טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עברית אני מדבר אליך

איך אומרים "חנפן" בסינית? רואן שיאנג, מחבר המילון הסיני-עברי הראשון, שיצא באחרונה, נאלץ להתמודד עם קשיים לשוניים וטכניים. תרגום מעברית לסינית קשה בעיקר בגלל הסינית, הוא אומר

תגובות

כשרואן שיאנג, מחבר המילון הסיני-עברי הראשון, שראה אור בחודש שעבר בסין, עבד על המילון, הוא נעזר בדוברי עברית מישראל ומארצות הברית שהכיר באינטרנט, בפורום ספורט העוסק בעיקר בכדורגל.

רואן, בן 23, יליד שנחאי, מעולם לא יצא מגבולות סין ואין לו קשר מיוחד ליהדות או לישראל. הוא למד את השפה באוניברסיטת פקין בבייג'ין (האוניברסיטה נקראת לפי ההגייה הקודמת של העיר ונחשבת לטובה במדינה) ודובר עברית טובה. בהתחשב בכך שההיכרות שלו עם השפה אקדמית לחלוטין ונובעת רק מהכתב, השליטה שלו בשפה כה שונה משפת האם שלו מעוררת הערכה.

ההחלטה שלו ללמוד עברית, שפה לא מבוקשת במיוחד בסין, היתה פרקטית. הוא החל ללמוד כשהיה בן 18, ואתו למדו עברית עוד שמונה תלמידים באוניברסיטה כולה. הוא חשב שזה יאפשר לו לעבוד בממשלה או בעיתונות, גופים שאינם בהכרח נפרדים זה מזה. המשיכה שלו לשפות באה מהבית - הוריו מרצים לשפה ולספרות סינית ושניהם מלמדים באוניברסיטת "מזרח סין נורמל", שבה מתקיימת הפגישה אתו.

ספר ראשון בגיל 10

האוניברסיטה גדולה ומטופחת וזורם בה נחל קטנטן. פסל גדול ולבן של מאו ניצב, כמו בכל אוניברסיטה, בכניסה לבניין המרכזי. בזמן השיחה עם רואן ועם המתורגמנית סלינה סון (שנשלחה ליתר ביטחון) מצטלמת כיתת בוגרים בגלימות שחורות וכובעים מרובעים בנוסח אוניברסיטאות אמריקאיות ממש מתחת לפסל של המנהיג הנודע, והסטודנטים מחקים בבדיחות הדעת את היד המונפת של פסל היו"ר.

"הורי עודדו אותי לעסוק בעבודה חדשנית, בתחום שלא מספיק נחקר בסין", הוא מסביר. הדבר הכי דומה שהיה במדינה גדולה זו למילון סיני-עברי הוא מין ספרון טייוואני שנועד לסינים נוצרים (מיעוט שאת דתו ואמונתו לא מעודדים בסין הקומוניסטית), הרוצים לקרוא כתבי קודש יהודיים. רואן חשב שכדאי למלא את החלל הזה. הוא אינו רק מחבר המילון הסיני-עברי הראשון שיוצא בסין, אלא גם אחד ממחברי המילונים הצעירים בעולם. במשך כארבע שנים שקד על עבודתו, והמילון ראה אור בהוצאה מפורסמת בתחום השפות במדינה, Small Foreign Language Press.

רואן אמנם צעיר, אבל המילון אינו הספר הראשון שהוא מוציא לאור. כשהיה בן 10 התפרסם ספרו הראשון - "יומני בפין יין" (פין יין היא שיטה לכתיבת מנדרינית תקנית באותיות לטיניות ומשמשת סינים מגיל צעיר מאוד). הספר היה ברשימת עשרת ספרי הילדים הנקראים ביותר בשנחאי כשיצא. מאז זכה רואן בפרסים על מאמרים וחיבורים של איגוד הסופרים של שנחאי, בהם המאמרים "בימים אלה, אינני אני" וכן "העיר: סובלנות במהירות מואצת", טקסטים שעוסקים בכלכלת סין ובתעבורה. המילון החדש מיועד לדיפלומטים ישראלים בסין, הוא מסביר, ואכן הקונסול של שנחאי אורי גוטמן כתב את ההקדמה.

רואן מקווה שייעזרו בו גם סטודנטים שלומדים עברית - בנוסף לאוניברסיטת בייג'ין מלמדים עברית בעוד כ-20 אוניברסיטאות בסין - וכן חוקרי שפות, ישראלים המתעניינים בסינית ומהגרים סינים בישראל.

20 אלף סימנים

במילון כ-1,000 עמודים. יש בו כ-30 אלף ערכים, קצת יותר ערכים בעברית מאשר בסינית. רואן היה צריך להמציא שיטה מיוחדת כדי למקם את העברית והסינית באותו עמוד, ועל הקושי הטכני הזה התגבר. תרגום מעברית לסינית קשה בעיקר בגלל הסינית, שפה שקשה לדעת את כל הסימנים שלה, הוא טוען. "כל סימן סיני שמשולב בסימן אחר יוצר משמעות חדשה", הוא מנסה להסביר. "הסיני הממוצע יודע 4,000 סימנים. אני יודע 5,000 בערך ואבא שלי יודע כמעט 20 אלף".

לאחר שנפתרה הבעיה הטכנית נותר כמובן הקושי התרבותי. קשה היה לו מאוד למצוא חלופה הולמת בסינית למלת הסלנג העברית "חנפן", ואילו למלה הסינית שפירושה "יום טאטוא המצבות" - מועד סיני חשוב המתרחש בחמישה באפריל, ובו נציג של כל משפחה בא למצבות של בני משפחתו, מטאטא ומטפח אותן - נדרשו שלוש מלים בעברית.

בקבלת פנים בבית הקונסול הישראלי בשנחאי, שהתקיימה כמה ימים אחרי הפגישה עם רואן שיאנג, ובה השתתפו גם הסופרות סביון ליברכט ויהודית קציר והמשורר נעים עריידה, התחדד הקושי ביצירת מילון שכזה. ליברכט סיפרה כי כשתירגמו את ספרה "סינית אני מדברת אליך" לשפות אחרות, מצאו כל פעם את הגרסה המקומית ל"סינית", אותה שפה שלא אומרת לתושבי המקום דבר. באנגלית היה זה "יוונית". בסין לא הבינו את הביטוי. בחלקים רבים מסין תושבי חלק אחד לא מבינים את שפתם של תושבי חבל אחר. כשתושב שנחאי, דובר הדיאלקט המקומי, מתראיין לטלוויזיה, דבריו מתורגמים לשפה הרשמית, סינית מנדרינית בכתוביות. כלומר, גם ניבים מסוימים של סינית הם "סינית" בשביל סינים. כשליברכט הסבירה את הכוונה, בהוצאה לאור עודדו אותה לנטוש את הדימוי הפילולוגי ולאמץ תרגום מטאפורי אחר: "זה כמו לצעוד בתוך ערפל", הציעו.



רואן שיאנג. ממחברי המילונים הצעירים בעולם; במרכז: בילדותו; למטה: ספרו "יומני בפין יין"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות