בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוף טוב הכל טוב

האם צפויה בקרוב מהפכה במידע שיש לציבור על חופי הרחצה בישראל? ארגון "הדגל הכחול" בוחן חופים ברחבי העולם ומדרג אותם על פי ניקיונם ונגישותם. בימים אלה מתנהלים מגעים מתקדמים לקראת אישור הנציגות המקומית של הארגון

12תגובות

חוף בית ינאי מעורר חשד. הוא אמנם יפה, אבל המים לא תמיד נקיים. הוא אמנם מוכרז כשמורת טבע ולכן גובים בו תשלום גבוה בכניסה, אבל החוף לעתים מלוכלך. צוקי הכורכר שמאיימים לקרוס עליו וחיזוקי הבטון שהוקמו כדי למנוע זאת מעוררים חשש. מלבד כל אלה הזרמים במים מעוררים ספק לגבי בטיחות השחייה ולמידע מסודר ממנהלי החוף אין טעם לצפות. ובכלל, איך אפשר לדעת אם כדאי להעדיף אותו על פני חוף חבצלת השרון הסמוך? או חופי נתניה? הלבטים האלה עומדים להסתיים בקרוב.

שינוי משמעותי עומד לחול במידע שיש לנו על חופי הרחצה בישראל, ובעקבות כך, אפשר לצפות לשינוי מהותי גם ביחסם של מנהלי החופים והמפעילים שלהם אל ציבור המתרחצים. בימים אלה מתנהלים מגעים מתקדמים לקראת אישור הנציגות הישראלית של ארגון "הדגל הכחול", ארגון עולמי שבוחן ומדרג חופים ברחבי העולם על פי קריטריונים אחידים. חוף שהוענק לו דגל כחול נכנס למועדון יוקרה של החופים הטובים, הנקיים, הנגישים והאיכותיים בעולם. יופי לא בהכרח משחק כאן תפקיד ורבים מחופי הדגל הכחול הם חופים עירוניים חסרי חן מיוחד, אבל הם נקיים ובטוחים.

ארגון "הדגל הכחול" הוקם ב-1985 בצרפת וצבר במהירות אמינות ופופולריות. בקיץ הנוכחי מוענק הדגל הכחול ל-3,650 חופים ומרינות ב-44 מדינות. רוב החברות בארגון אירופיות, אבל הוא פועל גם בדרום אפריקה, במרוקו, בטוניסיה, בניו זילנד, בברזיל, בקנדה ובאיים הקריביים. בצרפת הונף הדגל הכחול ב-335 חופים, בלטוויה בעשרה, במלטה בשניים, ביוון ב-387 חופים ובטורקיה ב-316. ספרד מוליכה את הטבלה הזאת עם 511 חופים שהוכרזו כחופי דגל כחול.

עמותת "אקו-אושן" הישראלית מנהלת בימים אלה מגעים מתקדמים כדי לקבל את אישורו של ארגון הדגל הכחול לשמש כנציגתו הבלעדית בישראל. מיד לאחר מכן תחל העמותה לפעול, תדרג ותעניק את הדגל הנכסף לחופים שיעמדו בקריטריונים של הארגון הבינלאומי. מעיריית תל אביב נמסר כי הרעיון למהלך קיים כבר כמה שנים אולם רק לאחרונה חלה פריצת דרך בעקבות פעילותה של מינהלת "עיר עולם" של עיריית תל אביב.

דניאל שפר, מנכ"ל עמותת "אקו-אושן" מתנסח עדיין בזהירות ומסביר שהגוף שמנהל את פעילות "הדגל הכחול" ברחבי העולם הוא ארגון לא ממשלתי (NGO) שפועל ללא מטרות רווח ונושא את השם FEE Foundation for Environmental Education)). מטרתו המוצהרת היא לפעול לפיתוח בר קיימא של חופים, תוך שימת דגש על קריטריונים ברורים ואחידים של איכות המים בחוף, חינוך סביבתי, מידע למתרחצים ולמשתמשים בחוף, בטיחות, שירותי הצלה ושירותים.

חופי דגל כחול חייבים להיות נגישים לנכים. ניקיון המים והחוף הם המרכיבים הבולטים ביותר. בדיקות תכופות נעשות בחופים שהוכרזו כדי לוודא שאיכות המים טובה. גם הדרישות של הארגון העולמי מנציגות מקומית ברורות - הנציגים המקומיים חייבים להיות חברי עמותה שאינה קשורה בשום דרך למשרדי ממשלה ואינה ממומנת בידם. חייבת להיות לעמותה פריסה ארצית ומודעות סביבתית גבוהה.

עמותת "אקו-אושן" הוקמה ב-2002 בידי פעילי סביבה, מדענים ואנשי אקדמיה מן התחום הימי. הדגש הראשוני הושם על תמיכה באקדמיה ומחקרים ימיים. במסגרת זאת רכשה העמותה ספינת מחקר שהועמדה לטובת חקר הים לאורך החופים בישראל. בהמשך הדרך החלה העמותה לעסוק גם בפעילות חינוכית וכיום היא מפעילה מרכז לחינוך ימי וסביבתי בשדות ים.

שפר, בן 42 ומתגורר במושב דור, שימש תחילה כסקיפר של ספינת המחקר שהפעילה העמותה והתמנה לאחר מכן כמנכ"ל. הוא מודע היטב, לדבריו, לכך שנציגות של הדגל הכחול בישראל כרוכה בפעילות מורכבת ובעלת חשיבות גדולה.

העמותה קיבלה כבר את אישור FEE כארגון מתאים ובימים אלה מתקיימים המגעים האחרונים לקראת אישור הארגון כנציג הדגל הכחול בישראל. את התמיכה והעידוד העיקריים מקבלים אנשי אקו-אושן לדברי שפר מהרשויות המקומיות. "כמה עיריות ורשויות מקומיות דוחפות מאוד לכיוון מתוך הבנה את חשיבות של הנושא ובגלל האפשרות לקדם את החופים שלהן, אם וכאשר יזכו להניף דגל כחול. התקן יעניק לגיטימציה לחופים שלהן על פני חופים אחרים וברור שיש לזה משמעות כלכלית ותיירותית", אומר שפר.

סופי באשה, המתאמת הבינלאומית של ארגון הדגל הכחול, מסבירה בראיון טלפוני ממקום מושבה בקופנהגן שההצלחה של הארגון נובעת בעיקר מהאמינות חסרת הפשרות שלו, שנבנתה לדבריה בעמל רב ב-25 השנים האחרונות. "אנחנו ארגון התנדבותי שעובדיו פועלים במוטיבציה גבוהה", היא אומרת. "במהלך השנים נאסף מגוון רחב של קריטריונים בתחומים שבהם אנחנו עוסקים, בעיקר איכות המים וניקיון החופים. יש לנו דרכים רבות להראות שהקריטריונים ודרכי הבדיקה שלנו אמינים. החשיבות הגדולה ביותר טמונה בכך שהם מיושמים בדיוק באותה דרך בכל האתרים - אין הנחות ואין גמישות. בשבוע שעבר ביטלתי את הדגל הכחול לאחד החופים בצרפת, ולמרות שמנהלי החוף התחננו לדחייה ולגמישות, הבהרנו להם שזה לא נתון למשא ומתן. אילצנו אותם להסיר מיד את הדגל הכחול מהכניסה לחוף.

"אם הבעיה נעוצה רק בשילוט שאנחנו דורשים להציב על החוף, למשל, אנחנו יכולים לדחות את שלילת הדגל בכמה ימים, אבל אם הבעיה שהתגלתה קשורה לאיכות המים או לניקיון - אין בכלל על מה לדבר. ברור שזה כואב להם. הם מודעים לחשיבות שיש לדגל הכחול שמתנוסס בכניסה לחוף כתו איכות משמעותי, כמקור לגאווה ואפילו כמגנט שמושך מתרחצים. זה חזק במיוחד בצרפת, שם החלה פעילות הארגון ושם המודעות לדגל הכחול גבוהה".

את הדוגמה הקיצונית ביותר להשפעת הארגון זיהתה באשה בדרום אפריקה. "ביקרתי שם לפני עשר שנים ומצב החופים היה נורא. לאחר מכן הוקם שם ארגון שנהפך לנציג הדגל הכחול והשינוי שראיתי, בדיוק באותם חופים, בביקור שערכתי לאחרונה, מדהים וקיצוני", מספרת באשה. "לפני עשור לא היו בדרום אפריקה חוקים שהגדירו את איכות המים בחופים. פעלנו מול הממשלה והם אכן חוקקו חוקים כאלה. לפני עשור איש לא האמין שם שאפשר להגיע למצב שבו יש תאי שירותים בחוף ויש בהם נייר טואלט. כיום זה דבר מובן מאליו. בעיני זאת ההוכחה הטובה ביותר שאפשר לחולל שינוי".

באשה שומרת על דיסקרטיות מסוימת כאשר היא מנסה להסביר מדוע לא נבחרה עד כה נציגות ישראלית בארגון. "זה חייב לבוא מכם. כך זה בכל העולם", היא מסבירה. "ארגונים מקומיים פונים אלינו ואנחנו בודקים ומאשרים אותם כנציגים. בישראל היו לנו מגעים עם כמה ארגונים ועד כה זה לא צלח. אני מקווה שהשינוי מגיע בימים אלה עם הארגון שמועמד לקבל את הנציגות".

על השאלה מה הפסדנו עד עכשיו עונה באשה בזהירות: "ניקיון בחוף הוא תפקידן של הרשויות. אם הן מלאו את תפקידן והחופים שלכם נקיים לא הפסדתם דבר. אם החופים לא נקיים, ?הדגל הכחול' עוזר מאוד בהחדרת תקן ברור וקביעת רף שכל הגופים מנסים לעמוד בו", היא אומרת. "חשוב להבין שזה בדיוק אותו רף בקריביים, ביוון, באיסלנד, בספרד או בדרום אפריקה. בתחום אחד ודאי שחבל על הזמן שחלף - חינוך סביבתי חשוב להעניק לכל דור ובכל שנה שחולפת אתם מאבדים תלמידים".

ניר פפאי, מרכז שמירת הטבע בחברה להגנת הטבע, מסביר שבעבר התקיימו מגעים בין ארגון הדגל הכחול ל"חברה להגנת הטבע", שנראתה כמועמדת טבעית לייצג את הארגון בישראל. לדברי פפאי, חלק מהנושאים שבהם עוסק הארגון, כמו בטיחות ונגישות בחופים, לא נוגעים ישירות לתחום עיסוקה של החברה להגנת הטבע. "הרעיון נכון", מסביר פפאי "חשוב ליצור סטנדרט אחיד של כל החופים בישראל על פי תקן בינלאומי ולדרג את החופים מתוך שקיפות וללא תלות. אבל הניהול של הפעילות הזאת כרוכה בעבודת רגולציה - את מי אתה מאשר ואת מי אתה פוסל, מי עמד בקריטריונים ומי חרג מהם, ולנו בחברה להגנת הטבע, לא מתאים לעבוד כרגולטור".

לדברי פפאי, חלה בשנים האחרונות התקדמות גדולה בשמירה על החופים בישראל. "ההתקדמות מרוכזת בחלק היבשתי של החופים, בריסון הבנייה ובניקיון. הבעיות האמיתיות שלנו הן בים עצמו", טוען פפאי. "נוצר לחץ עצום על הים - חוות הגז הימיות, בארות נפט, מתקני ההתפלה, הנמלים, הצבא, הדיג הלא מוסדר, כל אלה מסכנים את הים. התחום הזה לא מנוהל כיום לחלוטין ובו אנחנו צריכים לפעול. אנחנו צריכים לדאוג היום איך נמנע בעתיד אסון אקולוגי בבארות הנפט כמו זה שהתרחש במפרץ מקסיקו".

בשנתיים האחרונות הפעיל המשרד להגנת הסביבה תו תקן מקומי ומקביל לזה של הדגל הכחול. תו התקן נקרא "דגל כחול ירוק" ובאתר המשרד להגנת הסביבה נכתב שהוא "שואב את השראתו מדירוג החופים הבינלאומי Blue Flag". במסגרת תקן זה דירגו אנשי המשרד להגנת הסביבה את חופי הרחצה הישראלים לאורך הים התיכון ובאילת, ופירסמו דוחות תקופתיים שהעניקו לחופים ציונים על פי קריטריונים שקבע המשרד. הקריטריונים כללו את איכות המים, ניקיון החוף, חניה, מתקנים, בטיחות, נגישות לנכים וכדומה.

בפרסום האחרון, למשל, מיוני 2011, נקבע שחוף גורדון בתל אביב זוכה לציון אפס ומוטב שלא להתקרב אליו. חוף אכזיב זוכה בציון הגבוה 95, החוף השקט בחיפה ב-75 וחוף בית ינאי בציון 92. על פי הציון הוענקו לחופים דגלים שיעידו על מצבם.

רני עמיר, ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, מסביר שהיוזמה לדירוג הדגל הכחול-ירוק באה מגלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, כדי למלא את הוואקום שנוצר כל עוד אין פעילות של הדגל הכחול בישראל. עמיר מברך על המועמדות של "אקו אושן" ומסביר שחשוב שלארגון בינלאומי מוכר כמו הדגל הכחול תהיה נציגות בישראל. "זה חלון הראווה של חופי הים בעולם מבחינה תיירותית וסביבתית ואין לזה תחליף", הוא אומר. "מוטב שארגון לא תלוי יעסוק בזה מאשר שמשרד ממשלתי יעשה זאת".

לדברי עמיר, המוניטין של הדגל הכחול חשוב בעיקר לתיירים שמכירים את המותג מארצם. בכנות רבה מסביר עמיר ש"אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל ואני משער שברגע שהדגל הכחול יתחילו לפעול כאן נפסיק את הפעילות של הדרוג המקומי. אין בזה צורך".

העיניים אם כן מופנות עכשיו אל דניאל שפר ואל "אקו אושן". הוא מצדו ממהר להבהיר שהיתרון הברור ביותר של הדגל הכחול טמון בכך שהוא תו תקן בינלאומי שקשה לערער על הלגיטימיות ועל האמינות שלו. לדברי שפר, כדי לקבוע איזה חופים עומדים בקריטריונים וזכאים לקבל דגל כחול, יגיעו גם בוחנים מחו"ל. "לא נחליט בעצמנו מי מקבל את הדגל ומי לא. אין לי ספק ששיתוף של מומחים מחו"ל יוריד מידה רבה של סרקסטיות מן היחס לתהליך כולו. כולם יבינו שמדובר באמות מידה כלל עולמיות שמוכתבות בידי גוף בינלאומי", אומר שפר.

החלק שמדאיג ומעסיק את שפר יותר מכל הוא מידת הבקרה שתופעל בשנים הקרובות על החופים שיזכו בדגל הכחול. לדבריו, כיוון שלא מדובר באמות מידה חד פעמיות, אלא ברף של איכות שחשוב לשמור עליו, תידרש היערכות לבקרה מתמדת של החופים. "זאת היערכות שנעמוד בה", הוא קובע. "זה אמנם יטיל עלינו כעמותה עול כלכלי שידרוש תכנון, אבל זאת בדיוק האג'נדה שלשמה הוקמה עמותת אקו-אושן ולכן אנחנו מוכנים ורוצים".

גרם מדרגות בטון מוביל אל החוף הקטן מול מלון אדוניס ליד אנטליה, טורקיה. פקיד הקבלה במלון הצביע על הדגל הכחול שמתנוסס בראש גרם המדרגות ואמר: "רמה עולמית. אצלנו הסטנדרט הגבוה ביותר. אין יותר מזה". בימים שלאחר מכן התברר אמנם שפקיד הקבלה הזה נוטה לעתים להפליג בדמיון ולהחמיא לאתרים שלא ראויים לכך, אבל החוף שנשא את הדגל הכחול עמד בכל הציפיות. הוא היה נקי להפליא, מסודר, נוח לגישה, קל להיכנס בו למים והוא בטוח לשחייה בכל שעה. כמו מבעד לזכוכית מגדלת אפשר היה להבחין בכל פרט על הקרקעית הסלעית, גם כאשר עומק המים הגיע לעשרה מטרים. זה לא החוף היפה ביותר שאפשר למצוא בים התיכון, אבל הוא ללא ספק אחד הנקיים, הנוחים והבטוחים ביותר.

חוף אדוניס זכה בדגל כחול לפני כחמש שנים. מנהלי המלון מסבירים שהאישור היה כרוך במאמץ ובהשקעה גדולים. כך, למשל, בנו במיוחד מעלית שתאפשר גישה לנכים אל החוף, כדי להיענות לאחת מדרישות הדגל הכחול. מאז האישור נעשה מאמץ מתמשך לעמוד בכל שנה בקריטריונים. אנשי חוף אדוניס הסבירו ש"יש לזה חשיבות רבה בעיני תיירים שמגיעים מאירופה. זאת בעיניהם העדות לאיכות בינלאומית".



חוף ליד הירקליון בכרתים. בקיץ הנוכחי מתנוסס הדגל הכחול ב-3,650 חופים ומרינות ב-44 מדינות


חוף גורדון. המשרד להגנת הסביבה העניק לו ציון אפס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו