בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אייקונים אדריכליים בסכנת הכחדה | לא יותר מ-300 לירות

לבניין מעונות א' בקריית עבודה בחולון יש איכויות אדריכליות מרשימות, שניכרות גם אחרי שנים ארוכות של חוסר תחזוקה. על רקע המחאה החברתית, כמה מהן בולטות במיוחד

תגובות

בתאריך 27 בפברואר 1936 הונחה אבן הפינה ל"קריית עבודה", שכונת פועלים חדשה שהוקמה בלב החולות שמדרום לתל אביב. השכונה התפרשה על שטח של 3,000 דונם והיתה חוליה חשובה בהקמתה של העיר חולון בראשית שנות ה-40. היא נועדה לשמש פתרון למצוקת הדיור של פועלים עירוניים ברוח התפישה הסוציאליסטית של הסתדרות העובדים. בהתאם לכך, נבנו בשכונה מוסדות חינוך ותרבות, קונסרבטוריון, ספרייה ציבורית ובית ספר, לצד צרכניות וקופת חולים. בלב השכונה אף הוקצתה רצועת ירק ארוכה של קילומטר וחצי (כיום "גן הרצל"), שנועדה לשמש להתרגעות ולפנאי בסוף יום העבודה.

בקריית עבודה אפשר למצוא ביטוי אדריכלי מרתק לעקרונות סוציאליסטיים - הן ברמה של התכנון העירוני והן בקנה המידה של הבניין. מבין השורות הארוכות של הבתים צמודי הקרקע בולטים במיוחד שלושה מעונות עובדים שניצבים כיום ברחוב שנקר.

מעונות א' בקריית עבודה בחולון. רעיונות חברתיים לצד תכנון מודרניסטי יעיל להפליא. למטה: מתוך ירחון "הבניין", 1937. תצלום: אביעד בר נס

בניין מעונות א' (במספר 55-57) הוא בעל איכויות אדריכליות מרשימות, שבולטות גם אחרי שנים רבות של חוסר תחזוקה. מעונות א' תוכננו על ידי יוסף נויפלד (1899-1980), שהיה דמות מפתח בגיבוש הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל. נויפלד נולד בגליציה, למד בווינה וברומא, פעל בארץ ולאחר מכן בניו יורק. בראשית דרכו הועסק במשרדיהם של יוסף ברלין, האדריכל היהודי-גרמני אריך מנדלסון ואף אצל האדריכל הסוציאליסטי ברונו טאוט. בין עבודותיו הידועות: המבנה ההיסטורי של בית החולים אסותא ברחוב ז'בוטינסקי בתל אביב (שעתיד לעבור שימור במסגרת פרויקט בנייה חדש), מוסד הילדים בקיבוץ משמר העמק ובית החולים הדסה עין כרם בירושלים. נויפלד היה חבר "חוג הארכיטקטים" שקידם את רעיונות האדרכילות המודרניסטית, ונוסף לעבודתו המקצועית במשרד הוא ערך את כתבי העת "הבניין במזרח הקרוב" ו"הבניין".

כסוציאליסט נלהב וכמי שהיה מקורב במידה למנהיגי הפועלים, קיבל נויפלד תפקיד מרכזי בתכנון מעונות העובדים שקמו במרכז הארץ. ב-1936 הוא תיכנן את מעונות הפועלים לביא בגבעתיים (בשיתוף ישראל דיקר) ואת מעונות ז' בין הרחובות ריינס, שפינוזה ושדרות בן גוריון בתל אביב (בשיתוף דיקר, אריה שרון וקרל רובין). המעונות בקריית עבודה נחנכו שנה לאחר מכן והטמיעו בתוכם רעיונות משני הפרויקטים הראשונים.

ניסוי במינימליזם

מעונות א' הם למעשה בניין ארוך המורכב מ-24 דירות בנות שני חדרים, שמבטאים רעיונות חברתיים סוציאליסטיים לצד תכנון מודרניסטי יעיל להפליא. "התיכון (תכנון) ניסה לפתור את בעיית הדירה הזעירה מבלי עלות בהוצאות הבניין למעלה מסך 300 לירות ארץ ישראליות", כתב נויפלד בכתב העת "הבניין".

מעניין שגם בחלוף 75 שנה, הגישה התכנונית שלו עדיין רלוונטית למצוקת הדיור הנוכחית בישראל. כדי לא לבזבז שטח מיותר תיכנן נויפלד מבואת כניסה קטנה שממנה אפשר להיכנס לכל החדרים. חומרי הבנייה הלמו את הרוח המודרניסטית אך החסכנית של נויפלד - מסגרות בטון ומילואה של לבני סיליקט בעובי 22 ס"מ. הקירות צופו בטיח לבן מבפנים ומבחוץ, והרצפה הורכבה ממרצפות טראצו פשוטות. כל אחת מהדירות השתרעה על 55 מ"ר וכללה שני חדרים, מטבח, אמבטיה, "בית כבוד" (שירותים) ומרפסת. נויפלד הפגין התחשבות נדירה בעץ שקמה גדול שניצב באתר ואף הסיט את חלקו המרכזי של הבניין כלפי פנים כדי לשמור עליו. העץ עדיין עומד במקומו.

האדריכל יקיר שחק שבן חקר את מעונות העובדים של נויפלד, בקורס של האדריכל וההיסטוריון צבי אלחייני, במסגרת לימודי תואר שני לשימור בטכניון. "קריית עבודה מעניינת אותי כמי שנולד וגדל בחולון. זאת עיר שנולדה ?אדומה' והרבה מהמורשת שלה קשורה באופן ישיר לעובדים ולפועלים", הוא אומר. "אבל היום היא מנסה לנער את התדמית שלה ולמתג את עצמה כ'עיר הילדים' או ?בירת העיצוב'. מה שנבנה היום בחולון רחוק מאוד מהרעיונות של קריית עבודה. היא בונה דירות יוקרה ומגדלים בשכונות הדרומיות ושוכחת את המורשת של עצמה".

שבן טוען כי מעונות א' מבטאים רגע נדיר של זיכוך בעבודתו של נויפלד. "אומרים שאדריכלים מגיעים לשלמות כשלא נותר עוד מה להסיר", הוא אומר. "אני רואה את המעונות כניסוי במינימליזם, בניין נקי מאוד, מרשים מאוד ויעיל מאוד".

לצורך המחקר שוחח שבן עם דיירים מקוריים, והתרשם מהקשר שלהם למעונות ומהגאווה המקומית. "הם יצרו קהילה מגובשת לא רק סביב האידיאלוגיה של הפועלים, אלא סביב אירועים תרבותיים וחברתיים", הוא מספר. "הם ידעו לספר לי על כל אחת מהמשפחות שגרו שם ועל האירועים שהתקיימו על הגג. היום אנחנו לא יודעים אפילו מי השכן שלנו במעלית או בחניון".

צורך כלכלי וחברתי

כמו תמיד, יש פער בין האידיאל החברתי והאדריכלי לבין המציאות בשטח. אחרי התפרקותה של האגודה השיתופית של הקריה, החלה הידרדרות אטית אך מתמדת במצבם הפיסי של הבניינים. השטחים הציבוריים מסביב מוזנחים כיום לחלוטין, החזיתות עטויות במזגנים ובצינורות, ומקצת הדיירים אף הרחיבו את דירתם בצורה חוקית (אך חסרת כל תפישה אסתטית) לכיוון החצר האחורית. האוכלוסייה במקום התחלפה בעולים חדשים או במשפחות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך. בהעדר גוף ניהולי מרכזי שדואג לתחזוקת הבניינים, קשה לראות כיצד מצבם צפוי להשתפר בעתיד.

בחודש מאי האחרון החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בתל אביב לשמר את מתחם מעונות הפועלים לביא בגבעתיים ולבטל תוכנית פינוי-בינוי נרחבת שקידמה העירייה בשיתוף עם יזמים. ההחלטה התקדימית של הוועדה מוכיחה כי גם גופי התכנון מכירים כיום בחשיבות ובאיכויות של אדריכלות מעונות העובדים, בפרט אלה של נויפלד, וכי הם נכס שיש לשמרו.

מעניין כיצד תגיב הוועדה אם וכאשר יוצגו לה תוכניות להתחדשות המתחם בחולון, ומה תהיה ערכה של ההחלטה התקדימית. אם מסתמכים על החלטת הוועדה, ברור שעיריית חולון צריכה לקדם תוכנית שימור מקיפה לקריית עבודה, בדומה לתוכניות השימור של עיריית תל אביב למעונות העובדים שלה. בימים אלה אכן עורכת העירייה סקר שימור אתרים (באמצעות משרד מנדל את מנדל אדריכלים) כהכנה לתוכנית שימור בעל תוקף חוקי, אולם לעת עתה מעונות העובדים אינם מופיעים בו.

למעונות יש פוטנציאל עירוני משמעותי, הן בזכות מיקומם המרכזי בעיר והן בזכות הגודל של הדירות, שיכולות להתאים מאוד לזוגות צעירים וסטודנטים שידם אינם משגת לקנות דירה באחד מהמיזמים בשכונות החדשות (ח-300 וח-500) שמסביב למוזיאון העיצוב. "אני חושב שאנחנו צריכים לשמר - לא כי אנחנו יכולים לשמר, אלא כי יש ערך במודל של מעונות העובדים גם היום", אומר שבן. "יש צורך כלכלי וחברתי במגורים מסוג אחר והמחאה החברתית של הקיץ האחרון מוכיחה זאת".

עיריית חולון: אין ערך שימורי

בתגובה לטענות העולות בכתבה, נמסר מעיריית חולון כי במסגרת תוכנית השימור העירונית, שהחלה לפני כחמש שנים, נבחנו על ידי הוועדה הממונה על הנושא גם המעונות ברחוב שנקר. הוועדה החליטה לא לכלול את המבנים ברשימת השימור העירונית. "בשלב מאוחר יותר פנתה העירייה למשרד אדריכלים בבקשה להוביל את תוכנית השימור העירונית, וגם במסגרת זו נבחן הערך השימורי של מעונות העובדים", אומרת דוברת העירייה. "מתוך הבדיקה עלה כי המבנים אינם משקפים דוגמה לאב טיפוס בדומה לדוגמאות המוכרות, למשל בתל אביב. המבנים אמנם מהווים חלק מסיפורה של העיר חולון ואין ספק ששמו של יוסף נויפלד הולך לפניו, אבל התברר שזמן לא רב לאחר שנבנו המבנים נעשו להם תוספות בנייה משמעותיות ביחס למבנה המקורי. תוספות אלו אינן מוסיפות לו ערך לשימור, לא בהיבט האדריכלי ולא בהיבט ההיסטורי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו