בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכל סביבו מאיר: ראיון עם ישי לוי

אחד הזמרים המצליחים בארץ מספר על הקשר עם עמיר בניון, מסביר כיצד נגמל מסמים ומבטא את אכזבתו מהמוסיקה הים-תיכונית כיום

28תגובות

"אצלי אנשים זרים לא נכנסים הביתה, בטח שלא עיתונאים", אומר ישי לוי לקראת הראיון עמו בביתו שבשכונת תל כביר בדרום תל אביב. "אני סיפרתי הכל, יודעים עלי דברים, על הסמים. כל מה שנשאר לכם לדבר אתי זה על המקצוע שלי ­ זמר".

אבל חייו של לוי ויצירתו, בייחוד באלבום החדש "את", שלובים זה בזה באופן בלתי ניתן להפרדה. האלבומים "ריקוד רומנטי" מ‑2008 ו"האחת שלי" מ‑2011 נמכרו כל אחד בעשרות אלפי עותקים. כעת יוצא אלבומו החדש שכתב והלחין עמיר בניון. נדמה כי אין מתאים מבניון למלאכה זו, כזמר שגם היה שקוע בסמים ושגם בחייו מישהי ניצחה אתו הכל.

"את" הוא גם שיר הנושא של האלבום. בין השנים 2005 ל‑2006 ריצה לוי עונש מאסר בגין עבירות אלימות נגד איריס אשתו. "אפילו כשהיה קשה לזהות/ אני זיהיתי מיד שזאת את", הוא שר, "אפילו כשהפכת למשהו אחר/ בסופו של דבר היית את/ שהארת את החיים שלי/ באור כזה שמח/ שמאיר בי גם הרבה דברים טובים/ בעצמי בעצמך/ עכשיו הכל סביבך מאיר".

קובי קלמנוביץ

בתחילת דרכו, לפני שהמוסיקה המזרחית נהפכה לים-תיכונית, הוזכר שמו לצד הכוכבים הגדולים של הז'אנר: חיים משה, זוהר ארגוב, משה גיאת ואבנר גדסי. אבל איפה הם היום ואיפה הוא? אף שכיכב במדורי הפלילים לא פחות מאשר במדורי המוסיקה, בעיקר בהקשר של שימוש בסמים, קולו נשמר מצוין והופעותיו מלאות עד אפס מקום.

רבים לא יודעים כי הוא הזמר מאחורי להיטים כמו "תלתלים שחורים", "רקדי", "עלם חמודות" ו"ילדונת". דוגמה הפוכה לכך הוא החידוש שלו ל"מלנכולי" של "החברים של נטשה". הביצוע שלו, הוא טוען, מוכר כיום יותר מהמקורי. קשה שלא להאמין לו כשהוא שר בפזמון האחרון "עץ או פאלי מהמר, להישאר", אבל לוי טוען שמעולם לא היה אובדני. "לשלוח יד בנפשי? זה אדם חלשלוש עושה את זה".

המפגש עמו מתקיים בחצר דירת הקרקע בבניין שבו גר, בתוך צריף שבנה. כריות על הרצפה, אח גחלים בפינה ובמרכז שולחן קטן. "מיתר תביאי לי תה! עם חמש סוכר!", הוא צועק לבתו בת ה‑16. יש לו עוד ארבעה ילדים: שיר (27), בתאל (22), אושר (20) וירין (13). "אתה צריך לראות את הקטן, איך הוא עוזר תמיד. אני גידלתי את הילדים שלי על כיבוד אב ואם. מיתר לא נוטרת לי טינה. אני לא חבר שלה אלא אבא שלה. לא בחרתי להגיע למקום שהגעתי. היא לא כועסת. אתה רואה את הכבוד שיש להם אלי, זה לא ייאמן, מתנת אל. אצלי בבית בחיים לא תשמע ילד מרים קול. אני, עם כל החארטות ומהמקומות הכי קשים, תמיד הבאתי הביתה פרנסה. אף חבר של הילדים שלי לא מתלבש יפה יותר ויש להם אייפודים וכל זה, רק לי אין כלום ­ אני לא צריך".

לוי מוציא תפוחי אדמה מהאח. "אני חי ככה", הוא מסביר. "בפשוט. לא פלצני, לא מגדלים מנקרי עיניים. למרות שאני יכול לחיות כמו מלך. אני בעצם די חי כמו מלך".

אבל למה שלא תעבור למקום טוב יותר?

"מפה אני לא זז. אני את הבית הזה לא מוכר. קניתי אותו בלי משכנתא, עם כל מה שעברתי. יש לי פה דירה שאני משכיר, אבל אצלי אף אחד לא יודע מה יש לי או אין לי. אין לי חשבון בנק, אין לי פלאפון ­ שום דבר".

 

העסק של המשפחה, מכולת קטנה, יושכר בקרוב ואיריס תתמקד בניהול הקריירה של לוי ובחברת ההפקות החדשה שלה. "הכל שלה", הוא אומר. "אני חוץ מלשיר לא עושה כלום. אני חי מוסיקה, דברים אחרים מוציאים אותי מהאיזון. איריס רצתה חברה משלה ועכשיו קיבלה, 'איריס הפקות'". במופעים הגדולים בתו בתאל היא המנהלת. "היא דואגת לכל מה שצריך, להעביר את הרשימות לנגנים, להיות בבלאנס".

שותפות גורל

הוא לא הכיר את בניון לפני שהתחילו לעבוד על האלבום. "העבודה באולפן היא מרפא. מאוד נהניתי מהעבודה עם עמיר. אתו זה לא היה להיכנס לאולפן ולהקליט מיקס וזהו, אלא מלאכת מחשבת של שירה, לחנים. תשמע, אני לא מבין באינטרנט, אבל הבת שלי באה אלי אתמול ואמרה שהשיר יצא ושכבר יש ששה עמודים באינטרנט. מה זה ששה עמודים? מה זה אומר? לא מבין בזה. אני אדם מאוד פשוט". לוי מתכוון כמובן לעמודי התגובות ביוטיוב.

המפגש עם בניון היה, לדבריו, "כמו כפפה ליד". בניון סיפר לו שהיה שומע אותו בשנות ה‑80 כשעוד עבד בריצוף. "זה היה חלום שלו לשתף אתי פעולה. עמיר הוא משהו אחר. מאז שהוציא את 'כשאת עצובה' קלטתי את הראש שלו".

לא היה צריך לספר לבניון יותר מדי סיפורים מהחיים של לוי כדי שיכתוב עליהם שירים. "הכל הוא ידע עלי. היו לי אתו כמה פגישות פה בחוץ, במכולת של איריס. ישבנו ואכלנו חומוס והדבר היחיד שדיברתי אתו זה על איריס שלא עזבה לי את היד לרגע, שלא נטשה. השיר 'אבא' הגיע משיחה שלי אתו על זה שאני לא עוזב את הילדים שלי לעולם. חוץ מזה יש לנו מכנה משותף, אתה יודע".

מרדיו דיסק ישן, בתוך הצריף, הוא משמיע שירים נוספים מהאלבום החדש. יש בו בין השאר דואט עם בניון ("די לך") שלקראת הקלטתו חיפשו זמן רב חליל מיוחד. לוי גם מקווה להופיע לצדו. "אמרתי לו, עמיר, זה מתבקש. כתבת 14 שירים ולחנים ויש לנו אפילו דואט. הוא לא מרבה להופיע, אבל אני מאמין שזה עוד ייצא".

 

לוי, שכבר עובד על אלבומו הבא ובו שירים שכתבו רמי קליינשטיין וארקדי דוכין, ממעט להאזין למוסיקה כיום ומסכים שרמת הכתיבה בז'אנר הים-תיכוני הידרדרה מאוד. "יש בעיה עם הטקסטים. יש מקום להכל, אבל תדעו מתי לעצור", הוא אומר. "יש מספיק שירים שהמלים שלהם בסגנון 'תפוס, תפוס, תפוס וסובב לה את הראש'" של מושיק עפיה". הוא סבור שהאינטרנט הוא שטיפת מוח ומקום טוב בשביל שירים כאלה לתפוס את הצעירים. "אנשים לא מבינים שצריך לשמר את התרבות שנקראת מוסיקה, מזרחית או לא. ומה צריך בשביל זה? טקסטים טובים, לחנים טובים ואת זה כבר אין כל כך היום".

הוא לא חוזר, לדבריו, על אותו ביצוע של שיר. "כל הופעה שלי היא אחרת", הוא מסביר. "אני נחשב לכת. היו לי פעם 4,000‑5,000 מעריצים שיכולתי לזהות בכל הופעה. מאז השירים 'ריקוד רומנטי ו'אשה נאמנה' גילה אותי צד אחר של מאזינים. פתאום כל מיני אנשים הופתעו כשגילו ש'רעיה' זה שלי ו'רקדי' גם. זה קטע! מכירים את השירים אבל לא ידעו של מי זה. אמרו אולי דקלון, אולי חיים משה".

איך אתה מסביר את זה?

"אין לי תשובה. אין לי מושג למה. אבל ב'זאפות' האחרונות אנשים שלא ידעו כל השנים שאני שר את השירים באו שאחתום להם על דיסקים. כל שולחן הזמין איזה חמישה-שישה דיסקים חתומים".

מרגש אותך שהקהל ממשיך להחזיר לך אהבה?

"בטח. מרגש מאוד. אבל אני עם הרגליים על האדמה. אני יכול להגיד לך שהיום אני נהנה מאהדה והערצה הרבה יותר מבתחילת הקריירה. כי אני יותר בוגר. אני מחבק את ההערצה ומתייחס לכל אחד".

כלומר אתה לא נותן להערצה לעלות לך לראש?

"ודאי. אני לא נותן לשום דבר לעלות לי לראש היום. אני אכלתי כל כימיקל, כל שתייה, הכל עשיתי. אתה לא יכול לחדש לי כלום וכל מה שנשאר לי זו האהבה הזאת של הקהל. היום אני מקבל אותה בטונות ומברך עליה.

"אל תכתוב עלי מה שהוא לא אני", הוא מבקש. "אנחנו בצריף, תכתוב שישבנו בצריף". כן, אפשר בהחלט לקרוא לזה צריף, אבל יופי של צריף. "הדלקנו אש, אז אתה יודע... לא ליפות דברים, אני שונא את הדברים האלה".

דניאל צ'צ'יק

אף פעם לא רצית יותר מזה?

"אני זמר שמוכר נשמה, לא פלסטיק. לא דיסקים. מי שבא להופעה שלי פעם אחת, הוא נדבק. כמו חיידק. הוא בא שוב".

איזה עוד זמרי נשמה על אמת עובדים היום?

"כולם בני הם, אתה יודע. אבל אם אני טוען היום שיש לי עוד הרבה מה ללמוד, אז גם הם צריכים לחשוב ככה, עם כל הנוקיות והקיסריות".

את הגיית המלים המדויקת שלך למדת אצל "מורי" תימני?

"בטח, זה מבית הכנסת. הוא לימד אותנו את טעמי המקרא. אני יודע אותם, הכל בעל פה. לדעתי אין את זה יותר. לשושנה דמארי היה את זה. ציון גולן לא שייך, כי הוא שר בתימנית".

אתה כבר לא שר בתימנית?

"שר בתימנית אסלית-פחד אני שר!"

היום ילדים ממוצא תימני כבר פחות יודעים את הטעמים.

"נכון וזו בעיה. אז אם התרבות משתנה צריך לדעת לשמר. אני שואל את עצמי איזו תרבות זאת כשאני רואה ב'בית ספר למוסיקה' בטלוויזיה את משה פרץ, קרן 'פרץ', ומתי כספי, עלק שופטים. בזמן שמירי אלוני מאחוריהם על כיסא גלגלים והם לא מכבדים אותה".

האם אתה מסוגל לא לשיר בח' וע'?

"יכול, אבל איכס מגעיל. לא אשיר כך לעולם, כי זה לא נכון וגם כי אני אשמע לא אמיתי, מזויף".

המתנה שקיבלתי

אחד השירים באלבום החדש הוא "יונה שלי". הוא שר בו בין השאר "יונה שלי, לא רוצה עלה של זית/ ספרי לי אם יש שלום באוהלי". בניון כתב אותו על התקופה שבה היה לוי בבית סוהר. "לא מעניין אותי עלה של זית", מפרש לוי את השיר, "אלא מה קורה בבית שלי ועם המשפחה שלי בזמן שאני סגור כאן".

היו לך הערות לשירים?

"לא".

כלום?

"שום דבר. מה שהוא הביא חטפתי. אני יודע שאני מבצע מבוקש, אבל לקבל 14 שירים מעמיר בניון זה לא צחוק גם למבצעים ידועים".

 

האם אתה עושה תרגילים כדי לשמור על הקול שלך?

"לא. שום דבר. זאת המתנה שקיבלתי. תשמע, אני לפני ארבע חודשים הייתי עם דלקת ריאות בבית חולים".

מהסיגריות קיבלת דלקת ריאות?

"יותר מהסנפות", הוא מדגים משיכה עם האף והאצבע. הוא הפסיק לעשן לפני כחמישה חודשים. "הרופא אמר לי 'תשמע ישי, הגלגל התחיל להסתובב לאחור ואתה מוכרח להיגמל'. הייתי קרוב למוות ועניתי ישר שאם הפסקתי עם סמים, אז אני יכול גם עם הסיגריות". אבל התברר שגמילה מסיגריות אפילו יותר קשה. "אני מעדיף לעבור שוב קריז של סם ולא את הקריז של הסיגריות. מי שהיה מסתכל עלי ככה, במבט לא מתאים אז אוי ואבוי לו, אומר ופותח עיניים גדולות ובורקות. "אז עם זה התחלתי". הוא מרים ענף תלוש עלי גת ומכניס עוד אחד לפה. "אמרתי לאיריס תביאי לי גת. אומרים שאי אפשר 'לחזן' (ללעוס גת. אז"א) בלי סיגריות. זה בולשיט. למה בתימן משתמשים היהודים בגת, אתה יודע? כדי ללמוד תורה, להיות עירניים". לוי סמוך ובטוח שלא יחזור לעשן, אך הוא לא יכול להגיד זאת גם על הסמים. "אין מצב שאחזור לעשן, אבל על דברים אחרים אני לא יכול להגיד את זה. אתה קולט את הקטע, על הסם אין ביטוח".

זה גם סוג של סם.

"אבל חוקי וכזה שעושה לי טוב. אני מחזן שלוש-ארבע שעות לפני שאני מתחיל הופעה ואתה צריך לראות אותי מתפוצץ על הבמה כמו רימון רסס, חבל לך על הזמן".

ומה עושים כדי להימנע מליפול בחזרה לסמים?

"מקומות, דברים ואנשים. אם היית רגיל לעשות ככה (מדגים תנועה אובססיבית של גירוד), אל תעשה. אם היית תמיד עובר בשביל הזה ­ בחר שביל אחר. אם אתה רגיל לפגוש את ששון ­ אל תיפגש יותר עם ששון. אלה שלושה דברים שאם שומרים עליהם אפשר להחזיק, אני שמעתי על אנשים שלא נגעו במשך 17 ואפילו 20 שנה".

להיות עסוק כמה שיותר זה פתרון לא רע.

"נכון, למרות שגם בתקופות הכי קשות שלי תמיד המשכתי להקליט ולשיר. תמיד ידעתי מה אני צריך לעשות, לשבת או לקום".

אתה גם מרצה מול ילדים בבתי ספר יסודיים נגד סמים. נראה לך שזה עוזר?

"אם ילד אחד אני מציל, זה מספיק לי. נסעתי לרמלה לאיזה בית ספר. וכמה חודשים לפני הביאו לשם לשם כדורגלן מפורסם. זרקו עליו בקבוקים ולכלוכים. כשאני באתי, וואלאק אף אחד לא זז ולא צייץ. אני יודע לדבר את השפה שלהם. יותר מזה, איזו ילדה צעקה לי שם למה שלא אבוא ללמד שם בקבוע".

דניאל צ'צ'יק

גם לתלמידים אתה אומר ש"אין ביטוח" בנוגע לסמים?

"בטח, כי זו האמת. זה כמו נגעת נסעת. תשמע, אני לא טיפש וכשלי אמרו בפעם הראשונה שאין ביטוח, הלכתי ובדקתי למה. נרקומן שעובר תהליך של גמילה מתנקה לו משהו בקליפת המוח וככה המוח לא שולח פקודה שהוא צריך סמים. אבל ברגע שיש מעידה אז מיד קליפת המוח נזכרת ושם זה ה'נסעת'. אני גם מסביר להם על אלכוהול שהוא סם קשה מאוד. פעם ישבתי במעצר באבו כביר עם אלכוהוליסט שגרם לי לחשוב שאני בריא בהשוואה אליו. אפילו גראס זה בעיה, כבר לא מה שהיה פה פעם. הוא מזיק יותר ממה שאתה חושב. יש את הרפואי עלק שנותנים עכשיו. זה כל כך חזק, מה זה?! מזל שהפסקתי לעשן סיגריות ויחד אתן גם העפתי את זה".

בשנות ה‑80 הוא שר גם בערבית. נראה כי כיום פחות מקובל שזמרים יהודים ישירו בערבית. "נכון", הוא מודה, "היום זה לא מתאים, אבל אני רוצה להגיד לך שאני נהנה הרבה יותר לשיר שירים של אחרים, אם הם בערבית. אני שר פיירוז ואום כולתום. מוסיקה ערבית זה לא סטנדרט ויש בה רבעי טונים, שמיניות ודברים מדהימים. הצעירים היום אפילו לא יודעים מה זה רבעי טונים, מתערב אתך".

"מה זה מוסיקה מזרחית, בגלל שאני תימני?" הוא שואל כשעולה נושא האפליה העדתית. "בשנות ה‑80 לא השמיעו כמעט זמרים מזרחיים ברדיו, אותי קצת יותר כי כשהתחלתי כבר עבדתי עם אנשים מוכרים כמו משה בן מוש ('צלילי הכרם' ­ אז"א) שהיה מקושר ברדיו".

הוא סבור שהחלוקה ספרדים מול אשכנזים כבר עברה מהעולם, אבל כשאיריס אמרה לו שב"הארץ" רוצים לראיין אותו "חשבתי שהיא מסתלבטת עלי. אמרתי לה תמיד על כל אלה שזילזלו בי לכל אורך השנים, 'את תראי ישי לוי יביא אותם אחד אחד, אני אביא אותם'".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו