, עמרי ניצן ומיכאל גורביץ'), ההצגה "נישואים", שבן משה ביים לתיאטרון החאן, קיבלה את פרס הקומדיה.

אבל אין ספק שגיבור הערב היה מי שלא נכח באולם - חנוך לוין המנוח, שרוחו שרתה על הטקס כולו. אלמנתו, השחקנית ליליאן ברטו, הגיבה יפה לקישור המביך שעשו שתיים ממגישות הפרסים, ליא קניג ומירב גרובר, ועסק בשאלה אם מבחינתם של השחקנים, עדיף מחזאי חי או מת. ברטו, שעלתה לבמה לקבל את פרס המחזאי שהוענק ללוין, פתרה את ה"מחלוקת" באומרה ש"עדיף מחזאי טוב". לוין בלט בטקס לא רק בזכות "הרטיטי את לבי" אלא גם הודות למחזה נוסף שלו, "יאקיש ופופצ'ה", שזכה לגרסה מיוחדת בתיאטרון גשר בבימוי יבגני אריה. כל תשעת מקבלי הפרסים על שני מחזותיו של לוין הודו לו בהתרגשות מעל הבמה. ברטו מצדה הודתה בעיניים נוצצות לצוות "הרטיטי את לבי" ואמרה: "עשיתם הצגה נהדרת, שהחזירה לנו את ההתרגשות מהצגות לוין". בתום הטקס היא אמרה כי ללוין עוד 25 מחזות שכתב ויצאו לאור, אך טרם הועלו על הבמה.

התרגשות גדולה היתה גם כשעודד קוטלר, שקיבל פרס על מפעל חיים, זכה לתשואות מצד הקהל, שעמד על רגליו במשך דקות רבות. "בקרב הקהל הזה יש יחידה קטנה ומובחרת", אמר קוטלר בקול רועד ועיניים שלא הצליחו להסתיר את התרגשותו, "ואני מקווה שלא תכעסו עלי אם כאן אכריז על אהבתי אתכם, אין לי בלעדיכם ולא כלום".

בצד המאוכזבים בטקס אפשר למנות את הבימה, עם הצגת הדגל שלה "אנה קרנינה", שנאלצה להסתפק בשני פרסים בלבד - פרס התרגום ופרס עיצוב התאורה, שהיה עליה לחלוק עם תיאטרון באר שבע, שותפה להפקה; ותיאטרון בית לסין, שלראשונה מאז קיומו של פרס התיאטרון לא זכה בשום פרס. ההצגות של תיאטרון גשר זכו בשלושה פרסים, אך בקטגוריות לא מרכזיות, והחאן זכה בשני פרסים מרכזיים. הקאמרי גרף תשעה פרסים מתוך ה-18 שחולקו.

הטקס השנה היא הטקסים היותר מוצלחים של חלוקת פרסי התיאטרון שהיו בשנים האחרונות. מלבד כמה קטעי קישור מביכים, הוא תוכנן, הופק ובוים בקפידה. בניגוד לשנים קודמות, הבימוי של משה בקר החזיר לטקס את ריח התיאטרון, שנעדר מהטקס זמן רב, כדי לרצות את נציגי הטלוויזיה, המשדרת את הטקס. ההופעות של תלמידי תלמה ילין והסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין הוסיפו חן, והקטע המצוין של יוסי צברי על שחקן שרוצה לקבל תפקיד בטלנבלה היה מבריק.

בתחילת הטקס הופיע גם שר התרבות, ראלב מג'אדלה, שבירך את הזוכים ואת משפחותיהם, וקרא לכולם "להיות מאוחדים ולפעול במשותף לחקיקת חוק התרבות". אבל זו היתה הופעת אורח של פוליטיקאי, שבא לשאת נאום קצר וללכת. הוא לא מצא לנכון להישאר לטקס או לפחות לחלקו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ