בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פגישה עם קולות שהוכחדו

פרקי חזנות של הקהילה האשכנזית באמסטרדם

תגובות

המסורת המוסיקלית של הקהילה האשכנזית באמסטרדם זוכה עכשיו ליד ומצבת באלבום חדש (שני דיסקים), עשיר כמות ורב חשיבות היסטורית. הפרויקט הוא הפקה משותפת של בית התפוצות (עורך: יובל שקד) והמוזיאון ההיסטורי-היהודי באמסטרדם.

כותרת האלבום היא "מקום" (בהגייה אשכנזית "מוקום", במלעיל), שם שהיה הכינוי המקובל של יהודי אמסטרדם לעירם. זו למעשה תעודה שמשחזרת הווי מוסיקלי עשיר שהתרחש בבית הכנסת שם (בשליש הראשון של המאה ה-20) ושילב מלים עבריות ומוסיקה אירופית מובהקת ברוח המאה ה-19, פרי עטם של חזנים ובראשם סמואל הנרי אנגלנדר. רוב החזנים שקולותיהם נשמעים בתקליטורים מצאו את מותם מידי הנאצים.

המוצר מוקפד, מעוצב נאה, מאיר עיניים ואוזניים. שני הדיסקים ארוזים בקופסה המחזיקה, מלבד הטקסטים של כל היצירות בעברית ובאנגלית, גם מאמר על הקהילה האשכנזית באמסטרדם, שרובה הגדול הוכחד בשואה. קהילה זו, שראשיתה במאה ה-17, נבנתה מיהודים בני מזרח אירופה, שהחלו להגיע לעיר זמן קצר לאחר שהתמקמו בה יהודים ספרדים, רובם יוצאי פורטוגל, ואף היא נהנתה מסובלנות דתית.

כבר ב-1674 היה מספרם של האשכנזים באמסטרדם - 5,000 נפש, שהגיעו מרוששים מארצות שבהן נרדפו לארץ מתקדמת יחסית - כפול ממספרם של הספרדים. במחצית השנייה של המאה ה-18 כבר מנתה הקהילה כ-20 אלף נפש, הגדולה בקהילות של מערב אירופה (לרבות גרמניה). מתוך כ-80 אלף יהודים שחיו באמסטרדם (מכל העדות) באמצע המאה ה-20, שרדו לאחר מלחמת העולם השנייה רק כ-15 אלף. כיום מונה הקהילה האשכנזית בעיר כ-3,000 חברים.

חזנים שרים למלכה

מאמרים נוספים משלבים נוסטלגיה ומידע: אנטון קראס מהמוזיאון היהודי באמסטרדם מספר על מקהלת בית הכנסת הגדול, שפעלה בין השנים 1942-1916 בהנהלתו של החזן סם אנגלנדר. זה היה אנסמבל מובחר, שמונה גברים בלבד, ושמו יצא לתהילה גם מחוץ לעירו ולארצו. ב-1929 שלחה חברת התקליטים "היז מסטרס וויס" הבריטית אולפן נייד להולנד, כדי להקליט את הקבוצה, ופרי המבצע ההוא נשמע באלבום. לפני כן, ב-1924, התקיימה בבית הכנסת הגדול חגיגה לכבוד משפחת המלוכה ההולנדית. המלכה וילהלמינה כתבה לאחר מכן, כי "רק לעתים נדירות שמעה זמרה נוצצת כל כך".

שמונת הגברים גם הוזמנו לקונצרטים חילוניים, בין השאר באולם קונצרטחבאו, ותוכניותיהם כללו לא רק ליטורגיקה יהודית, אלא גם שירי עם יהודיים ממזרח אירופה ואפילו שירים מארץ ישראל.

פרט מעניין במאמר נוגע בחיכוכים בין ההנהלה המוסיקלית של האנסמבל ובין רבני הקהילה, אשר סיננו החוצה חזנים שאורח חייהם לא התאים, בהם הזמר החזן מיכל גובץ. ב-1937 נאסר על גובץ להופיע בבית הכנסת, משום שנהג להופיע בקונצרטים חילוניים בשבתות ואף נשא אשה לא יהודייה. גם גובץ, שהטנור שלו נשמע בתקליטור, לא שרד את המלחמה.

הצימוק: שירי יידיש ממזרח אירופה

מאמרים נוספים, מעניינים מאוד, מספרים על אחדים מהחזנים הבולטים. כתב אותם הנס בלומנדל, חזן בן 82, סופר, חוקר, המכהן עדיין כיום כפרופסור לביוכימיה באוניברסיטת ניימכן. בלומנדל למד זמרה ב-1938, מפי הבריטון היהודי המפורסם הרמן שיי (שיי שרד את השואה ולימים אפילו הופיע, בשנות ה-60, בפסטיבל אבו-גוש).

כאמור, האלבום מחזיק שני דיסקים: באחד נשמעת המקהלה הנ"ל ובו קטעים שכבר ראו אור בעבר בהפקת המוזיאון היהודי באמסטרדם, אבל אזלו מן השוק; הדיסק השני הוא לקט קטעים מהאוסף של וילי לינדוור, חובב חזנות מובהק ובמאי קולנוע וטלוויזיה (סרטו על השמדת יהודי העיר כרונינגן הוקרן בטלוויזיה בארץ).

בדיסק הראשון מכונסים מזמורים לשבת, לימים הנוראים ועוד, ולצדם שלושה שירים ידועים ביידיש: "יום שישי בערב", "שבוע טוב" (המוכר כמובן למאזיני הרדיו בישראל) ו"בבוא המשיח". למי שאינו מעורה בעולם החזנות, שירי היידיש הם לא רק בונוס, אלא תוספת חיונית למבחר המובא בדיסק.

כך גם בדיסק השני. מככבים בו החזנים בן-ציון מוסקוביץ', סלו דה-יונג, יו רבי, וולף רייסל. מהארבעה, רק מוסקוביץ' שרד את השואה (אף כי נכלא במחנות ריכוז). מפי חזן זה, יליד רומניה שהיגר להולנד, מובאים גם שני שירים ביידיש, חביבים ביותר, והם "השיר היהודי" (תחילתו: "גם אם היהודי עני, עשיר הוא מאוד"), וידוע וחביב אף יותר - "הצאן" ("היה היה רועה צעיר"). מומלץ בחום.

"מקום - ירושלים של המערב", לקט חזנות ושירים ביידיש, ממורשת הקהילה האשכנזית של אמסטרדם. הוצאת בית התפוצות



למטה: חזני הקהילה האשכנזית באמסטרדם. רובם נרצחו בשואה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו