בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת

יום אחד: פתאום נהיה קיץ

רומן בין גבר לאשה, הנפגשים בכל שנה באותו תאריך, נשמע מסקרן על הנייר. אבל הסרט "יום אחד" לא מצליח להעביר את המהות הייחודית של מערכת יחסים שכזו

4תגובות

יום אחד - מועדי הקרנה

לא קראתי את "יום אחד", רב המכר שכתב דייוויד ניקולס, ועכשיו, אחרי שראיתי את העיבוד הקולנועי שלו, שאת תסריטו כתב ניקולס בעצמו, הסיכוי שאקרא את הספר הצטמצם לאפס. אם אמנם הסרט הוא עיבוד נאמן של הספר, ואני מתאר לעצמי שכן, הרי מדובר באחד מאותם ספרים פופולריים המתבססים על נוסחה גימיקית ומבקשים להעניק לצופים חוויה משעשעת ונוגעת ללב גם יחד, וכן - לספק להם שיעור בלקחי החיים, האהבה, ההתבגרות והמוות. "סיפור אהבה" של אריך סגל היה האבא של כל הספרים האלה, ו"יום אחד" נדמה כצאצא ישיר שלו, החותר להיות מתוחכם ממנו, אך דווקא הניסיון הזה מבליט את שטחיותו ואת המניפולטיביות הרגשית שמניעה אותו.

הגימיק עצמו אינו פסול. עלילת "יום אחד" מתרחשת ב-15 באוגוסט מדי שנה, בין השנים 1988 להווה, ובאופן הזה מתעדת את מערכת היחסים בין אשה לגבר, שמשתנה ומתפתחת במשך אותה תקופה. מובן שלא כל האירועים המכוננים בחייהם של אותם אשה וגבר מתרחשים ב-15 באוגוסט דווקא; לו זה היה כך, לא היינו מאמינים לשום דבר בסרט. רק שניים מהאירועים האלה מתרחשים במועד הזה - פגישתם הראשונה של שני גיבורי הסרט, אמה (אן האתאוויי) ודקסטר (ג'ים סטרג'ס), ועוד אירוע הרה גורל אחד.

בשאר השנים, המועד הקבוע שנבחר לסרט מתרחש בין האירועים המכוננים האלה, וזה יכול היה לאפשר ליוצרי הסרט לתאר את מה שמתרחש בין האירועים שקובעים את גורלותינו, אילו רק ידעו ניקולס והבמאית הדנית של הסרט, לון שרפיג, מה לעשות עם הבחירה הנרטיבית הזאת. הצרה היא ששני גיבורי הסרט הם כה לא מעניינים ומה שקורה להם הוא כה לא מעניין ואף צפוי ברובו, שהתוצאה, שיכלה לומר משהו בעל תוקף על אופן התגלגלותם של החיים, אינה מצליחה לעורר עניין.

הספר והסרט מתרחשים בבריטניה (היכן ששרפיג מביימת כיום; סרטה הקודם והמוצלח הרבה יותר היה "לחנך את ג'ני"). כשאמה פגשה את דקסטר, זה היה בסוף לימודיהם בקולג'. הם מבלים את הלילה יחד ומחליטים להיות לידידים (הסרט מעלה את השאלה אם אשה וגבר אמנם יכולים להיות ידידים; כן, זה עוד סרט שעוסק בשאלה הזאת, והפעם באופן טרחני במיוחד). השניים שונים מאוד זה מזה. מוצאה של אמה ממעמד הפועלים. היא בחורה רצינית ששואפת להיות סופרת ומתייחסת בבוז מסוים להנאות הקלות של החיים. לעומתה, מוצאו של דקסטר ממשפחה אמידה והוא בליין קל דעת. היא מעט עכברית; הוא חתיך חלקלק (גם הפער המעמדי בין אמה לדקסטר הזכיר לי את "סיפור אהבה").

לא ברור לגמרי מדוע השניים האלה דווקא מחליטים להיות לחברים לחיים; אילו הצליח הסרט להעביר את התובנה שכל אחד מהשניים רואה בשני משהו שהשני אפילו אינו יודע שקיים בו ושכל אחד מהשניים משלים את השני בצורה זו או אחרת, לסיפורם של אמה ודקסטר היה נפח. אבל שרפיג וניקולס אינם מצליחים לעשות זאת, וכמוהם גם גם שני השחקנים המגלמים את אמה ודקסטר.

מאחר שהיא מתקשה להיהפך לסופרת, אמה נאלצת לאחר הלימודים בקולג' לעבוד כמלצרית במסעדה מקסיקאית ואחר כך היא עובדת כמורה. דקסטר נהפך למנחה של תוכניות טלוויזיה נחותות ומתמכר לסגנון חיים נוצץ אך ריקני, שמעורר את רתיעתה של אמה.

כל אחד מהשניים מנהל רומנים עם אחרים, אך הצופים יודעים שלקשרים האלה אין סיכוי, כי אמה ודקסטר בעצם אוהבים אחד את השני, אם כי הנוסחה המניעה את הסרט מחייבת שיעברו שנים עד שהם יכירו בעובדה הזאת. אירועים שונים נוספים משפיעים על חייהם של שני הגיבורים, אך כולם צפויים. ברור לצופים שהקריירה הטלוויזיונית של דקסטר תדעך ושהוא ייקלע למשברים קיומיים שכמעט שימוטטו אותו, כשם שברור שאמה תישאר חזקה ויציבה ואף תזכה להצלחה בייעוד שבחרה לעצמה. אלא שכל אחד מהעולמות המתוארים בסרט מיוצג בצורה שטחית, לרבות המשברים והניצחונות של הגיבורים.

מובן שלא אחשוף כאן את סופו של הסרט, אך ביחס אליו תלויה ההחלטה אם להתייחס ל"יום אחד" כאל סתם יצירה זניחה, או כאל סרט שניסיונו לומר משהו עמוק על החיים אינו אלא מניפולציה שמעוררת שאט נפש. אני בוחר באפשרות השנייה.

ג'ים סטרג'ס עושה את תפקידו במיומנות הנדרשת ממנו, והיא אינה רבה במיוחד. אן האתאוויי אוהבת כנראה לגלם דמויות של נשים שתחילה מציגות את עצמן כעכבריות ואחר כך פורחות לראווה. היא עשתה זאת ב"יומני הנסיכה", שפירסם אותה, ב"השטן לובשת פראדה", וכעת ב"יום אחד". זה מתחיל קצת לחזור על עצמו ולייגע. מכיוון שלא לגמרי ברור מה מחבר בין אמה לדקסטר, גם לא נוצרת כימיה של ממש בין שני השחקנים שמגלמים אותם, וכך גם לא נוצרת הזדהות של ממש ביניהם לבין הצופים. "יום אחד" הוא בסופו של דבר אוסף של יותר מדי ימים שאנו נאלצים לבלות בחברתם של השניים.

"יום אחד". במאית: לון שרפיג; תסריט: דייוויד ניקולס, על פי ספרו; צילום: בנואה דלום; מוסיקה: רייצ'ל פורטמן; שחקנים: אן האתאוויי, ג'ים סטרג'ס, פטרישה קלרקסון, טום מיסון, ג'ודי ויטאקר


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו