בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת ג'ורג' מרטין, המפיק של הביטלס

מרטין מת והוא בן 90. הוא היה הראשון שהחתים את הביטלס על חוזה הקלטות, וגם הפיק את רוב שיריהם

21תגובות
להקת הביטלס עם ג'ורג' מרטין (שני מימין) זוכה בתקליט כסף עבור הלהיט "Please Please ME" בשנת 1962, לונדון
Hulton-Deutsch Collection / CORBIS

ג'ורג' מרטין, המפיק של הביטלס, מת בגיל 90. מרטין החתים את הביטלס ב-1962, כשהם היו ארבעה אלמונים מליברפול שנדחו על ידי חברות תקליטים אחרות, והפיק את כל אלבומיהם (למעט "Let it be", שיצא אחרי פירוק הלהקה). העבודה הצמודה שלו עם הביטלס וההשפעה שלו על ההתפתחות המוזיקלית של הלהקה הגדולה מכולן הקנו לו את הכינוי "החיפושית החמישית" והפכו אותו לאחד המפיקים החשובים בתולדות הפופ, אם לא החשוב מכולם.

ג'ורג' מרטין
רויטרס

מרטין נולד ב-1926. הוא למד לנגן בפסנתר בעצמו (בכך היה דומה לביטלס, אמר), הנהיג בנעוריו להקה שניגנה מוזיקה לריקודים, וכשהיה בן 17 התגייס לצי. הוא השתחרר ב-1947 ונעזר במלגה לחיילים משוחררים על מנת ללמוד מוזיקה בבית הספר גילדהול בלונדון. הוא למד שם תזמור, ניצוח והלחנה וניגן באבוב. לאחר מכן עבד זמן קצר בבי-בי-סי וב-1950 התחיל לעבוד בחברת התקליטים אי-אם-איי כעוזר המנהל של הלייבל "פרלופון". ב-1955 התמנה למנהל הלייבל, שבו הקליט בעיקר מוזיקה קלאסית ותקליטים קומיים (בין השאר של השחקן פיטר סלרס).

בתחילת 1962 הוצע למרטין להקשיב ללהקת הביטלס מליברפול, שנדחתה מוקדם יותר על ידי חברת "דקה" בנימוק שהפך מאז לאגדה: "להקות גיטרות עומדות לצאת מהאופנה". מרטין פגש את מנהל הביטלס בריאן אפשטיין, הקשיב להקלטה של הביטלס, לא התרשם באופן מיוחד ממה ששמע אבל אהב את השירה המשותפת של ג'ון לנון ופול מקרטני, ובשל תחושת הבטן הזאת שקל בחיוב להחתים אותם. בסשן הראשון עם הלהקה, שהיה מעין אודישן, הביטלס הקליטו כמה שירים, וכשמרטין שאל את חברי הלהקה אם משהו לא מוצא חן בעיניהם, ג'ורג' הריסון בן ה-19 ענה: "קודם כל העניבה שלך".

ההערה הזאת, שלפי הסיפור תרמה להחלטה של מרטין להחתים את הביטלס, מלמדת משהו על הרגע ההיסטורי שבו הביטלס התחילו לפעול. בתחילת שנות השישים המפיק, האיש עם העניבה, היה כל יכול והמוזיקאים, כישרוניים ככל שהיו, היו לעתים קרובות חומר ביד היוצר וצייתו להנחיותיו של המפיק, שהיה בדרך כלל מבוגר מהם. מרטין והביטלס תרמו תרומה חשובה לשינוי יחסי הכוחות האלה. מרטין זיהה את הכישרון יוצא הדופן של הביטלס והבין שאם הוא לא יאפשר להם חופש פעולה מלא, הם לא יוכלו לממש את הגאונות הלא מלוטשת שלהם.

לקראת סוף 1962, אחרי שהסינגל הראשון "Love me do" הגיע למקום ה-17 במצעד הבריטי, הביטלס הקליטו את השיר "Please please me". כשהם סיימו לנגן מרטין אמר להם: "Gentlemen, אני חושב שכרגע הקלטתם את השיר הראשון שלכם שיגיע למקום הראשון". מרטין צדק, והמלה שבה הוא בחר לכנות את הביטלס, Gentlemen, היתה נכונה בעיקר ביחס אליו. אחת הסיבות לכך שהוא היה מפיק גדול, לצד היצירתיות, הדמיון והראש הפתוח, היתה הטעם שלו: חוש המידה, האלגנטיות, האיפוק, האסתטיקה.

הביטלס התחילו כלהקת רוקנרול מחוספסת ופרועה למדי. הם היו מעריצים של צ'אק ברי וליטל ריצ'ארד (אבל גם של הרכבים מתוקים יותר כמו האחים אברלי). האבולוציה המסחררת של הביטלס התאפיינה בכך שהם הצליחו לשמר את האנרגיה והשחרור של הרוקנרול האמריקאי המוקדם אבל תיעלו אותם למקום שונה לגמרי, מורכב ומשוכלל ומודרני יותר. מרטין, שהיה מבוגר מכדי להיות איש של רוקנרול, היה החוליה שאיפשרה וליוותה וגיבתה את הצמיחה הזאת, והיתה לו תרומה ענקית בכל הנוגע להיבטים היותר מורכבים ומעודנים במוזיקה של הביטלס.

עיבודי המיתרים המופלאים ב"יסטרדיי" ו"אלינור ריגבי", הפסנתר החשמלי דמוי העוגב ב"In my life", הקרשנדו הכביר ב"Day in the life" – מרטין (בשיתוף על הביטלס) היה אחראי לכל אלה ולעוד עשרות רבות של שילובי צלילים שחקוקים בפנתיאון של הפופ ובלבם של עשרות מיליוני אנשים. "הכתיבה של התפקידים היא שלי והדרישות הן שלהם", אמר מרטין על עיבודי המיתרים שכתב לביטלס. הדינמיקה שלו עם מקרטני ולנון היתה שונה מאוד. מקרטני ידע מה הוא רצה. הוא היה יושב עם מרטין ליד הפסנתר ואומר לו מה הוא מדמיין. "אני הייתי אומר לו מה אפשר לעשות ומה אי אפשר", סיפר מרטין.

לנון, לעומת זאת, לא ידע לומר מה הוא רוצה. "היה לי מאוד קשה לפענח מה הוא רוצה. לא ידעתי איך להיכנס לתוך הראש שלו", אמר מרטין. כשהביטלס עבדו על "I am the walrus", לנון ניגן למפיק את השיר הפסיכדלי בגיטרה, ומרטין אמר לו "מה לכל הרוחות אתה רוצה שאני אעשה עם זה?" "אני רוצה כלי נשיפה ורעשים מוזרים. אתה כבר יודע מה אני אוהב", אמר לנון. "לא היה לי מושג, אבל עשיתי את זה", אמר מרטין.

כשמרטין נשאל לפני כמה שנים אם היה מקליט מחדש איזשהו שיר של הביטלס אילו היה יכול, הוא אמר: "בכל הכנות, אני לא חושב שיכולתי לשפר משהו. מה שעשינו היה נכון. כשג'ו קוקר עשה את הגרסה שלו ל'With a little help from my friends' חשבתי שזה נהדר. אבל זה לא היה עובד עם רינגו, הלא כן? אני מעדיף להשאיר את ההיסטוריה כפי שהיא".

לצד ואחרי העבודה שלו עם הביטלס מרטין הפיק מוזיקאים רבים, בהם סילה בלאק, ג'רי והפייסמייקרס, ג'ף בק, אלטון ג'ון, ניל סדקה וסלין דיון. כבר בשנות השבעים הוא התחיל לסבול מירידה בשמיעה ולא הסתיר אותה. מרטין הלחין פסקולים ויצירות תזמורתיות, היה אחראי על הוצאת האנתולוגיה של הביטלס בשנות התשעים, וביחד עם בנו ג'יילס הפיק את היצירה "Love", שהיתה מבוססת על שירי הביטלס ובוצעה על ידי קרקס "סירק דה סוליי".

לדברי המוזיקאי נדב לזר, מומחה לביטלס, נקודת המפנה בעבודתו של מרטין עם הלהקה, ובדרכם של הביטלס באופן כללי, היתה השיר "יסטרדיי". "הוא שובץ בסוף האלבום 'Help' מחשש שיידחה על ידי הקהל", אומר לזר, "אבל עיבוד המיתרים היפהפה שמרטין כתב לו כבש את העולם וחולל שינוי באופן שבו המוזיקה הפופולרית נתפשה. לא יהיה מוגזם לטעון שהשילוב בין תרבות גבוהה ונמוכה שמרטין והביטלס יצרו בשיר הזה, ובשירים רבים לאחר מכן, שינה את מקומה של המוזיקה הפופולרית בתרבות המערבית", ממשיך לזר. "אם עד אז הביטלס נתפשו כמאוד מסחריים, מאותו רגע הם התחילו להיתפס גם כבעלי יומרות אמנותיות, והדבר נתן לגיטימציה ודחיפה לכל המוזיקה האמנותית המופלאה משנות השישים ואילך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו