בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרוטינות של הקרקס המודרני

את הסגנון הקרקסי הישן מחליף סגנון אורבני עכשווי במופע של קרקס אלואז הקנדי, ועל אף התרגילים עוצרי הנשימה לעתים למופע אין מעוף מיוחד

3תגובות
מתוך "איי.די".
יוסי צבקר

ביום האחרון של הממשל הדמוקרטי האמריקאי הלכתי לקרקס, ובמחשבה לאחור זו היתה בחירה שקולה, רציונלית, מדודה ואף סימבולית להתנהלות המין האנושי על פני כדור הארץ במאה ה-21. אם ניקח בחשבון שמדובר בקרקס קנדי, אפשר לצפות מצב בו לא מעט אקרובטים אמריקאים יחצו את הגבול ויתדפקו על דלתותיו בקרוב. קרקס אלואז הוא חלק מדור חדש של קרקסים עכשוויים, רחוקים שנות אור ממודל קרקס מדראנו. מיותר לציין שזה לא קרקס שיש בו בעלי חיים – אם היה, רגלי לא היתה דורכת במשכן. ומכך שהמופע עולה במשכן אפשר להבין מיד שגם אין אוהל וזירה.

לטוב ולרע, את הסגנון הארכאי־ויקטוריאני־קולוניאליסטי־קיטשי של קרקסי העבר מחליף סגנון אורבני עכשווי ותפאורה של בניינים עליה מוקרן וידאו דינמי ומתוחכם. ההפקה הנוכחית של הקרקס נקראת "איי.די", ונדמה לי שהיא מגוללת איזשהו נרטיב בסגנון "סיפור הפרברים", משהו עם שתי חבורות (במלעיל) ונאהבים או משהו כזה. זה לא ממש משנה כי המסגרת רופפת במתכוון וכל הפוקוס הוא על רוטינות שונות של לוליינות שמגשרות בין קרקס מסורתי לילדים של היום, מה שנקרא. כך למשל הג'אגלינג מתרחש כשהלהטוטן מפליא בכדוריו, סביבו זגגים חובשי קסדות עבודה והרוטינות כוללות התמסרות מסחררת עם הזגוגיות שהם אוחזים. כי הכל מתרחש ביום־יום העירוני, וזה. יש גם פועלים עם פטישי אוויר שהופכים למקלות פוגו עליהם הם מנתרים בשובבות החוצה. יש להטוטי קפיצה בחבל, חישוקים, רוכב אופניים בסגנון בי.אמ.אקס, רולרבליידס, טרמפולינה (נשמע סתמי אבל אחד משיאי המופע), ברייקדאנס, וגם כמה אלמנטים מפעם כמו תרגילים עוצרי נשימה (הקהל באמת צעק "ואהההה!" פעם־פעמיים) של לוליינית תלויה על צעיף בד בין שמיים לארץ ובריון חשוף חזה שמתאזן על מגדל מלחיץ של כסאות. הופתעתי קצת שלא היו תרגילי סקייטבורד, נראה מתבקש.

מתוך "איי.די"
יוסי צבקר

זהו בערך. בעוד שברמת היכולת הגופנית והאקרובטית, למעט פאשלה זניחה פה ושם, ממש קטונתי ובהקשר הקרקסי נטו מדובר בלהקה ללא דופי, הרי שבכל מה שנוגע לעטיפה הסגנונית, המופע שומר לכל אורכו על נחמדות קונצנזואלית לכל המשפחה. לא שציפיתי למופע בורלסק טרנסגרסיבי או לערפדים שלועסים נורות חשמל וגותים תלויים על קרסים, אבל אפשר לצפות ממופע "רחוב" לאיזשהו רמז קל שבקלים לקצוות משוננים, משהו טיפ־טיפה חצוף. אבל אלואז הולכים על בטוח ולא חורגים מהמנעד החמוד, והתוצאה היא שמלבד השימוש החכם בווידאו אין למופע מעוף מיוחד או כל ערך מוסף שחורג מכוריאוגרפיות "צעירות" מהסוג שאפשר לראות בפרסומות למשקאות קלים. וכך, בסופו של דבר, הלהטוטנים אמנם לא נפלו מהכסאות אבל גם אני לא, ואם להמשיך עם המטאפורה המטופשת, המופע נופל בין הכסאות. מצד אחד אין בו שמץ מהקסם המסתורי והקצת מפחיד של קרקס מסורתי, ומצד שני העכשוויות שלו רחוקה מלהתחרות בריגוש של התעמלות אולימפית או אף בכיף של לחזות, בחינם, בילדים שמלהטטים בסקייטבורדים שלהם ממש מאחורי המשכן.

קרקס אלואז, בית האופרה, המשכן לאמנויות הבמה, תל אביב, 8.11



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו