בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בחזרה לעתיד | תסתכלו על הקולנוע באופקים ותראו אותנו

חזיתו המהודרת אך הצנועה של קולנוע מרחבים באופקים מעידה על החשיבות הרבה שהוענקה לו בנוף התרבותי של שנות ה-60. כיום הוא עומד שומם ומצבו התחזוקתי רק הולך ומידרדר

15תגובות

בכניסה הראשית לאופקים, בין מבני אזור התעשייה לבין תחנת הדלק של חברת סונול, מצא נדב משעלי לוקיישן מופלא לצילום של סרט סטודנטים קצר. הוא הזמין שני חברים קרובים, "חובבי קולנוע בנשמתם", להיכנס אל תוך הבניין הנטוש של קולנוע מרחבים ולגלות אותו עמם מחדש.

כתושב אופקים וכסטודנט לקולנוע במכללת ספיר הוא הכיר את המקום מילדותו, אף שמעולם לא נכח בו בהקרנת סרט. המתח שבין הנוכחות המרשימה של הבניין במרחב העירוני לבין מצבו הנוכחי סיקרן אותו מאוד. "בפעם הראשונה שנכנסתי פנימה זה היה כמו טיול בלונה פארק מוזנח. יש שם עדיין פילמים מקוריים של סרטים זרוקים על הרצפה, כנראה שהאדריכל של הבניין היה קצת מגלומני כי האולם שם מכיל לפחות 500 מקומות", הוא אומר.

בנוסף החליט משעלי להעניק כבוד נוסף למרחבים, ובתחילת החודש הוא ערך הקרנה של הסרט "צ'ארלי וחצי" על אחד מקירותיו החיצוניים של המבנה. זהו אקט של מחאה "שקטה ומגניבה", כהגדרתו, כלפי היעלמותם של בתי הקולנוע מהעיר. "אני חושב שזה מזעזע שאין לאנשים פה נגישות לקולנוע ושחייבים לנסוע לבאר שבע כדי לראות סרט על מסך גדול. למרבית התושבים יש אהבה לקולנוע, זאת חוויה שצריך להיות לה מקום כאן".

קולנוע מרחבים תוכנן ב-1967 על ידי האדריכל הבאר-שבעי נתן מגן על שטח כולל של כ-1,000 מ"ר. מגן תיכנן בין השאר את קולנוע היכל העשור בקריית גת, שפוצץ לאחרונה בתרגיל של פיקוד העורף כחלק מעסקה מעוררת מחלוקת בין צה"ל לבין העירייה. בדומה לקולנוע בקריית גת, גם מרחבים מתאפיין באדריכלות מודרניסטית משובחת, פונקציונלית וצנועה, אך מהודרת. כלפי חוץ הצורה שלו מזכירה בזיליקה נוצרית שמורכבת מאגף מרכזי גבוה ושני אגפי משנה סימטריים. בפנים תיכנן האדריכל אולם מניפה קלאסי שמאפשר הקרנת סרטים ואירוח של קונצרטים והצגות.

הדמיון לבזיליקה אינו מסתיים שם. את הצופים מקדמת אכסדרה מלבנית עם עמודי בטון דקיקים ומעליה חזית אוורירית מחופה פריקאסט (לבני בטון מחוררות מתועשות). חלקה העליון של החזית מכותר בגמלון משולש וגג הפח מורכב ממערכת של מסבכים גדולים.

במקור נבנה האולם בעבור המועצה האזורית מרחבים הסמוכה, ולא לתושבי אופקים. זאת גם הסיבה למיקומו המוזר בפאתי העיר. ההחלטה לתכנן בניין ציבורי בלב הפריפריה הישראלית בדמותה של בזיליקה נוצרית היא כמעט בלתי נתפשת כיום ומבטאת את החשיבות התרבותית והחברתית של הקולנוע בזמן הקמתו. "זה בניין של בטון, טיח ופלדה והקסם שלו הוא דווקא בפשטותו", מעיר האדריכל ארי אברהמי, שמכין בימים אלה את נספח השימור של תוכנית המתאר של העיר אופקים. "זאת לא יצירה גדולה אבל מאוד יפה".

מתוקף תפקידו מתבקש אברהמי להמליץ אילו בניינים או אתרים בעיר הם בעלי ערך אדריכלי לשימור. עד כה הוא סימן את מפעל הטקסטיל הנטוש "אופ-אר" שתיכנן האדריכל ראובן רודולף טרוסטלר, משיאי האדריכלות התעשייתית בארץ. בנוסף הוא חושב שיש כמה מרקמים עירוניים שראויים לשימור ברמה כזאת או אחרת כ"רמז לאיך שעיירת פיתוח נראתה פעם", כלשונו.

האם לדעתו יש בכלל מה לשמר בעיר בת 56 שנה בלבד? "זאת אחת השאלות הגדולות ששאלתי את עצמי והתשובה היא חלקית. לצערי, אופקים היא אוסף של כל שגיאות התכנון, והן נעשו מתוך כוונה גדולה ועם הרבה מאוד מאמצים. הגרעין של העיר לא יכול לגדול וכל תוספת נראית לא קשורה. מעבר לכך יש בעיות ידועות מהתכנון של שנות ה-60 כמו הפרדה בין הולכי הרגל לתנועת כלי הרכב. בפני ההתפתחות של העיר ניצבים הרבה אתגרים".

קולנוע מרחבים פעל עד ראשית שנות ה-90 ואז הושכר לטובת אירועים שונים. בדרך כלל בניינים מסוגו ומיקומו נהפכים לגני אירועים או סניפים של רשתות שיווק, אבל הבניין ניצל כנראה דווקא בשל ריחוקו מצירי התנועה הראשיים. במשך השנים מצבו הידרדר בצורה קשה. החזית החלה להתפרק, האולם המרכזי מלא בפסולת ושברי אבן ובחדר ההקרנה משתכנות יונים.

אופקים מנהלת מלחמת הישרדות קשה מאז שנות ה-90. לאחר שורה של משברים בתחום התעסוקה וקליטת העלייה מנוהלת כיום העיר על ידי ועדה קרואה. בימים אלה מקדם מהנדס העיר, חזי בליינשטיין, את תוכנית המתאר של אופקים, שאמורה להכפיל את גודלה ולהזרים אליה כוחות חדשים. התוכנית נוגעת בחלקה בשימור המורשת האדריכלית המועטה, ובליינשטיין מאשר כי גם השימור של מרחבים נמצא על שולחן הדיונים.

לדעתו של אברהמי, העתיד היחיד של מרחבים הוא בשימוש מחודש והזרקה של תכנים תרבותיים. לעירייה הוא הציע להפוך אותו למרכז תרבות ליוצרים צעירים, דוגמת "צוללת צהובה" בירושלים; להקטין מעט את האולם המרכזי ולהפוך אותו לאולם הופעות מקצועי ולצדו להקים סטודיו למחול, אולפן הקלטות, בית קפה ואולי אפילו בר. "זאת הצעה שמשאירה את הטעם של הבניין המקורי אבל מאפשרת לו לפעול בצורה אחרת לגמרי, והמיקום לצד אזור התעשייה מבטיח שהרעש לא יפריע לאף אחד", אומר אברהמי.

בינתיים קבוצה של יזמים עירוניים צעירים מציעה לנסות להשיב את המבנה הקיים לתודעת התושבים, גם ללא שיפוץ או שימור, וליזום סביבו פסטיבל של קולנוע מקומי. פרויקט "עיר קולנוע" שמקדמים בימים אלה עו"ד יוסי חיות וניסן אלמוג מבקש לבחון את תפקידו של בית הקולנוע בחיים העירוניים כיום, ולהאיר את ההזדמנויות החברתיות הגלומות בקולנוע קהילתי מקומי. זאת, על רקע המגמה העגומה והמתמשכת של סגירת בתי הקולנוע בתוך היישובים.

במסגרת הפרויקט יצרו השניים קשר עם ערים כמו אור עקיבא, דימונה ואור יהודה והציעו להן לקיים פסטיבל קולנוע פתוח בן שבוע לצדו של מתחם הקולנוע הוותיק בעיר. בין היתר הם מתכננים הקרנה של סרטים על מסכים גדולים, ערבי הוקרה ליוצרים מקומיים והפקה של סרטי סטודנטים. לאחרונה הם יצרו קשר גם עם עיריית אופקים והם מקווים כי קולנוע מרחבים (או קולנוע כוכב הוותיק, שממוקם במרכז העיר) יוכלו להיות מוקד האירוע.

חרף הכוונות הטובות לחידוש הפעילות של מרחבים, מצבו רק ממשיך להידרדר מדי יום. יש לקוות כי תוכניות השימור העתידיות והיוזמות הקהילתיות לא ייתקלו בסופו של דבר בבניין שלא נותר ממנו מה להציל.



קולנוע מרחבים. הקסם של הפשטות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו