בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשמוצרט הסתכן

"תפארת העבר יכולה להעיק לפעמים", אומר הפסנתרן דוד גריילסאמר; אסור "לבלוע את כל מה שמנסים להאכיל אותנו". המוסיקאי הצעיר, שהשבוע גם השיק דיסק חדש, ינגן הערב את הקונצ'רטו השני של בטהובן בתל אביב

תגובות

מאז שזכה בפרס הראשון בתחרות הפסנתרנים בבית הספר ג'וליארד, לפני שנתיים, דוד גריילסאמר עושה חיל: דיסק חדש בנגינתו הושק בישראל השבוע, דיסק נוסף בהקלטה, סרט תיעודי עליו שודר בטלוויזיה בארצות הברית, ולוח הקונצרטים שלו כבר ראה הופעות ביפאן, איטליה, טייוואן, שוודיה, אנגליה (ויגמור הול בלונדון) ועוד. הערב (רביעי) ינגן הפסנתרן הצעיר, שלמד באקדמיה למוסיקה בירושלים וגם אצל הפסנתרן יהלי וגמן, את הקונצ'רטו השני של בטהובן בסדרת הפסנתר החדשה של התזמורת הקאמרית הישראלית (מוזיאון תל אביב ב-20:30).

מג'וליארד, מוסד על שבוגריו זוכים לתו תקן של מצוינות, מבקש גריילסאמר לא רק לשמר זיכרונות טובים, אלא גם להתנתק: "בג'וליארד מבחן הכניסה כולל נגינת חובה של סונטה מאת בטהובן - וזו כבר קביעה מראש מה יהיה העולם האסתטי והנפשי של הסטודנטים", הוא אומר. "כשמסתובבים עם הסנדוויץ' במסדרונות ושומעים מה בוקע מחדרי האימון מתעצב העולם הזה, וכששומעים מה מנגנים בקונצרטי הסטודנטים, על איזו מוסיקה מדברים בהפסקות ואיך מגיבים כששומעים שאתה מנגן יאנצ'ק - הוא כבר מתקבע לגמרי.

"מקרה אחד השפיע עלי מאוד: בלובי של ג'וליארד ראיתי כרזות של שלושה רסיטלי הגמר, והן היו זהות - לא רק היצירות הקלאסיות-הרומנטיות שבחרו העמיתים שלי מתוך הרפרטואר הפסנתרני האין-סופי, אפילו הסדר שלהן. זו היתה נורת אזהרה, מסוג המקרים שאי אפשר לשכוח".

התשוקה לעצב את דרכו האינדיווידואלית, לאו דווקא על פי מורשת בית הספר הנודע שבגר - "להיות צעיר זה אומר לבטא משהו משלך, מעצמיותך", אומר גריילסאמר, יליד 1977 - הביאה אותו לבחור קונצ'רטי מוקדמים של מוצרט לדיסק הראשון שלו: "אחרי שש שנים בג'וליארד, אם יגידו לנו לזמזם קונצ'רטו כלשהו של מוצרט שאנחנו מכירים, נוכל לזמזם מקסימום עשרה - ומוצרט כתב 27. יש פסנתרנים שעשו קריירה ענקית, ומורים מפורסמים, שלא פתחו מעולם את הפרטיטורות האלה".

ודאי יש סיבה - אולי אלה יצירות פחות טובות?

"פחות טובות? לדעתי הסיבה היא שהן הרבה יותר נועזות, יצירות שלא נרתעות מסיכונים שמוצרט כבר לא חזר אליהם בבגרותו, עם תזמור מיוחד מאוד, עם רב-קוליות בהשפעה בארוקית, עם הרמוניות משונות. הנה, הקונצ'רטו ק' 175 נכתב הרבה לפני תקופת וינה, אבל כשמוצרט הגיע לשם והיה צריך להוכיח את יכולתו הוא בחר לנגן דווקא אותו: הגאון הזה, שהלחין יצירות חדשות בכל יום, החליט להשוויץ דווקא עם יצירה מוקדמת שלו, להפגין לראווה דווקא דרכה את הרמה הטכנית וההמצאה והעומק הרגשי שלו".

להקלטת הדיסק בחרה בשבילו חברת ההקלטה תזמורת ומנצח, אבל גריילסאמר סירב: "לא יכולתי לדמיין לעצמי את היצירות המוקדמות האלה בצליל מסורתי של תזמורת גדולה", הוא אומר, "אז אמרתי למפיק, תשאיר לי הכל, אני אארגן את התזמורת ואנצח עליה". וכך היה, הוא בחר חברים וניצח עליהם, והתוצאה יפהפייה.

גריילסאמר ניגן כל חייו שומאן, בטהובן, מוצרט - כל הרפרטואר שהעולם הקלאסי הציע לו. רק עתה הוא מתחיל להסיט את מבטו מהעבר הרחוק ולהבחין במוסיקה של ההווה ובתמורות שמתחוללות בעולם המוסיקה היום: "תפארת העבר יכולה להעיק לפעמים. עולם שהפאזל כבר הורכב בו וניתן לך מן המוכן - הוא מסוכן. כל מורה מלמד ככה, והיום אני כבר לא מקבל זאת".

ומה נגן קלאסי, שלכאורה העבר הוא מהות האמנות שלו, יכול לעשות בנדון?

"לחקור ולא להיות עצלן אינטלקטואלי. לא לבלוע את כל מה שמנסים להאכיל אותנו - גם מבחינה אמנותית ואקדמית וגם מבחינה פוליטית".

הדרך שבה מוגשת המוסיקה חשובה בעיניו לא פחות מהרפרטואר; ואחרי שלוש שנים של מחשבה התגבש במוחו הרעיון לעריכה ייחודית של דיסק חדש לסולו פסנתר: "בחרתי בפנטסיה כנושא שלו, על כל מה שהמלה הזאת מביעה: דמיון, חלומות וחזיונות שביכולתם להוביל אותנו לחופש מחשבתי ורגשי. הפנטסיה בדו מינור של מוצרט פותחת את הדיסק אבל לא ממוקמת ברצועה הראשונה שלו אלא באמצעו, וסביבה, כמו במעגלים, מתפשטים פרקי יצירות ויצירות קצרות: 'סונטות ואינטרלודים' של ג'ון קייג', שני חלקי הסונטה '1905' של יאנצ'ק, יצירה של הישראלי יונתן קרן, 'מוסיקה ריצ'רקטה' של ליגטי, שניים מהקטעים אופ' 19 של שנברג, ובסוף פנטסיות אופ' 116 של ברהמס. כשמקשיבים למוצרט לפני ואחרי קייג', ולברהמס בהקשר שנברג, המינור והמז'ור נשמעים אחרת".



דוד גריילסאמר: "לחקור ולא להיות עצלן אינטלקטואלי"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו