בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"טטרו" של פרנסיס פורד קופולה | צעד אחד מהתהום

סרטו החדש של פרנסיס פורד קופולה, "טטרו", מתחיל כמלודרמה משפחתית ומסתיים כהזיה קודחת

5תגובות

מבין כל הסרטים שביים פרנסיס פורד קופולה לאורך הקריירה מרובת העליות והמורדות שלו, "טטרו" הוא אולי סרטו האיטלקי ביותר. הסיבה לכך אינה רק שהוא מתרחש בסביבה לטינית - בארגנטינה - אלא העובדה שבמהותו הסגנונית ובנפח הרגשי שלו הוא מזכיר את המלודרמות שביימו הבמאים האיטלקים מרקו בלוקיו וברנרדו ברטולוצ'י בתחילת דרכם בשנות ה-60 - אותן שנים שבהן קופולה עצמו, שהיה מודע למתרחש בקולנוע האירופי והושפע ממנו, יצא לדרכו הקולנועית.

ההבדל העיקרי בין סרטו של קופולה לסרטיהם של בלוקיו או ברטולוצ'י הוא שבעוד למלודרמות המשפחתיות של הבמאים האלה היה תמיד גם ממד פוליטי והתייחסות לחברה שבתוכה התרחשו, לסרטו של קופולה אין הנפח הזה; להיפך אפילו. אף שהסרט מתעד את הסביבה החברתית והתרבותית הספציפית שבה מתרחשת העלילה, הרי שני גיבוריו המרכזיים נמצאים בגלות ממשית וסימבולית ויש תחושה שארגנטינה היא רק במקרה המקום שבו הסרט מתרחש (ואולי גם שבו קופולה, שניתק את עצמו מזמן מהממסד ההוליוודי, בחר לצלם את סרטו, שנחשף לראשונה ב-2009 באחת המסגרות הנלוות לתחרות הראשית המתקיימת בפסטיבל קאן).

למרות התיעוד הספציפי של המקום שבו "טטרו" מתרחש, ההרגשה המלווה את הצפייה בו היא שהוא מתנהל בתוך בועה, שמייצגת את הניתוק והתלישות שבהם חיים שני גיבורי הסרט, ושזו בועה כפולה: גם ההווה של הסרט, שמצולם בשחור לבן אקספרסיביים ולעתים אף אקספרסיוניסטיים, נדמה כבועה, וגם העבר שממנו באים שני גיבורי הסרט, והוא מוצג בצבע, נדמה כבועה. אותה תחושה - שהיוצר משתמש בסביבה הפיסית של הסרט למטרות סימבוליות - מתחזקת בחלקו האחרון של הסרט שבו הוא עובר לפטגוניה ונופיה האקספרסיביים מאוד מעניקים למלודרמה של קופולה יותר ויותר אופי של הזיה קודחת.

היחסים בין אבות לבנים והקשר בין אחים שימשו נושא מרכזי בכמה מסרטיו הבולטים ביותר של קופולה, ובראשם כמובן טרילוגיית "הסנדק" שלו. ב"טטרו" חוזר קופולה לעסוק בנושאים האלה דרך סיפורו של בני (אולדן ארנרייך), מלצר בן 18 בספינת תענוגות שנתקעה בבואנוס איירס לצורך תיקונים. בני מנצל את החופשה הזמנית כדי לבקר אצל אחיו אנג'לו טטרוצ'יני (וינסנט גאלו), שהתנער משמו הפרטי וכעת מתעקש להיקרא טטרו. בני וטטרו לא ראו זה את זה מאז שבני היה ילד וטטרו ניתק את עצמו ממשפחתו, שנשלטה על ידי אב כוחני, מנצח תזמורות מהולל ששמו קרלו טטרוצ'יני (קרל מריה בראנדאואר). שני האחים הם קורבנותיו של האב הזה, שרדה בהם וטען כי בכל משפחה יש מקום רק לגאון אחד.

טטרו נטש את משפחתו כדי להיות לסופר מצליח; אך כאשר בני מגיע לדירתו, הממוקמת בשכונת עוני בבואנוס איירס, ובה הוא מתגורר עם מירנדה (מאריבל ורדו), הוא מגלה שהמציאות שונה מזו שהוא תיאר לעצמו. טטרו הוא מחזאי שמעולם לא השלים אף אחד ממחזותיו. הוא מתפרנס לעתים כתאורן בהצגות של אחרים (למשל, בגרסת דראג של "פאוסט") וניזון מזעם ויצר הרס עצמי.

טטרו נכנס אל תוך הסרט כאילו היה חיה בסוגר: גבס מכסה את אחת מרגליו שאותה שבר בתאונה זמן קצר קודם לכן, ובקביים שהוא אוחז בידיו הוא מנסה להזיז מדרכו את הרהיטים שמפריעים לו להגיע מחדר השינה לחדר המגורים שבו אחיו ומירנדה נמצאים. טטרו אינו מאושר במיוחד להיפגש שוב עם אחיו, שבפני התינוק שלו ומדי הצי שהוא לובש נדמה כמו היפוך גמור שלו. ואולם בעקבות שידולה של מירנדה, שהיא האדם היחיד שעמו טטרו מצליח לתקשר ברוגע מסוים, הוא מסכים שבני ישהה במעונם בזמן חופשתו הקצרה.

בעת שהותו בדירה מוצא בני מחזה שטטרו לא סיים את כתיבתו; מבלי לגלות את הדבר לאחיו, מסיים בני את מלאכת הכתיבה של המחזה ושולח אותו להתחרות בפסטיבל לתיאטרון בפטגוניה שיוקדש לתנועת ה"פאריסידס", כלומר, "רצח אב". את הפסטיבל הזה מארגנת מבקרת האמנות החשובה ביותר בארגנטינה (כרמן מאורה), הידועה אך ורק בכינוייה "לבד".

דמותה של "לבד", בגילומה הקאמפי של מאורה (שכיכבה במרבית סרטיו המוקדמים של פדרו אלמודובר ומזוהה עמו עד היום), מבליטה עד כמה "טטרו" קרוב להתמוטט אל תוך המופרך, הגרוטסקי אפילו; אך השילוב בין להט לחומרה שמאפיין את הסרט מונע ממנו מלקרוס לתוך אותה תהום.

יסודות מלודרמטיים היו קיימים גם בשלושת חלקי "הסנדק", אבל הפעם קופולה משתמש ביסודות אלה באותה צורה אנליטית שבה השתמשו בהם רבים מהבמאים החשובים ביותר של שנות ה-60 וה-70. כמו בלוקיו וברטולוצ'י באיטליה (או ריינר ורנר פאסבינדר בגרמניה בשנות ה-70), מפרק קופולה ב"טטרו" את המלודרמה לגורמיה העלילתיים והסגנוניים: סודות משפחה נחשפים ונעשה שימוש בקטעי מחול בעלי מהות סימבולית. בשלב מאוחר יותר של העלילה, קופולה אף לא מהסס לכסות גם את אחת מרגליו של בני בגבס - דימוי מובהק של סירוס - כדי לסמל את המשותף בין שני האחים.

ב"טטרו" אפשר כמובן לזהות יסודות אוטוביוגרפיים. רבות נכתב כבר על אילן היוחסין שאליו משתייך קופולה ואליו משתייכים שני ילדיו - רומן קופולה, שעדיין לא זכה להצלחה יתרה כבמאי, וסופיה קופולה, שכן זכתה (בן נוסף, ג'אן-קרלו קופולה, נהרג בתאונה ב-1986). גם הבחירה בווינסנט גאלו לגלם את דמותו של טטרו טעונה, מכיוון שמדובר בשחקן ובמאי שכמעט הוגלה אל מחוץ לקולנוע בעקבות התגובה הביקורתית לסרטו "הארנב החום", שהוקרן בתחרות בפסטיבל קאן ב-2003 והתקבל בלעג ובזעם חסרי תקדים. נדמה שבאחד המישורים בסרט, קופולה מתחשבן עם הביוגרפיה שלו עצמו ובמישור אחר עושה מעין תיקון לסיפורו של גאלו (שכאמור, יצירה של הדמות שהוא מגלם משתתפת בתחרות בפסטיבל יוקרתי).

כל זה הופך את "טטרו" ליצירה שמרתק לצפות בה ומרתק להתייחס אליה כפרק נוסף באחת הקריירות החריגות והמשונות ביותר בתולדות הקולנוע; קריירה שכוללת בתוכה כמה מהסרטים המוערכים ביותר בתולדות הקולנוע - "הסנדק", "הסנדק 2", "השיחה", "אפוקליפסה עכשיו" - וגם כמה סרטים סתמיים ביותר (מישהו זוכר את "ג'ק" עם רובין ויליאמס מ-1996?). קריירה שלאחר הפסקה של עשר שנים קופולה חזר אליה, אך הרחק מהוליווד, ואולם סרטו הראשון באותה שיבה מיוחלת, "נעורים ללא נעורים" מ-2007 (שלא הופץ בישראל), יצר רושם של יומרה ובלבול לא פתורים, אף שהיו בו צדדים מעניינים. "טטרו", לעומת זאת, מסמן שיבה לעשייה קולנועית אישית וייחודית שמעוררת סקרנות רבה לבאות. ואמנם, קופולה סיים את צילומיו של סרט נוסף, שייקרא "Twixt Now and Sunrise" (בין עכשיו לזריחה), שאמור לצאת לאקרנים השנה, ובעקבות "טטרו" אני מצפה לו בעניין רב.

"טטרו". תסריט ובימוי: פרנסיס פורד קופולה; צילום: מיחאי מאלאימרה ג'וניור; מוסיקה: אוסבלדו גוליחוב; שחקנים: וינסנט גאלו, אולדן ארנרייך, מאריבל ורדו, קלאוס מריה בראנדאואר, כרמן מאורה



וינסנט גאלו בטטרו. קרבה מסוכנת אל הגרוטקסה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו