מוסדות התרבות נפרדו מלבנת: "תודה שנתנו לנו מתנה נפלאה כמוך"

באירוע הפרידה משרת התרבות והספורט לימור לבנת, שהתקיים אתמול בקאמרי בתל אביב, היא אמרה: "אני חיילת שלכם. במאבק על מקומה של התרבות הישראלית אנחנו יחד"

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יאיר אשכנזי

בתיאטרון הקאמרי בתל אביב התקיים אתמול אירוע הפרידה משרת התרבות והספורט לימור לבנת, שסיימה את תפקידה בתום כשש שנים ופרשה מהחיים הפוליטיים. רוב הקהל בערב ההצדעה, שאירגנו פורום מוסדות התרבות, ארגון שח"ם, עיריית תל אביב, הקאמרי ואיגוד אמני ישראל, הורכב ממנהלי תיאטראות, תזמורות, להקות מחול ומוסדות תרבות ואמנות אחרים. מלבד האמנים שהופיעו בו בהתנדבות, כמעט לא נראו באולם שחקנים או יוצרים.

לימור לבנת באירוע הפרידה ממשרד התרבות והספורטצילום: מוטי מילרוד

את הערב הנחתה שחקנית הקאמרי לימור גולדשטיין, ששילבה בדבריה מעין "עקיצות" הנוגעות לכהונת השרה ולבחירות האחרונות. "אני נורא שמחה לראות שגם אנשי התרבות נעים בהמוניהם לאירוע שלנו, אני רק מקווה שלא הביאו אתכם באוטובוסים. לנו אין את v-15", אמרה, "דווקא עכשיו, כשכל הכיף מתחיל, לימור נפרדת מאתנו". בהמשך, כשהציגה שיר מתוך "הקוסם מארץ עוץ", הדגישה כי "הכוונה היא לא לביבי" ולאחריו סיפרה כי "בימים אלה שוקדים כאן על עיבוד חדש למחזה שיעלה בקיץ, 'הקסאם מארץ עוץ'. הבכורה בשדרות בסביבות יולי־אוגוסט".

גולדשטיין ציינה כי לבנת היא הראשונה בעולם שזכתה לשם לימור ושהשם המציאו את השם בשבילה. "אני מבקשת להודות להם בשמי ובשם כל הלימוריות לדורותיהן, אבל הם לא הסתפקו בכך - גם השם 'לבנת' כשם משפחה היה חידוש שלהם", הוסיפה, "ואם חשבתם ששם פרטי חדש ושם חדש יספקו את דחף היצירתיות - לא. כי ללימור התווסף בלידה שם אמצעי: לימור אהבה לבנת, על שם סבתא ליבה".

דנה ושלמה וישינסקי באירוע הפרידה מלימור לבנתצילום: מוטי מילרוד

בין שירים שביצעו שחקני היידישפיל, רבקה זוהר ולירון לב וקטעי מחול של הלהקות "ענבל" ו"קמע" נשמעו גם כמה ברכות. הפסנתרן והמנצח גיל שוחט, שניגן וניצח על קטע מתוך הקונצ'רטו מס' 12 לפסנתר ולתזמורת מאת מוצרט, ביקש להודות ללבנת על כך שבשנות ה-90, בהיותה שרת התקשורת, ביטלה את המונופול של בזק על שיחות לחו"ל ופתחה את השוק לחברות נוספות. "הכחלון הראשון היה לימור לבנת", אמר.

בהמשך בירך גם ד"ר חיים פרלוק, יו"ר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות במשרד התרבות, שמילא שתי קדנציות בתפקיד תחת לבנת, בשנים 2007-2004 וכן החל מ-2010. "חברתי האהובה, שרת התרבות והספורט, חברת הכנסת לימור לבנת", פתח, ובהמשך סיפק את גרסתו לשיר "אחד מי יודע" מתוך ההגדה של פסח. "אחת מי יודע? אחת אני יודע: השרה האחת והיחידה, לימור לבנת, שגייסה את תקציב התרבות הגדול מאודו, שעלה מ-544 מיליון שקל ל-700 מיליון שקל בשנת 2014". לאחר מכן הזכיר את הפרס על שם אריק איינשטיין שיזמה לבנת לאמנים ותיקים, את סבסוד אירועי התרבות בפריפריה על ידה ואת השורה "ארבעה מי יודע: החלה שנתו הרביעית של פרס הציונות הנפלא שיזמה לימור לבנת עם הצלחה בלתי רגילה". את השיר חתם פרלוק במשפט "13 אני יודע: שהורייך, עזריאליק ושולמית לבנת, בוודאי מאוד מאוד גאים ואנחנו נאמר להם תודה שנתנו לנו מתנה נפלאה בדמותך".

אחד מרגעי הערב המוצלחים היה שירם של ארבעה משחקני תיאטרון גשר לפי לחן "שיר השיירה". באחד מבתיו הם שרו "ואת לימור פתאום היום פורשת / ואת כולנו כך לאנחות נוטשת / וזה פוגע כי נתגעגע / מה יהיה אחרייך איש אינו יודע / אך אם למדנו קצת מניסיוננו / בסוף יפילו איזה קריטריון עלינו". הפזמון שבא לאחר מכן אמר "ונמשכת הצגה / ובלב יש דאגה / לשׂרתנו גומת חן / לא תמיד אומרת 'כן' / אין מצב ואין סיכוי / ולצ'קים אין כיסוי".

שחקני היידישפיל באירועצילום: מוטי מילרוד

אמה של לבנת, הזמרת שולמית לבנת, שרה את "ללכת שבי אחרייך" וזכתה לתשואות מצד הקהל שקם על רגליו. לאחר מכן עלתה לברך נועה רבן, המנהלת האמנותית של מעבדתיאטרון דימונה, בשם פורום מוסדות התרבות. היא העניקה ללבנת זוג פמוטי כסף כדי ש"יאירו את עתידה" כלשונה של רבן. אחריה בירך מנכ"ל הקאמרי נעם סמל, שהעניק ללבנת את תוכניית "הוא הלך בשדות" מאת משה שמיר, המחזה הישראלי הראשון שעלה בקאמרי ב-1948 בבימויו של יוסף מילוא.

לבנת סיפרה כי המופע המרהיב כהגדרתה עלה על ציפיותיה וריגש אותה. "כמעט הייתי אומרת שהיה שווה לפרוש רק בשביל ההומאז' הזה", פתחה ואמרה. בהמשך הודתה לבני משפחתה והזמינה את אמה לעמוד לצדה. "תודה לכל אחד ואחת מכם שהגעתם לכאן הערב בשבילי", הוסיפה. לבנת התייחסה תחילה ליחס החשדני שבו נתקלה בשדה התרבות בראשית כהונתה, בין היתר כשנצפתה בקונצרטים, בהצגות ובאופרה. "סטריאוטיפים, הרי כולנו יודעים איך זה. בשבועות האחרונים אכלנו מזה במנות גדושות: מנשקי הקמעות והמזוזות נגד ההיפסטרים, השבט הלבן נגד משתטחי הקברים", אמרה, "אני רוצה לקרוא לכולם לנשום עמוק ולהירגע קצת, לנוח. מספיק. החיים האמיתיים הם לא פיד בפייסבוק או בטוויטר שסובל הכל. בחיים עצמם יש במלים משמעות. הן לא רק פוגעות ומעליבות, הן אגרוף לבטן, הופכות את הקרביים. בעיניי, החוסן הלאומי והחברתי של מדינת ישראל טמון במגוון, בעושר התרבותי שלנו, במגוון הדעות, בחופש הביטוי. חופש הביטוי של כל הצדדים". לאחר מכן ביקשה לגנות את תקיפתם של המשורר והסופר יהונתן גפן בביתו ואת זו של הזמרת אחינועם ניני בנתב"ג בשבוע שעבר, אף שלא נקבה בשמותיהם באופן מפורש. "בשבוע האחרון היינו עדים להסלמה מסוכנת, משיח אלים ומכוער היה מי שעבר לאלימות פיזית של ממש. זוהי חציית קווים מסוכנת שאני מגנה ומוקיעה", הדגישה.

בהמשך ציטטה לבנת משירם של טוביה החולב וגולדה במחזמר "כנר על הגג", "אותי את אוהבת?", על שגרתיות הנישואים ביניהם. "אז כן, אני אוהבת וכל כך גאה להיות שרת התרבות של מדינת ישראל", אמרה, "יש בי אהבת אין קץ לתרבות היהודית, לתרבות הישראלית, ליצירה הישראלית. אני אוהבת אתכם, חברותיי וחבריי. האהבה הזו אינה תלויה בדבר. אהבת חינם".

אמה של לימור לבנת, שולמית, באירוע הפרידה מבתהצילום: מוטי מילרוד

לבנת סיפרה כי כשנכנסה למשרד התרבות ידעה כי "זו הולכת להיות מלחמה". "אחרי שכולם מסכימים עד כמה חשובה התרבות ושיהיה דבק שמצליח לחבר פרודים ולגשר שסועים, ואחרי שכולם מצהירים על תרומת היצירה התרבותית לחוסן הלאומי, או אז מגיעה שעת סדרי העדיפויות והתקציבים", הוסיפה, "כולנו יודעים עד כמה קיימת ציפייה מוזרה כזו שעבודתכם תיעשה איכשהו לשם שמים". לבנת ציינה כי אף מפלגה לא הציבה את תקצוב התרבות בראש מעייניה וכי אף שר מיועד בממשלה החדשה לא מבקש את תיק התרבות. "אני הכרתי תמיד בחשיבות האדירה של התרבות ובדרכי שלי נאבקתי בכל כוחי והצלחתי להעמיד בכל שנה את תקציב התרבות הגדול ביותר אי פעם", אמרה, "זה אומר פריחה תרבותית אדירה. יישום המדיניות שלי לצדק תרבותי, להנגשת התרבות לפריפריה והגדלת התרבות למוסדות הנמצאים שם ולהצמחת אמנים שנמצאים שם – דווקא הפריחה התרבותית הזו חשפה עוד יותר עד כמה תקציב התרבות כאן הוא מביש. כך מצאנו עצמנו השנה יחד במאבק משותף למען הגדלת תקציב התרבות ל-'1% לנשמה'. שילבנו ידיים ונדחפנו בתור, ובסיום המלחמה הזו הצלחנו להגיע לסיכום מול משרד האוצר על הגדלה של 120 מיליון שקל בתקציב למוסדות התרבות וליוצרים העצמאיים. עשינו את זה יחד, כל הדרך, יחד, לא אחרת, יד ביד ליום שבא וליום שבוא יבוא".

לבנת התנצלה על כך שלא הצליחה לקצר את ההליכים הביורוקרטיים בתקצוב ואמרה כי היא חשה מאוכזבת מכך. "אני לא מבטיחה שזה הולך להיות קל יותר, כי לצערנו ל-yes minister לא ממש חשוב מי עומד בשלטון", סיכמה, "אולי הייתי ביניכם כמו צמח בר, אבל בסוף הרי כולנו באותה גינה. אני חיילת שלכם. במאבק על מקומה של התרבות הישראלית אנחנו יחד ואני אתכם ולשירותכם".

הערב נחתם בשיר "החגיגה נגמרת". "מתוך החשיכה אנחנו מבקשים, לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית", שרה שלומית אהרון עם הקהל. כיצד תיראה הבראשית הזו במשרד התרבות? לכך יש להמתין ככל הנראה עד להצגת הממשלה החדשה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ