הזיה או לא הזיה

* במונודרמה "אטרוף", המבוססת על נובלה של דויד גרוסמן ותועלה בפסטיבל תיאטרונטו, מגלם אלי גורנשטיין רומנטיקן שמדמה כי אשתו בוגדת בו

ציפי שוחט
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ציפי שוחט

37 שנות תיאטרון לא זימנו לאלי גורנשטיין תפקיד כזה, של גבר מאוהב, שאול שמו, שחווה חוויות מטורפות של קנאה, כמו שהוא מגלם כעת במונודרמה "אטרוף". פתאום מתגלה גורנשטיין מזווית שלא הכרנו: פיוטי, נוגע ללב, רומנטיקן חסר תקנה. ההצגה תעלה בבכורה מחר ב-18:30 בפסטיבל תיאטרונטו ביפו העתיקה (שיימשך עד יום חמישי).

בסיטואציה החדשה הזאת רואה עצמו גורנשטיין כ"לוליין שהולך על חבל דק" וכמי ש"קופץ למים עמוקים". הוא מוסיף כי "זהו סוג של הימור, כי אני מרגיש בטוח בתפקידים שקשורים לחיצוניות שלי, כמו למשל המבקר נתנזון בהצגה ?היה או לא היה'. ידעתי שאני יכול לעשות גם תפקיד כמו שאול, אבל לא ממש נתנו לי את האפשרות לעשות את זה". זו הפעם הראשונה שגורנשטיין נושא על כתפיו הצגת יחיד "וזה נורא מבהיל, כי עליך להיות בשיא הריכוז במשך שעה, וברגע שאתה מאבד ריכוז לשנייה, הטקסט בורח".

"אטרוף" היא אחת משתי הנובלות הכלולות בספרו של דויד גרוסמן "בגוף אני מבינה". בנובלה הנוגעת ללב שאול, איש מבוגר, מספר לאסתי, אשת אחיו, על הרומן הסודי של אשתו אלישבע עם גבר אחר, פאול. "אשתי", מסביר שאול לאסתי, "לא החמיצה בעשר השנים האחרונות אף פגישה עם האיש ההוא, חוץ מפעם פעמיים בשנה, ימים של מחלה שלה, של אירועים משפחתיים, של פה ושם מלחמה, של טיולים לחו"ל, חופשות שלנו בארץ - ימים שבשום אופן לא יכלה לצאת ולקיים את החיים שלה אתו".

את הדברים האלה מספר שאול לאסתי תוך כדי נסיעה למצפה רמון. הוא נוסע לשם כדי לצפות בבגידה של אשתו - בגידה מדומה. יום קודם לכן כבר היה שם, ואף שבר את רגלו בדרכו למקום, אך זה אינו מונע ממנו לחזור לשם כדי לגלות פעם נוספת שאלישבע נמצאת שם לבדה, ללא שום מאהב.

את הרומן ההזוי הזה, שמתרחש רק בראשו של שאול, הוא חווה בתשוקה עזה המעניקה לו חוויה גדולה ועצומה, חוויה שהחיים מונעים ממנו. אסתי (שדמותה אינה מופיעה במונודרמה), הרואה במראה של המכונית את עיניו המתעמעמות של שאול ואת שפתיו הנמשכות לנשיקה הזויה, מבינה כי "ההזיה הזו היא עיקר החיים שלו, המחשבות והדמיונות האלה, זה חי בו יותר מכל דבר אחר, זה אפילו אולי יותר ממה שיש לו עם אלישבע בעצמה".

"הכרתי את הסיפור של גרוסמן ששבה את לבי", אומר גורנשטיין, "אך לא ידעתי שאפשר לעבד אותו למונודרמה. זה סוג טקסט טלנובלי, אבל הוא פיוטי. נדיר ששחקן ישראלי מקבל כזה טקסט. אני גם מזדהה עם שאול, שהוא גבר בן גילי, 55, שנשוי יותר מ-20 שנה; יש בסיפור דברים שמדברים אל כולנו. דרך פאול, המאהב הדמיוני, הוא מצליח ליצור אינטימיות חדשה, שהלכה לאיבוד בשנות הנישואים הרבות".

העיבוד הבימתי נצמד לסיפור המקורי, ואחראית לו דנה אידיסיס, בת 21, שרואה את עתידה דווקא בתחום הקולנוע והתסריטאות. בכל זאת, מחזה שלה, "קסם היופי", זכה בפרס ראשון במסגרת "צו קריאה" בתיאטרון צוותא בתל אביב.

מה ליוצרת כה צעירה ולדמויות כמו שאול, העוסקות בבדידות ובנישואים שחוקים?

"הרבה שואלים אותי את השאלה הזאת", משיבה אידיסיס. "גם כשאתה צעיר, בסופו של דבר אתה לבד מול הזוגיות שלך ולבד מול העולם. כשקראתי את הסיפור, החיפוש הזה אחר קשר מאוד ריגש אותי".

את הרעיון לעיבוד הנובלה של גרוסמן העלה רועי הורוביץ, דרמטורג התיאטרונטו. הוא פנה לאידיסיס, שקראה את הנובלה והוקסמה. "התקשרתי לדויד גרוסמן, ביקשתי להתייעץ אתו. העברתי לו עותק של העיבוד והוא אישר", היא מספרת.

דנה אידיסיס היא זו שגייסה את אביה, בנצי אידיסיס, לבימוי ההצגה. אידיסיס ("נבלות", "כבר לא ילדה של אף אחד" בתיאטרונטו) היה נאמן לדרישות המקוריות של התיאטרונטו להעמיד את השחקן במרכז הבמה. על הבמה שעיצב יש רק תפאורה מינימליסטית - שלושה כיסאות של מושב אחורי של מכונית במרכז. ההתמקדות שלו היא בגורנשטיין ובטקסט היפה של גרוסמן. אידיסיס האב אינו מרוצה מכך שהתיאטרונטו מקיים תחרות נושאת פרסים; מבחינתו, הפרס האמיתי יהיה אם ההצגה תמשיך לרוץ גם לאחר הפסטיבל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ