אין להם מקום כבר בארץ הבטון

צפריר רינת
צפריר רינת
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צפריר רינת
צפריר רינת

ארון הספרים הסביבתי של ישראל עדיין מצומצם ומחזיק בקושי מדף אחד או שניים, אך בשנים האחרונות יש בו מגמת התרחבות ויש לקוות שהיא תלך ותתעצם. אין מדובר רק בספרי מחקר, אלא גם בספרים המתאפיינים בהתבוננות אישית ופיוטית, כמו ספרו החדש של צור שיזף "סוף הדרך - מותה של מדינה", שיצא לאור בהוצאת עם עובד.

שיזף מתאר מסעות וטיולים לאורכה ורוחבה של ישראל ואת תהליכי ההרס וההשחתה החברתיים והפוליטיים שבהם הוא נתקל. יותר מכל זהו ספר המתאר מה קרה לנוף הישראלי ואיך זה משפיע על האנשים החיים בתוכו, ובעיקר על שיזף עצמו.

שיזף מתעד פגישות עם פעילים לשימור הסביבה. אחד מהם הוא אברהם שקד, איש החברה להגנת הטבע שאתו טייל בהרי ירושלים, אחד המעוזים האחרונים של הנוף הפתוח בלבה של ישראל ויעד נחשק של יזמי נדל"ן, ששקד נתון במאבק בלתי פוסק אתם.

"ב-1995 נשאבתי בחזרה לחברה להגנת הטבע וקיבלתי את התפקיד של רכז שמירת טבע של הרי ירושלים", מספר שקד לשיזף. "אבל כששואלים אותי מה אני עושה, אני אומר שאני מומחה לנדל"ן. אני מתעסק בביורוקרטיה, במיץ של הזבל. אני לא קורא ספרים יותר, רק תוכניות בנייה, ומאז שאני עושה את התפקיד הזה אני לא מסוגל יותר לטייל בהרי יהודה. זה לא מכיוון שאני אדיש לנוף, אבל אני גם לא נהנה יותר, כי אני רואה את השטח הירוק וקופצות לי התוכניות. חוננתי ביכולת הדמיה - לראות את הבניינים צומחים מתוך הנוף".

שיזף עצמו מיטיב להמחיש את חרדתו ממה שקרה לנוף הישראלי. כך הוא מתאר טיול לילי לאזור שבו הוקמה המרינה בחוף הרצליה: "בוססתי בחול לכיוון הרצליה. קיר בטון אגרסיווי ומכוער הסתיר גבעת כורכר רכה. לעומת הקיר הזה נראה הקיר המפלצתי שהקימה עיריית תל אביב בחוף גבעת העלייה ביפו כמעשה גאונות".

תיאור אופטימי יותר של הסביבה מופיע בספרו של ד"ר אלון טל "הסביבה בישראל", שתורגם מאנגלית בשנה שעברה ויצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד. טל, שהקים בין השאר את עמותת "אדם, טבע ודין", מתאר לצד איומים ומפגעים גם פעילות להצלת נופים וחיות בר ולמניעת מפגעים סביבתיים. עם גיבורי הספר נמנים חבר הכנסת לשעבר יוסף תמיר ומקימי החברה להגנת הטבע, שבלעדיהם ההרס והחורבן היו גדולים הרבה יותר.

"אם השפעתה של התפישה הסביבתית תמשיך להתחזק, תמשיך ישראל להיות ארץ עשירה בגבעות טרשים, עמקים ירוקים, חופים חוליים ומדבר שהוא ריק ומלא חיים בו בזמן", כותב טל בפרק הסיכום. "הישראלי מחפש באופן אינסטינקטיווי את הדרך חזרה אל עולם הטבע, שישמש לו מקלט משאון החיים בעיר".

ההיבט המעשי של מודעות סביבתית זכה לניתוח נרחב בספרו של אסף לויתן "ימים ירוקים - מדריך לסביבה ישראלית", שהתפרסם לפני כשנתיים בהוצאת פרדס. לויתן מנתח מגוון היבטים סביבתיים בבית, בעבודה ואפילו בפעילות נופש, ומציע דרכים מעשיות להפחית את טביעת הרגל האקולוגית, שהיא ההשפעה שיש לכל אדם על צריכת המשאבים הטבעיים בעולם.

מדף הספרים הסביבתי מתרחב הודות ליוזמות כמו המרכז למדיניות סביבתית של מכון ירושלים לחקר ישראל, שפירסם בחמש השנים האחרונות עשרות ספרים וספרונים הכוללים מגוון עשיר של מחקרים. הם כתובים בידי אנשי מקצוע וחוקרים אך גם נגישים לקהל הרחב.

הוצאת בבל ומרכז השל פירסמו לפני שלוש שנים כמה ספרים בסדרה "סביבה ישראלית", ובהם ספרו של פרופ' אבנר דה-שליט, "אדום-ירוק, דמוקרטיה, צדק ואיכות הסביבה". זהו ספר המעגן את זכותו המוסרית והחברתית של אזרח להיות מעורב בהחלטות הנוגעות לסביבה, כדי להפוך את הסביבה לא רק לירוקה ונקייה אלא גם לצודקת יותר בחלוקת המשאבים והשימוש בהם.

דה-שליט מפוכח ואמיץ דיו לבקר גם את הגופים הסביבתיים; הוא מציע להם להקשיב ליותר מעמדה אחת ולהציג תמונה רחבה וכוללת ככל האפשר, ולא רק תיאור קיצוני של המצב. "לא פעם התרחיש שמציעים הארגונים הסביבתיים הוא כה שחור ומדכא, שפרטים ורשויות מתייאשים מהאפשרות לשנות את המצב", הוא כותב. "כאשר אומרים לציבור שהנזק שנעשה הוא 'בלתי הפיך' - לשון שנוקטים הארגונים הללו פעמים רבות, גם כאשר אין זה נכון - אזי הציבור ומקבלי ההחלטות מבינים שאת הנעשה אין להשיב, ועל כן אין גם טעם לתיקון המצב".

החזירים היו כאן

מה בנוגע לשירה? ספרי שירה סביבתיים של ממש אין, אבל שירים יש. אחד מהם נמצא באוסף של שירי אגי משעול, "מבחר וחדשים," שפורסם לפני כשלוש שנים. הנה השיר הקצר והמגויס לטובת בעלי החיים, "עקבות חזירי הבר":

עקבות חזירי הבר, שוב הם עברו כאן קרובים כל כך לבתים, אין להם מקום כבר בארץ הבטון. כלבי מרחרחים בהתרגשות, לפי התור הם משתינים לתוך העקבות כחותמים על עצומה. שהפקנים יתנו להם כח, והרימונים והתפוזים, שמטעי האפרסק שלי יסתירו אותם מרובי הצידים ואלוהים שיגן ויעמיק את מאורותיהם.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ