האם היוזמה החדשה של עיריית ירושלים תעודד בוגרי בתי ספר לאמנות להישאר בעיר?

עיריית ירושלים פנתה לגופים וקבוצות אמנים כדי שיציעו פרויקטים תרבותיים ויקבלו בשבילם תקציב. אלא שספק אם די בסכומים שהיא מוכנה להקציב כדי למנוע מהם עזיבה

נעמה ריבה
נעמה ריבה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סטודנטים בבצלאל
נעמה ריבה
נעמה ריבה

מדי שנה עוזבים את ירושלים מאות בוגרי בתי ספר לאמנות, למוזיקה, לתיאטרון ולקולנוע — בוגרי בצלאל, בי"ס מוסררה, האקדמיה למוזיקה, סם שפיגל, סטודיו ניסן נתיב, בית ספר לקולנוע מעלה, בית הספר לתיאטרון חזותי — ועוברים לעבוד ולגור בתל אביב. לאחרונה מנסה עיריית ירושלים לקדם כמה מהלכים שישאירו אותם בעיר. "יש מאמצים אסטרטגיים בתחום התרבות ותשתיות התרבות, שנועדו להשאיר אמנים צעירים בעיר", אומר ל"הארץ" סגן ראש העיר, עופר ברקוביץ (התעוררות). "למשל, אנחנו מקימים חללים לאמנים ברחוב יפו — כחלק ממטלה ציבורית שיזם של פרויקט בנייה נדרש לה. ובפסגת זאב אנחנו בונים מבנה שיהיו בו חללי סטודיו לאמנים".

לאחרונה פירסמה העירייה קול קורא לפרויקט לייזום ופיתוח עסקי לבוגרי בתי ספר בתחומי התרבות למיניהם. כחלק מההתוכנית, שנכנסת בימים אלה לשלב הפיילוט, פנתה העירייה לגופים וקבוצות אמנים כדי שיציעו פרויקטים תרבותיים ויקבלו בשבילם תקציב. 41 קבוצות אמנים מתחומים כמו תיאטרון, מחול, אמנות פלסטית ועוד, הגישו הצעה, ו–17 מתוכן זכו למימון חלקי. התקציב הכולל לכל התוכניות הוא 400 אלף שקלים.

עופר ברקוביץ, זה לא מעט, 400 אלף שקלים?

"זה התקציב ל–2015 והמהלך הוא לטווח הארוך. זה לא מעט לעיריית ירושלים, ומדובר בפיילוט שיתמוך ב–17 קבוצות ושמגיע למאות בוגרים".

עיריית חיפה הקימה את מתחם 21 בעיר התחתית, שכלל הטבות כלכליות לאמנים. הוא נכשל כשההטבות נגמרו. אצלכם זה יהיה אחרת?

"המהלך שלנו הוא לא גיאוגרפי אלא נותן כלים לאמנים בתחילת הדרך. אני מאפשר לסטודנטים למחול או לאמנות פלסטית להישאר בעיר. באמצעות חלל, או מנטורים או בייעוץ איך להקים עסק. כל מיני פתרונות שנותנים להם יתרון. במקביל אני מנסה לרכז מאמצים סביב מרכז העיר – כמו למשל הצגת תערוכות אמנות פלסטית. זה תהליך אטי, אבל ככל שנרחיב את קהילת היוצרים נגרום ליותר אנשים להכות שורש בירושלים".

צעירים באירוע "נקודת מגע" במוזיאון ישראל בירושליםצילום: אוליבייה פיטוסי

בין הגופים שזכו לתקצוב מהעירייה נמנה בית הספר לאמנות מוסררה שהציע להקים חממה רב־תחומית – פרויקט שכולל הנחיה קבוצתית וליווי אישי של האמנים. עלות המיזם היא כ–155 אלף שקלים. המוסד ביקש 75 אלף שקלים והעירייה אישרה 27 אלף שקלים. תזמורת הרחוב הירושלמית הציעה פרויקט חממת מעבדים – תוכנית התמחות למעבדים צעירים הפועלים בעיר, תוך מתן הכוונה וייעוץ ויצירת קשרים עם גורמים בתעשייה. עלות הפרויקט 47 אלף שקלים. התזמורת ביקשה את מחצית הסכום והעירייה הקציבה 13,925 שקלים.

סגן מנהל אגף התרבות בעיריית ירושלים, אייל עזרי, מסביר שוועדה מקצועית בחרה את הקבוצות המשתתפות בהתאם לציונים. "הופתענו ממספר הפרויקטים וניסינו להעריך מה ההיתכנות של כל פרויקט ועד כמה הוא יקסום לבוגרים להישאר בעיר. בדקנו כמה אנשים משתתפים בכל פרויקט וכמה כספים הם מביאים מבחוץ". הוא מתכוון לכך שכל קבוצה ביקשה 50% מהתקציב הכולל לפרויקט ובפועל העירייה הציעה תקצוב של עד 30 אחוז מהתקציב. למשל, תיאטרון האינקובטור ביקש תמיכה של 75 אלף שקלים בשביל פרויקט שתקציבו 255 אלף שקלים. בפועל העירייה אישרה להם רק 11% - 27 אלף שקלים. תיאטרון הקרון ביקש מחצית מסכום תוכנית שעלותה 75 אלף שקלים. העירייה הקציבה 31% - כ-23 אלף שקלים. 

ואם קבוצה לא מצליחה לגייס את מלוא הסכום? עזרי מסביר שהעירייה תתמוך לכל היותר ב–50% מהמימון. למשל, אם תיאטרון הקרון יצליח לגייס רק 15 אלף שקלים, העירייה תתמוך בסכום דומה ולא בסכום המרבי (23 אלף שקלים). מנהלת סדנאות האמנים בירושלים, לי היא שולוב, אומרת שלפרויקט יש שני צדדים. "העירייה מנסה להעביר מסר שיאפשר לאנשים להחזיק במשרה בעיר. הבעיה בפרויקט שהתקציב לא מספיק גבוה, כך שאם לא תצליח לגייס מספיק כספים העירייה לא תתמוך במלוא הסכום. מצד אחד יש כאן מהלך יפה של העירייה ומנגד זה לא מספיק. לפעמים בעירייה כל אחד מושך לכיוון אחר וזו עירייה ענייה ולא תמיד שמים את הכסף במה שצריך אלא במה שרואים פיזית ברחוב ואולי היה עדיף להשקיע יותר באנשים, כי בכמה צעירים הפרויקט הזה ייגע? כנראה שלא במספיק".

צעירים בבר ה"סירא" בירושליםצילום: טס שפלן

תגובות