בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גליאנו, מי? סיכום שבוע ההוט קוטור בפאריס

ראף סימונס בהופעת בכורה מרשימה בדיור, דונטלה ורסאצ'ה הציגה היפר-נשיות ראוותנית, ובושארה ג'ראר העלתה קולקציה מושלמת

תגובות

עוד לפני שהתנופפה לה חצאית אחת מפוסלת לאורך המסלול, לפני שנעל כחולה צעדה קדימה מעדנות, לפני שדוגמנית אחת קפצה את שפתיה הארגמניות מאחורי רעלת רשת קלילה וניערה את שערה הארוך והחלק ­ עוד לפני כל זה דיברה קולקציית ההוט קוטור הראשונה של ראף סימונס בבית כריסטיאן דיור בפרחים.

חמישה אולמות מפוארים של אחוזה פאריסאית קלאסית נמלאו ביום שני השבוע במיליון פרחים: קיר דחוס בסחלבים לבנים, פרחי מימוזה צהובים ופרחי דלפיניום כחולים ­ אותם צבעים שהופיעו בהמשך על המסלול בשמלות שמתעגלות בירכיים ומסתיימות באמצע השוק, בפרשנויות חדשות לז'קט ה"בר" המפורסם (צר במותניים ומתרחב מעט אחר כך), או בשמלות מעוגלות, קצרות ומתוקות, בגזרה של שמלת נשף קצוצה, שנלבשו מעל מכנסי סקיני.

"רציתי שכל הקולקציה תהיה קשורה לקודים של כריסטיאן דיור אבל בו בזמן להעניק לה דינמיות, מודרניות, אנרגטיות", אמר סימונס, בן 44, אחרי התצוגה לחורף 2012 בניסיון להסביר את גישתו המשלבת בין היסטוריה למודרניות. הפרחים הם המחווה שלו ל"אשת הפרח" של דיור ולאהבתו לגינות.

 

ורדים בכל גוון אפשרי ציפו את קירות האולם המרכזי, שבו ישב מפיק הקולנוע הארווי ויינסטין בין כוכבות הקולנוע ג'ניפר לורנס מ"משחקי הרעב" ומלני לורן מ"ממזרים חסרי כבוד". במרכז השורה הראשונה ישב ברנאר ארנו, ראש קבוצת LVMG(מואה הנסי לואי ויטון), לצד נסיכת מונקו שרלין. מריון קוטיאר, הפרזנטורית של דיור, לבשה שמלה שכולה פרחים.

זו היתה תצוגה רבת חשיבות, חשובה אפילו לעתיד ההוט קוטור של דיור, שנראה קודר מאז עזיבתו הפתאומית של ג'ון גליאנו באביב 2011. במבט לאחור אי אפשר להגדיר את התצוגה כניצחון, אבל היא היתה בחירה ברעיונות של מעצב בעל כישרון נדיר לשלב מודרניות ורומנטיקה.

סימונס העביר את המסר הזה כבר בהתחלה, בשתי חליפות מכנסיים שחורות. אלו מזוהות יותר דווקא עם איב סן לורן, אבל סימונס עיגל והחליק את הסגנון המחויט כדי להתאים אותו לבית דיור.

אם נקודת ההתייחסות שלו היתה המעיל הארכיטקטוני של שנות ה‑50, הוא עידכן אותו והציג מעיל עליון אדום מתנפנף, מהודק בחגורה דקה. שמלות נשף בגרסאות מיני או באורך בלט (ממש מעל הברך) עוטרו ברקמות פרחים בגוונים חיוורים ועמומים. פה ושם הופיע בגד בגימור של נוצות רכות. והיתה גם שמלה בוורוד עז, שהגב שלה פתוח ובחזיתה היא נפתחת וחושפת מכנסיים צרים.

כוחו של המעצב ניכר אפוא בפירוק. אבל זה לא היה פירוק לגורמים, כמו בשנות ה‑90, אלא דווקא קונצפט של טיפול מופשט בקודים של דיור, בזה אחר זה. התצוגה הוכנה בתוך שלושה חודשים, וסימונס כבש יעד כמעט בלתי אפשרי: קידה של כבוד למורשת הבית מצד אחד, וקולקציה שהולמת את תקופתנו מצד אחר.

הקונצפט של הוצאת ישן מפני חדש עובר כחוט השני בתולדות האופנה. באיור מפורסם של ז'ן קוקטו מ‑1928 נראה מעצב האופנה פול פוארה כשהוא נסוג לאחור, ואילו קוקו שאנל מתקדמת.

על דונטלה ורסאצ'ה, לעומת זאת, אי אפשר להגיד שהיא נסוגה מן העמדה של מי שנותנת את הביטוי הראוותני ביותר להיפר-נשיות ביקום ההוט קוטור. התצוגה של ורסאצ'ה היתה צבעונית, ובלטו בה גוני ורוד וירוק ליים טרי ­ והדפסים של קלפי טארוט. היא היתה אופיינית מאוד לוורסאצ'ה גם בהבלטה הנועזת של רגליים חשופות, כפי שזכור גם מהשמלה שעיצבה דונטלה לאנג'לינה ג'ולי לטקס האוסקר השנה. 

רויטרס

לצד הרגליים הודגשו גם המותניים הצרים, אם באמצעות פסי זיגזג של עור ואם באמצעות פלסטיק שנוצק על פסי בד. במחלקת "בגדי היומיום" (שמתאימים דווקא לשעות הערב המוקדמות ואילך) הוצגו שמלות קצרות ומלאות, מחוזקות בעצמות באזור הבטן. גם מותני הצרעה הזעירים של השמלה שלבשה המעצבת כשעלתה להחוות קידה היו מחוזקים בעצמות. נעלי העקב, שנראו כמו נעלי עבודה גבוהות פתוחות, העידו גם הן על העיצוב חוצה הגבולות.

ורסאצ'ה עובדת כיום עם בתה אלגרה, ובשל כך נוספו לקלילות גם רעננות ונעורים. אך העיקר לא השתנה. ורסאצ'ה מיועד לנשים שרוצות להפגין לראווה את הבגדים שלהן, את התכשיטים שלהן ואת הגזרה שלהן. בעיני נשים מודרניות רבות הקונצפט הזה מיושן.

ואילו המעצבת בושרה ג'ראר קלעה למטרה: היא היטיבה להבין את מלאכת המחשבת שבלב יצירת הבגדים החוגגים את הנשיות, אך התאימה אותה לעולם המודרני. הפשטות המעודנת של בגדיה היתה שיעור בנשיות מחוטבת. הדוגמניות יצאו אל המסלול במכנסיים צרים ובווסטים, שלרבים מהם קפלי בד בחזית ומהעורף ומטה, כדי לרכך את הקווים הפשוטים והבהירים. שורה של שמלות נשיות, בכחול ופסים לבנים, הדגימה סגנון לבוש נאה לשעות היום, שאינו פונה דווקא להדגשת המיניות.

 

גם בגדי הערב בקולקציה המושלמת הזאת ניחנו בפשטות הנובעת מהבנת הבדים ועיטוריהם המאופקים, למשל הדפס סחלב על משי קרפ דה שין. אין פלא שהמעצבת נמנית עם אלה שהוצעה להן משרת מעצב בסקיאפרלי. בגילוי לב היא אמרה מאחורי הקלעים שקיבלה השנה הצעות רבות, אך תשמח יותר מכל לקבל הצעה להשקיע במותג שלה, כדי שתוכל לפעול על פי צו לבה.

מאנגלית: אורלי מזור-יובל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו