בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סרט: צער העולם

"ג'ננה בסוואנה" הוא סרט נטול ג'ננה לחלוטין: זוהי אנימציה גרמנית חינוכית וחמורת סבר

2תגובות

לקראת סצינת השיא של "ג'ננה בסוואנה" - שאין מלה רחוקה יותר מאשר ג'ננה כדי לתאר את העגמומיות השורה עליו - צבה בת יותר מ-700 שנה, שנאלצה לעזוב את איי גלפאגוס שזוהמו בנפט, נושאת נאום על מצבו המחריד של כדור הארץ. היא מספרת לחיות כיצד בני אדם חומסים את הטבע והורסים אותו ואינם מבינים שהם פוגעים כך בעצמם וקוראת להן להתאחד. אחר כך הצבה הזאת מתה. ובן זוגה הצב מת אתה.

סרט האנימציה הגרמני הזה מ-2010 מבוסס על ספרו של אריך קסטנר "עצרת החיות" (וכך, "Konferenz der Tiere", הסרט גם מכונה במקור). את גרסתו האנגלית דיבבו מיטב שחקני אנגליה והקומיקאים שלה - סטיבן פריי, דון פרנץ', ג'ואנה למלי בתפקיד ג'ירפה, ג'ים ברודבנט וגם ונסה רדגרייב בתפקיד צבת הענק.

זהו אמנם סרט בעל יושרה ועתיר כוונות טובות, אבל הוא עשוי בחומרה ונוקשות כאלה, שיותר מאשר לילדים הוא מסור לנזקים שהאדם גורם לטבע: יש בו התמוססות קרחונים, הטיית נהרות בסכרים, חמדנות לשמה, עשיית רווחים וניצול משאבי הסביבה, הריסת בתי גידול טבעיים, זיהומים באוקיינוס, מוות של בעלי חיים, צמא, שעבוד קופים וגם סדיזם, המגולם בדמותו של צייד שהורג חיות להנאה.

אמנם אחרי נאום הצבה החיות מתאחדות לפעולה, ולכאורה יוצאות להגן על עצמן, אבל הפתרון הפנטסטי הזה, הלקוח מתחום האגדה, לבעיות הממשיות המוצגות בפירוט חד, יוצר סתירה מושגית; זו, יותר משהיא מעודדת את ילדים, או את הוריהם, גורמת מעין מצב מתמשך של חוסר אונים: איך אפשר לתרום משהו, ולו פעוט, לשיפור מצבן של חיות בר, אם יום הדין כבר כאן?

לזכותו של "ג'ננה בסוואנה" ייאמר שעיצוב החיות בו ועיניהן הטובות והמואנשות מעוררים חיבה מיידית כלפיהן, וכך גם כמה רצפי פעולה סימפטיים המתארים את החברויות ביניהן.

גיבורו החביב של הסרט הוא סוריקטה שליימזל פעור-עיניים ושמו בילי, אב מסור לגוריו ובן זוג אוהב, שיוצא להביא מים בנאד-דלוע למשפחתו יחד עם חברו הטוב - האריה סוקרטס. מתברר להם שסכר ענקי, שבנה טייקון אטום כדי ליצור מלון יוקרתי, מונע מים מכל חיות הסוואנה הגוועות אט אט.

במלון שוהים גם הצייד שהרג את אחיו של סוקרטס, חבורת אווילים המלהגים על "ועידת אקלים" (חץ לא ממש הכרחי של אירוניה, שעובר מעל ראשי הילדים באולם) ושני צדיקים: עיתונאי וילדה. במקביל, חבורה של חיות מבתי גידול שונים בהנהגת תרנגול צרפתי נפוליאוני - ובהן זוג צבי הענק, דובת קוטב מתוקה וקנגורו אוסטרלי שיכור שניצל משריפה - יוצאת לשיט באוקיינוס, מגיעה עד לסוואנה הגוססת וחוברת לבילי וחבריו במלחמה בסכר.

מוות של חיות וסבל אינם נדירים בסרטי אנימציה, החל בירייה שהרגה את אמו של במבי וכלה במות אמו של נמו בשונית האלמוגים. כך גם נושאים אקולוגיים והתנהגות לא מוסרית כלפי בעלי חיים (הדוגמה האחרונה המוצלחת היא "בלו", שבה מתואר סחר בתוכים בפאבלות בריו). הבעיה עם "ג'ננה בסוואנה" היא שאין בו מערכת של עידון, שתאפשר הכלה של המסרים האלה. הוא עשוי בנוקשות ההולמת מחזות מוסר, והניסיונות למתן אותה בקטעי סלפסטיק, דיאלוג מהיר, כמה ריקודים ובדיחה אחת על המצאת משחק הגולף בעזרת גללים - מאולצים, קרים ולא מצחיקים.

וכך, אף על פי שילדה צעירה מדי בשביל "ג'ננה בסוואנה" התפעלה מהמוסיקליות של שמו שהתגלגל על לשונה, ודווקא נהנתה מיופיין של החיות, היא לא אמרה עליו דבר וחצי דבר מרגע שיצאה מהאולם. ואחרי שבוע אמרה פתאום, שלדעתה צבים עדיין חיים בעולם.

"ג'ננה בסוואנה". בימוי: ריינארד קלוס, אולגר טאפה. גרמניה 2010, 93 דקות



''ג'ננה בסוואנה''. לאן מובילות כוונות טובות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו