בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רגב פועלת לתקצב מוסדות תרבות לפי "נאמנות לחוקי המדינה"

שרת התרבות תציג מחר בכנסת את הצעת "חוק נאמנות בתרבות", שיקנה למשרדה את הסמכות למנוע העברת מימון למוסדות תרבות שפגעו בסמלי המדינה. חנין זועבי בתגובה: לליצני חצר בימי הביניים היה יותר חופש מאשר לאמנים בימי רגב

378תגובות

שרת התרבות והספורט, מירי רגב, פועלת להעביר למשרדה את הסמכות לשלילת תמיכה ממוסדות תרבות על רקע פגיעה במדינת ישראל ובסמליה, סמכות הנתונה כיום בידי משרד האוצר. על פי החוק הקיים, לשר האוצר מוקנית כיום סמכות לעכב תקציבים למוסדות שקוראים לשלילת קיומה של ישראל כמדינת העם היהודי, שלילת אופיה הדמוקרטי, תמיכה בטרור או מאבק מזוין, פגיעה בכבוד הדגל, המדינה וסמליה. ואולם, למשרד התרבות אין במצב הנוכחי סמכות להתנות תמיכה במוסדות תרבות בתכנים המוצגים על ידיהם, וזאת בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה.

המהלך של רגב, שעליו פורסם לראשונה באתר ynet, צפוי לחולל שינוי בתחומי הפעילות של משרדה ויהפוך אותו, כדבריה, מ"כספומט" חסר השפעה על תוכני המוסדות שאותם הוא מתקצב לגוף בעל שיניים שיוכל לפקח על פעילותם. רגב עדיין לא הציגה את נוסח החוק שגיבשה, אולם לצד העברת הסמכויות לידיה היא מתכננת להגדיל משמעותית את הקנס למוסדות שיעברו על החוק ולאפשר לה לשלול תקציבים מראש ולא רק בדיעבד. התיקון, אם יתקבל, חורג מהמנדט המקורי שניתן למשרד התרבות — לעודד ולחזק את היצירה התרבותית והאמנות ולעודד את צריכתה.

"רגב. "חופש הביטוי הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה ואני אלחם בעבורו, אך באותה מידה אלחם בעבור חופש המימון
מארק ישראל סלם

רגב צפויה להציג מחר (רביעי) את הרפורמה, שאותה היא מכנה חוק "נאמנות בתרבות", בדיון של ועדת החינוך של הכנסת. לטענת רגב, חוק "נאמנות בתרבות", שאותו היא מתכוונת לקדם, "יתנה לראשונה מתן תמיכה במוסד תרבות על בסיס נאמנותו לחוקי מדינת ישראל". בפועל, כאמור, מדובר בהעברה של האחריות על יישום סעיפי "חוק הנכבה", שנחקק ב-2011, לידי שרת התרבות.

"לא אהיה כספומט - יש לי אחריות לכסף הציבורי והחוק הזה יעניק לי את הסמכות לממש את האחריות שלי ולשלול תמיכה ממוסד מפר חוק”, אמרה רגב בהודעה שפירסמה היום. לדבריה, “השינוי שאעביר בחוק התקציב יבטיח לממשלה נבחרת את חופש המימון, החופש לבחור מה מדינת ישראל תממן, על פי חוקיה, ערכיה ומדיניותה”.

בלשכת רגב טענו כי הנוסח החדש של החוק יהפוך את הפיקוח על מוסדות התרבות בישראל ליעיל ונשכני: “באופן אבסורדי, היחיד שיש לו סמכות לאכוף את קיום החוקים במוסדות התרבות הוא בכלל משרד האוצר, משרד שאין לו שום שיח או ממשקים עם מסדות התרבות, אין לו מנגנון פיקוח או קשב ולכן אין באמת אכיפה", נכתב בהודעת השרה. “הקנס הקבוע בחוק הוא זעום ומגוחך, אין בו ממד של הרתעה או ענישה משמעותית ובוודאי שהוא לא ימנע ממנו (ממוסד התרבות) להמשיך לפעול בניגוד לחוק".

סעיף 3ב' לחוק יסודות התקציב מאפשר כבר כיום לשר האוצר, בהתייעצות עם היועץ המשפטי של משרדו, לשלול תמיכה ממוסדות בגין שורת עילות הנוגעות לפגיעה בסמלי המדינה או בדימויה. בין העילות הוזכרו שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור, תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל, ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל ומעשה השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה. התיקון לחוק שתציע רגב מתייחס להעברת הסמכות לדון בשלילת תמיכה לפי עילות אלה משר האוצר ומשרדו אל ועדת התמיכות במינהל התרבות, הגוף האמון על חלוקת כספי התמיכות. 

בהודעה שפירסמה רגב נמתחת ביקורת קשה על המצב הנוכחי ועל ה"הליך המסורבל", כלשונה, במשרד האוצר שבמסגרתו מוטל קנס רטרואקטיבי על מוסדות שעברו על אחת העילות שבחוק. "אי אפשר לשלול תמיכה ממוסד שעובר על החוקים, ומשרד התרבות מחויב לממן גם מוסד שעובר על החוק", נכתב בהודעה. בנוסף, טוענת שרת התרבות, הטלת קנס על מוסד תרבות לא תמנע מאותו מוסד להמשיך ולעבור לכאורה על החוק. "ההליך הארוך והמסורבל שנדרש על מנת לקנוס מוסד תרבות יכול לקחת חודשים כאשר העבירה על החוק ממשיכה ומתקיימת באין מפריע", צוין בהודעה. "המנגנון הקבוע היום בחוק לוקה בחסר והמדינה מזרימה כספים לקידום מוסדות תרבות ללא כל פיקוח".

עוד צוין בהודעה כי "אחריותו של משרד התרבות לפקח על מוסדות התרבות, לרבות התוכן שמוצג בהם, ולוודא שהם לא עוברים על חוקי המדינה. מוסדות התרבות הם לא מעל החוק, עליהם לפעול על פי חוקי מדינת ישראל ועלינו לוודא זאת — לא לעצום עין". רגב גורסת, לפי ההודעה, כי "חופש הביטוי הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה ואני אלחם בעבורו, אך באותה מידה אלחם בעבור חופש המימון ובשום פנים ואופן לא אאפשר עבירה על חוקי המדינה במסווה של חופש ביטוי".

באוגוסט האחרון הבהירו המשנות ליועץ המשפטי לממשלה, עורכות הדין אורית קורן ודינה זילבר, לרגב כי לא תוכל להתנות בשיקולי תוכן את התמיכה במוסדות תרבות וביצירות אמנות בשל הפגיעה בחופש הביטוי. השרה אמרה אז כי אין בכוונתה לשנות את מבחני התמיכה אך שהיא שוקלת תיקוני חקיקה בעניין. "היועץ המשפטי — תפקידו לפרש את החוקים, ולא אעשה שום דבר שיפגע בחקיקה במדינת ישראל", אמרה רגב. "אם אצטרך אייצר חקיקה נוספת. כבר שוחחתי עם שרת המשפטים, וכידוע הממשלה יודעת לייצר חקיקה ביום".

אף שככל הידוע ההצעה החדשה של רגב עדיין לא נבחנה על ידי משרד המשפטים, כבר בחוות הדעת באוגוסט כתבו קורן וזילבר כי אותם קשיים משפטיים שהן ציינו יחולו גם על יוזמת החקיקה: "הוספנו והבהרנו לשרה כי גם יוזמת חקיקה שכזו, ככל שתעלה, תדרוש את התייחסות היועץ המשפטי לממשלה לגופה של היוזמה, אשר יידרש לבחון אם זו עומדת אף ביתר אמות המידה שנקבעו באשר לפגיעה בזכות אדם בחוק יסוד: כבוד אדם וחירותו". 

תגובות: אמ"י מבקש להיפגש עם השרה, לליאור אשכנזי יש הצעת ייעול

ממשרד האוצר עדיין לא נמסרה תגובה ליוזמתה של השרה רגב. אמ"י (איגוד אמני ישראל) מסר כי עקב פניות שקיבל מאמנים מודאגים, הוא "פנה למשרד התרבות לקבל את תגובת השרה. בשיחה נטען בפנינו כי מדובר ביישום של חוק קיים האוסר לפגוע בסמלי המדינה. עם זאת, האיגוד לא יסכים שחופש הביטוי וחופש היצירה ייפגעו, ולכן ביקשנו להיפגש עם השרה בהקדם על מנת לקבל הבהרות בנושא".

ח"כ מרב מיכאלי מהמחנה הציוני הגיבה בעמוד הפייסבוק שלה: "מסר אחד משותף לתוכנית החדשה של מירי רגב, לתוכנית לחינוך מחדש של בנט ולהסתה המתמידה של ראש הממשלה נתניהו. זוהי רוח המפקד הלאומנית קיצונית של הממשלה הזו: אפס סבלנות לחופש ביטוי, אפס סובלנות לחופש מחשבה... השרה רגב טוענת שהיא רוצה להביא את הפריפריה למרכז במת התרבות, לעשות מקום ולתת קול לאלה שמודרות ומודרים ממנה. זה מהלך חשוב שאני תומכת בו. חבל שהיא חושבת שהדרך לקבל את אהדת הפריפריה עוברת בהסתה ובהדרה של רבות ורבים בחברה הישראלית ושל דעות ומחשבות". מיכאלי קוראת "להתחיל לעשות רעש כדי להגן על הערכים שלנו".

ח"כ חנין זועבי (הרשימה המשותפת) אמרה על הצעת רגב: "במקום שבו המוזות מושתקות, התותחים רועמים בקול גדול. בימי הביניים ליצן החצר נהג לומר הכל למלך, כי אמנותו איפשרה לו להיות ביקורתי עד מאוד. בישראל לפני מירי רגב, התרבות והאמנות לא הגיעו לרמתו של הליצן. הכל נמדד לפי התאמתו לאידיאולוגיה, למעט אמנים ואנשי רוח בודדים, שנעשו מטרה לרדיפה. רגב מגישה הצעת חוק שתגביל העברת תקציבי תרבות ליצירות שהן אנטי תרבותיות בעצם, כלומר התנאי לקבלת הכסף הוא בהכחדת התרבות עצמה, הביקורתיות, חופש המחשבה והמרדנות".

ח"כ חנין זועבי
אוליבייה פיטוסי

עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, הגיב: "שרת התרבות ממשיכה להלך אימים על מוסדות התרבות עם הצעות מיותרות או בלתי חוקתיות. ברור שמשרד התרבות או כל גוף ממשלתי אחר מחויב שלא לתמוך במוסד תרבותי או אחר שמסית לאלימות או לגזענות או תומך במאבק מזוין במדינת ישראל. לשם כך אין צורך בתיקון החוק. ההצעה להרחיב את התיקון לחוק הידוע כ'חוק הנכבה' כך שמשרד התרבות יהיה מוסמך לשלול מראש תקציב ממוסד שמציין את יום הנכבה, חולק על אופי המדינה כמדינה יהודית או מבזה את סמלי המדינה — זו הצעה פסולה ובלתי חוקתית, שתפגע בחופש הביטוי האמנותי ותקנה לשרת התרבות ולפקידי המשרד כוח להתערב בתוכן היצירה". פנייתו של עו"ד יקיר ליועץ המשפטי לממשלה בשנה שעברה הובילה לכתיבת חוות הדעת שלפיה אסור לשרת התרבות להתערב בתכני היצירות.

"מה שמגוחך בכל ההשתוללות של רגב הוא ש–95% מהעשייה האמנותית בארץ ממילא מפעילה על עצמה 'צנזורה לאומית' קשוחה ביותר", אמר בתגובה השחקן והמתרגם דורון תבורי. "אני מצפה מהאמנים וממוסדות התרבות לקבל את הכרזת המלחמה של רגב, להוריד את הכפפות ולהגיד סוף סוף בפה מלא באמצעות האמנות שלהם את מה שהם חושבים על המציאות הפוליטית הישראלית".

השחקן והבמאי איתי טיראן יצא גם הוא נגד היוזמה החדשה של רגב: "כמו רבים משרי הממשלה הנוכחית גם רגב מדברת הרבה ועושה מעט. הגיע הזמן שהאמנים יחדלו מלהיות מקהלה יוונית לטרגדיות הפיקטיביות שהיא ממחזרת עבורנו כדי לזכות בתשומת לב תקשורתית", אמר טיראן. "הריטואל הזה מעייף ולצערי הסערות סביב ההתבטאויות שלה בסופו של דבר תורמות רק ליצירת הדימוי השקרי שלה כקורבן להשמצות שלנו.בניגוד אליה אנחנו אוהבים את התרבות ונלחמים עליה במעשים יום יום". טיראן הציע כי "נתרכז בעשיה המבורכת שלנו ונניח לה להתברבר לבד ונמנע משיח. כשהיא תצליח להעביר את החוקים החשוכים שלה, אם בכלל, נלחם בהם בחירוף נפש. עד אז, תנו לרגב לעלות!"

השחקן והבמאי יפתח קליין, המנהל האמנותי של תיאטרון "מראה" בקרית שמונה, התקשה אף הוא להבין מה עומד מאחורי ההצעה. "אם נטלי כהן וקסברג נהנית לחרבן על דגלי העולם, אני לא רואה בזה בעיה", אומר קליין, "אם חברה כלשהי עושה חשבון נפש על הבמה האמנותית — זו חובה וזה ראוי. אם אנשים שהם חלק ממוסד אמנותי מנהלים קשרים חתרניים להפיל את המדינה — אל תתנו להם כסף ותערכו להם משפט ותכניסו אותם לכלא. אני לא מבין מה עומד מאחורי ההצעה". 

ליאור אשכנזי
רויטרס

השחקן ליאור אשכנזי כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "הנה הצעה לחוק יותר טוב; מעכשיו לפני כל הצגה, סרט, מופע, כנס ואפילו הפגנה, יושר ההמנון הלאומי ושני דגלים יוצבו בשני קצוות הבמה, שנדע מאיפה באנו ויותר חשוב — לאן אנחנו הולכים".

הבמאי אבי נשר אמר: "קראתי לא מזמן ראיון עם שרת המשפטים איילת שקד שבו היא אמרה 'לא בחרו אותי כדי לקדם אג'נדה של זהבה גלאון'. אני מבין את זה, אבל אפילו שרה בממשלת ימין צריכה להבין שאחד הדברים שמשחקים לטובתנו בזירה הבינלאומית היא האמנות שנוצרת פה. כי רק במדינה דמוקרטית וחופשית נוצרת אמנות שיכולה גם לבקר את המדינה. לכן בעיני לקיים חופש יצירה מלא ולאפשר יצירה חופשית זהו אינטרס פטריוטי ישראלי".

ואילו רוני ניניו, יו"ר איגוד במאי התיאטרון, הגיב להצעת רגב בהצהרת נאמנות אישית: "אני, רוני ניניו, מצהיר בזאת על נאמנות לאמנות. אני במאי ישראלי חילוני החי ויוצר בישראל. הנני מצהיר על חובתי לשלם מסים. המדינה מצדה מצהירה על חובתה לתמוך ולקדם את התרבות בישראל. חובתה לספק לי ולגופי התרבות תנאים ומימון, ולו חלקיים, כדי ליצור תיאטרון, קולנוע ואמנויות אחרות וכדי ליצור דיאלוג אמנותי ופוליטי עם התושבים החיים כאן".

האמן לארי אברמסון, ראש המחלקה לאמנות רב תחומית במכללת שנקר אמר בתגובה כי "משטרים שואפים לדכא את רוח האדם ואת חופש הביטוי ככל שהם חלשים יותר. אני מציע לשרה רגב לבדוק מה עלה בגורלם של משטרים במאה ה-20 שניסו להכתיב ליוצרים ערכים של נאמנות ללאום, לעם או לגזע". 

הכוריאוגרף אוהד נהרין, מנהלה האמנותי של להקת בת שבע אמר בתגובה כי ישמח "שמירי רגב וממשלת ישראל בכלל יתעסקו במציאת פתרון לסיום הכיבוש ולא בחקיקת חוקים מיותרים".

האמן גבי קלזמר, דיקאן המדרשה לאמנות בבית ברל, כינה את השרה רגב "מטורפת", והוסיף כי היא "חסרת תודעה היסטורית לגבי ניסיון של מדינות להשפיע ולכפות על התרבות חסימה במקום לאפשר לה להיות חופשית". לדבריו, "מה שהיא עושה זה מאוד מסוכן, כי היא משחקת בדי־אנ־איי של החירות האישית". מצד שני, אומר קלזמר, אולי בעצם מדובר בבדיחה ובפרובוקציה מתוכננת. "הממשלה תופסת את ישראל כמדינה יהודית בהקשר התנ"כי, שצריכה להילחם בהמן הרשע ובצוררים. זו תפישה אחרת לגמרי מזו של רוב אנשי האמנות. זה כל כך מופרך, כמעט משעשע. בקרב קהילת האמנות יש פחד מוות מהתוכניות של רגב, וזה ברור שהיא יודעת את זה. אז אולי זה בעצם נועד להרגיז יותר מאשר לשנות משהו באמת. זה כמו שאני אצייר עכשיו צלב קרס. ברור שבאותו רגע הדלקתי את המדינה. בשתי דקות אפשר להדליק פה את כל המדינה. אם אתה מחרבן על הדגל ישר כולם קופצים. אז גם היא עושה את זה. היא בעצם מחרבנת על דגל מסוים". 

מנגד, אמר אפרים שמיר ל"הארץ": "זהו חוק מיותר וקטנוני, אבל זכותה של השרה לנהל את המשרד על פי האג'נדה שלה. אני ממליץ לאמנים שנתמכים על ידי התקציבים ממשרד התרבות למצוא להם מימון ממקור אחר ולהשתחרר מהתלות".

"הצל" פירסם בעמוד הפייסבוק שלו תגובה תחת הכותרת "מירי רגב מציגה חוק: 'האמנים כפויי טובה וקפוצי תחת'", ובה כתב בין השאר כי "מדובר בתיקון לחוק המבקש לשנות את האופן שבו מעניק משרדה תמיכה למוסדות תרבות... כל הכבוד למירי רגב! וכל האמנים הצבועים שיתנגדו לחוק ויתבכיינו על שלילת חופש הביטוי, הגיע הזמן שיבינו שחופש הביטוי זה לא חופש הביזוי. די, ניגמרו הימים שהייתם מקבלים פרסים על שנאת המדינה".

השתתפו בהכנת הכתבה: נירית אנדרמן, שני ליטמן ודפנה ארד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו