הלהיט התיעודי הבא

הסרט התיעודי "בתוך גרון עמוק" עוקב אחר גורלם המר של כוכבי הסרט "גרון עמוק" ודן בצמיחתה של הפורנוגרפיה. יוצרים רבים חשבו שהפוטנציאל האמנותי והמסחרי שלה יתממש אם תחדור לזרם המרכזי. זה מעולם לא קרה

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

"גרון עמוק" הוא הסרט העצמאי המצליח ביותר בכל הזמנים, סרט פורנוגרפי מ-1972, שעלה 25 אלף דולר והכניס ליוצריו 600 מיליון דולר. מהו המקום הטוב ביותר להציג בו את הצגת הבכורה של הסרט "בתוך גרון עמוק" אם לא פסטיבל סאנדנס, הפסטיבל המוביל לסרטים עצמאיים? את הסרט התיעודי עשו בוגרי סאנדנס, פנטון ביילי ורנדי ברבטו, והוא מנסה לתת מבט פרובוקטיווי וחד על ההיסטוריה של עסקי הפורנוגרפיה באמריקה, על מלחמות התרבות שהסרט היה חלק מהן ועל חייהם של השחקנים והאנשים שהשתתפו בסרט. הוא מופיע בזמן הנכון, עם התחזקות הימין לקראת התקפה מחודשת על חירויות האזרח וחופש הביטוי, ונראה כי יהיה שובר קופות תיעודי מנצח.

"גרון עמוק" הוא קומדיית סקס אבסורדית שנבנתה סביב המומחיות של הגיבורה במין אוראלי. הוא הוקרן לראשונה בטיימס סקוור בעיצומו של מאבק שהכריזו אנשי תרבות הנגד ותנועת השחרור המיני נגד הממסד הלוחמני. בפעם הראשונה עמדו קשישות בתור כדי לצפות בפורנוגרפיה, ומארחים בתוכניות אירוח וה"ניו יורק טיימס" התייחסו לאקט מיני, שאז עוד נחשב לעבירה בכמה מדינות, אבל רק מעטים באמת התקשו להבין אותו.

"בתוך גרון עמוק" עוקב אחר גורלם המר של כוכביו, לינדה לבלייס והארי רימס, עוזר צלם שגויס לתפקיד הכוכב הגברי כשהיה באתר הצילום בפלורידה; ודן בצמיחתה של הפורנוגרפיה, שיוצרים רבים חשבו שיש בה פוטנציאל אמנותי ומסחרי, אם רק תחדור אל הזרם המרכזי. זה מעולם לא קרה.

הסרט גם בוחן מאבקים משפטיים ופוליטיים של הסרט המקורי, כולל בחינה ממשלתית של נושא הפורנוגרפיה והחברה, שממצאיה זכו להתעלמות ממשלתית בטענה שהוועדה הגיעה למסקנות "הלא נכונות".

ברוב המקרים הצליחו ביילי וברבטו לשזור יחד את הנושאים השונים. לבלייס, שהתכחשה לסרט וטענה כי השתתפה בו בניגוד לרצונה, מתה בתאונת דרכים ב-2002. רימס הועמד למשפט. אף על פי שניצח בו, הוא הידרדר לאלכוהוליזם, השתקם וכיום הוא חי בפארק סיטי.

יוצרי הסרט ראיינו אנשים שלאו דווקא היו קשורים אליו ישירות, אלא כאלה שלהם תובנה חדשה בנושא, ובהם נורמן מיילר, הלן גארלי בראון, סוזן בראונמילר ואלן דרשוויץ.

אפשר לראות את "גרון עמוק" כאחד המאבקים הראשונים בין מלחמות התרבות שעדיין מפלגות את ארצות הברית. בחירת המרואיינים נוטה במפגיע לטובת חופש הביטוי, אולם שני הצדדים מסכימים כי נעשה נזק, והמאבקים עדיין רחוקים מפתרון.

נראה שאין שטח ביניים בתחום הזה, כשם שמעולם לא היתה נקודת מפגש בין הזרם המרכזי לפורנוגרפיה. סרטים כמו "הטנגו האחרון בפאריס" ולאחרונה "תשעה שירים" מרמזים על האפשרות, אבל כשגוררים שחקן כמו רימס לבית המשפט על כך שמילא תפקיד בסרט, אין פלא שאיש לא בוחן לעומק את האפשרות. (רויטרס)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ