מה שטוב להרצל ולג'ורג' קלוני

ישראל של ימינו אולי שונה מאוד מזו שדימיין בנימין זאב הרצל, אבל מבחינות מסוימות חוזה המדינה היה חש בה בנוח. איך שיער הפנים חזר שוב לאופנה?

סהר שלו
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סהר שלו

אופנת שיער הפנים לגברים ידעה הרבה עליות ומורדות במאות האחרונות, בעיקר בעולם המערבי. במחצית הראשונה של המאה ה-19 מנהיגים כמו הקיסר פרנץ יוזף, נפוליאון השלישי והצאר אלכסנדר השלישי התפרסמו בזקן שעיטר את פניהם. המחצית השנייה של אותה מאה היתה שיא עידן הזקן, שנגמר במלחמת העולם הראשונה, עת נאלצו החיילים להתגלח כדי לשים מסיכות גז ולהתכונן לקרב. מאז ועד ראשית שנות האלפיים, פרט לאופנת ההיפים של שנות ה-60 וה-70, שלט המראה הנקי והמגולח.

אולם בעשור האחרון גברה מאוד נוכחותם של השפמים והזקנים על פרצופיהם של צעירים ברחבי הגלובוס. השפם היה הראשון שהחל להתנוסס על פניהם של גברים אופנתיים בשנים האחרונות - כמו למשל בראד פיט בסרט "ממזרים חסרי כבוד". אחריו קנה לו גם הזקן העבות אחיזה אצל שחקנים, מוסיקאים וצעירים עירוניים ידועים אחרים - החל בשחקנים ההוליוודיים ג'ורג' קלוני וחואקין פניקס, דרך השחקן ומעצב התכשיטים ואריס ואלהילה, שמגדל זקן סיקי אופנתי, וזמר הפולק בוני "פרינס" בילי, וכלה ביהודה לוי, עידו רוזנבלום וארי פולמן הישראלים.

הזקן גם עומד במרכזה של תוכנית ריאליטי חדשה של ערוץ הכבלים האמריקאי IFC, ששמה "whisker wars" (מלחמות הזקנים), העוקבת אחרי קבוצת מגדלי זקנים בדרכם לאליפות הזקנים העולמית שתתקיים בנורווגיה, שם ינסו להביס את הקבוצה הגרמנית שזכתה באליפות בשנים האחרונות.

העובדה שהזקנים זכו לתוכנית ריאליטי משלהם, לצד מספרות מיוחדות לשיער פנים והופעתם שלל מוצרי קוסמטיקה שנועדו לשטיפה, טיפול ותחזוק של הזקן, הופכים את הטרנד לסמן תרבותי, שלב נוסף בגבריות המערבית של העידן החדש.

"הזקן הוא האקססורי הרטרואי המושלם", כתב החודש אלכס ויליאמס ב"ניו יורק טיימס", "והוא משתלב מצוין עם חולצות צמר משובצות ומכובסות... אובייקט אירוני שהתבקש להחזירו לאופנה". בהמשך הכתבה תיאר ויליאמס את התהליך שבו החל לגדל זקן (למרות שכמי שגדל באייטיז המגולחות למשעי, הרגיש, לדבריו "שזקן הוא בגידה דורית"), את התגובות שקיבל מסביבתו (למשל מאמו, שטענה שהזקן מבגר אותו בכמה שנים, ולה השיב "אמא, את לא גרה בווילאמסבורג"), ואת התהליך שבו נהפך הזקן מסמל אקסצנטרי ומיוחד לנחלת הכלל ("כמו כובע נהגי המשאיות, גם הזקן סופו להיעלם", סיכם).

חואקין פיניקס, ג'ורג' קלוני, יאיר פרץ וערן שני. תצלומים: דניאל צ'צ'יק ואי-פי

כבר ב-1928 פירסם מגזין "הניו יורקר" כתבה שכותרתה היתה "השיער האמריקאי: עלייתו ונפילתו", ובה שורטטו הקשרים שבין זקן ושפם להיסטוריה האמריקאית: מגילוי אמריקה על ידי גברים מזוקנים, דרך המאה ה-18, אז ירד קרנו של הזקן ועלה השימוש בפאה (לראיה מוזכר כי איש מחותמי מגילת העצמאות האמריקאית לא היה בעל שיער פנים), חזרתו של הזקן עם היבחרו של אברהם לינקולן ודעיכתו - תודות להמצאת סכין הגילוח - עד שנות ה-60 וה-70, אז שב לאופנה עם עלייתן של תת תרבויות כמו ילדי הפרחים והמהפכה ההומואית.

משהו קדמוני

במובן הזה, טרנד שיער הפנים ההיפסטרי, שהתחיל בשנים האחרונות, הוא חוליה נוספת בשרשרת האופנתית הזו, שילוב של סגנון אירוני וגעגועים לאותנטיות בדמות המראה החלוצי האמריקאי של תחילת המאה הקודמת.

אבל מה שנראה חלק בלתי נפרד מהתרבות האמריקאית, לפחות במובן האיקוני, נראה מעט זר ברחוב הישראלי. "אמא שלי אומרת לי שאני נראה כמו אחמדיניג'אד, וסבתא שלי שואלת אם אני חוזר בתשובה", מספר ערן שני, יוצר בתחום המחול שעובד עם יסמין גודר וסטודנט לעיצוב אופנה באקדמיה המלכותית באנטוורפן, שזקן עבות ודומיננטי מכסה את פניו. "הזקו עדיין נתפש ברחוב כסמל למשהו מוזר, ואני בטוח שהוא הסיבה המרכזית שבגללה עוצרים אותי כמעט תמיד בשדה התעופה לתחקור בטחוני ושואלים אותי על הדעות הפוליטיות שלי. מצד שני, רבים אחרים תופסים את הזקן כמובן מאליו, ורק מתייחסים לריבוי הגוונים בשיער הפנים שלי".

שני התחיל לגדל את זקנו לפני כמה שנים מפני ששנא להתגלח, אך עם הזמן למד לחבב את מראהו כגבר מזוקן. "מבחינה אישית, זו היתה החלטה אסתטית פרטית. אהבתי איך שזה נראה, אבל כהכללה תרבותית, אפשר להגיד שזהו עוד שלב בגבריות החדשה, מעין התפתחות פוסט מטרוסקסואלית".

בניסיון להסביר את התופעה שצוברת תאוצה, הוא טוען ש"הזקן התחיל בעולם האופנה, אולי בגלל השפעת הסיסקטיז והסבנטיז, ומשם התגלגל לרחוב. בסך הכל זה עוד פן של ההופעה החיצונית הגברית, עוד איזור שאפשר להתעסק אתו ולטפח אותו".

יאיר פרץ, צייר שעוסק גם בשיקום באמנות, התחיל לגדל זקן בזמן שירותו הצבאי, כדי שלא ייאלץ להתגלח. "היה לי שיער ארוך וכשקיצרתי אותו, הבנתי שההתעסקות בשיער פנים היא תחליף להתעסקות בשיער הראש. הוא חלק ממני, אני מטפח אותו ומסדר אותו אחת לשבועיים עם מספריים". לדבריו, שהזקן גורר תמיד תגובות מאנשים: "כל הזמן שואלים אותי מה אני מסתיר, למה אני מגדל זקן אם יש לי פנים כל כך יפות. מיד משייכים אותי לקבוצה ארטיסטית. זה מתאים לאימג' האמן שיש לאנשים בדרך כלל בראש". אבל הסיבה העמוקה יותר לזקן שהוא מגדל אינה קשורה, לדבריו, לעיסוקו המקצועי. "זה קשור לבראשיתיות, למשהו קדמוני", הוא אומר, "זקן אמיתי הוא הדבר הכי ראשוני שיש לך, אני חושב שגברים צריכים להתגאות בזה, כמו בשיר של פי-ג'יי הארווי "My Hair is Longer Than it's Ever Been".

להגדיש את הפאה

עומר אסף, מאפר ומעצב שיער, התחיל לגדל שפם לפני כעשור, ובשנים באחרונות עבר לזקן בשלל צורות וסגנונות. "אין לי הרבה עם מה לשחק כי אין לי הרבה שיער על הראש", הוא מספר, "והואיל ואני צריך להתעסק בהופעתי החיצונית, הזקן נהפך להיות חלק ממני, ואני מטפח אותו: לפעמים צובע אותו, שם מסיכות לזקן, חופף אותו עם סבון פנים ומרכך, גוזז ומסדר אותו. היו פעמים שגם החלקתי אותו בטוסטר מיוחד לשיער, כי שיער הזקן הוא בדרך כלל מתולתל. זה משהו מאוד מדויק, שדורש זמן ומחשבה. בלעדיו אני מרגיש ערום".

אבל כמו פרץ ושני, גם הוא טוען שהזקן גורר תגובות רבות מאנשים. "ילדים קטנים בוכים כשהם רואים גבר מזוקן, הם לא מבינים למה יש למישהו שערות על הפנים. רבים אחרים תופשים את הזקן כמשהו מלוכלך, מוזנח ומעוות, ורבים שואלים למה אני מכער את עצמי. אבל אני אוהב אותו, אני מרגיש מוגן ומכוסה, זה אפילו משמש כאלמנט מרתיע, וטוב לי עם זה. זה נוח".

אסף גם טוען ששיער פנים שומר על עור הפנים מהשמש, בעיקר בארץ, ובכלל, הוא מאמין ששיער פנים יכול לשפר את המראה של גברים. "בניגוד לזקן צרפתי, המצאה לא מחמיאה ולא אסתטית שמנפחת את האיזורים הלא נכונים בפנים ובטח לא יפה על אף אחד, הרי שזיפים ופיאות, למשל, עוזרים להצללה הטבעית על עצמות הלחיים, ולזקן גדול יש נוכחות מרשימה שמחדדת את הפרופורציות הגבריות, בעיקר אם נותנים לו לגדול ואז מסדרים אותו".

למרות זאת, הוא מודע לעובדה שזקן יכול לפעמים להפריע. "כשהצטלמתי לתוכניות טלוויזיה ביקשו ממני כמה פעמים לסדר את הזקן, כי לפעמים הוא מצטלם לא יפה ונראה כמו גוש כהה על הפנים. בעיה אחרת קשורה בעובדה שבקהילה ההומואית זקן מתקשר מיד עם תת-ז'אנרים של חובבי פטיש או עור, שאני לא משתייך אליהם. זה בעייתי כשאני במסיבות או במצעדים, בעיקר בחוץ לארץ, כי מיד מתחילים אתי בחורים קיצוניים ומופרעים רק בגלל הזקן".

גלעד פדבה, מרצה וחוקר קולנוע, תקשורת וגבריות, טוען ששיער הפנים הוא אחד מסימני המין המשניים הגבריים: "הזקן מוכיח שהזכר הגיע לבגרות מינית מלאה בשל העובדה שהוא גלוי, בניגוד לסימני המין האחרים. לגדל זקן פירושו להצהיר על גבריות בשלה ובוטחת". כפרפראזה על דברי סימון דה בבואר, הוא אומר ש"אף גבר לא נולד גבר, אלא לומד להיות גבר, ובמובן הזה גברים מתחילים לגדל זקן כחלק מבדיקת הגבולות של הנראות הגברית. אנחנו חיים בעידן שבו כוחות תרבותיים משפיעים על עיצוב הגוף והיחס אליו.

"מעניין לציין ששיער הפנים ושיער הראש, בניגוד לשיער הצומח על חלקים אחרים בגוף הגברי, זוכים ליחס חיובי, ומעטים הגברים שיסירו שיער פנים לצמיתות (בניגוד להסרת שיער בכתפיים, למשל). אחרי הכל, גילוח הוא פרקטיקה של תרגול הגבריות".

בין שמדובר בעוד תחום טיפוח בארסנל הגברי ובין שמדובר באמירה אירונית של צעירים אורבנים שמצטטים תקופות או אימג'ים מהעבר, נדמה ששיער הפנים הגברי נהפך לנושא מורכב שנתון לפרשנויות אישיות ותרבותיות רבות. אם פעם הזקנים היו נחלתם הבלעדית של חרדים, מוסלמים אדוקים או היפים בנוף הישראלי, שיער הפנים זוכה כיום לעדנה גם בחלקים אחרים בציבור. ואם כל כך הרבה זקנים נצפים כאן, כמו במדינות שמעבר לים, נותר רק לקוות שבקרוב נהיה עדים גם לחזרתן של מספרות הגברים הישנות, שבהן, לצד תספורת וגילוח בתער, אפשר יהיה לשוחח על האופנות המתחלפות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ