בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שני ארונות קבורה מצריים מאוסף משה דיין יוצגו במוזיאון ישראל

הארונות העתיקים, המעוטרים ביותר מסוגם המוצגים בישראל, שוקמו לאחר ששהו שנים במרתפי המוזיאון

27תגובות
עובדות המוזיאון עם שני הארונות
אוליבייה פיטוסי

שני ארונות קבורה מצריים עתיקים (אנתרופואידים), שהיו באוסף משה דיין ונשכחו במשך עשרות שנים במרתפי מוזיאון ישראל, שוקמו והועברו לתצוגת הקבע.

מדובר בארונות הקבורה המצריים המעוטרים ביותר המוצגים בישראל. שניהם עשויים עץ שקמה ומכוסים בעיטורים ובכתובות הירוגליפים, והטמונים בהם השתייכו לאליטה המצרית. הארון הראשון מתוארך לסביבות שנת 950 לפנה"ס והיה שייך לאשה; ד"ר שירלי בן דור־אבין, אוצרת לארכיאולוגיה מצרית במוזיאון, גילתה לפי ההרוגליפים שעל הארון כי הנקברת היתה זמרת במקדש, שייתכן שהוקדש לאלה ווג'ת — אלת הקוברה של מצרים התחתונה. איש אינו יודע כיצד התגלגל הארון לאוסף דיין.

עבודות השיקום של ארונות קבורה
אוליבייה פיטוסי
המחלקה לשימור סרקופגים
אוליבייה פיטוסי

הארון השני חדש יותר ומתוארך לשנים 350–550 לפנה"ס. הוא היה השתייך לאדם בשם פתח־חותפ, שפירוש שמו הוא "המועיל לאל פתח". בארכיון המוזיאון התגלו כמה מסמכים הנוגעים לארון זה, החושפים כי הוא נרכש בשנות ה–70 על ידי הפילנטרופ ארתור סקלר מגלריה בניו־יורק על פי בקשתו של דיין. סאקלר רכש אותו כדי שהוא יובא לתצוגה במוזיאון לארכיאולוגיה בירושלים, אך כיוון שלא היה מוזיאון מתאים באותן שנים — החלק הארכיאולוגי של מוזיאון ישראל התפתח רק לאחר מכן — הועבר הארון לידי הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, ונתרם למוזיאון לאחר מותו על ידי משפחת טיש, שרכשה את אוסף דיין.

שני הארונות הגיעו למוזיאון בתחילת שנות ה–80, אך נותרו מאז במרתפיו. השיקום במעבדות המוזיאון כלל שימור החומר, ניקוי ורסטורציה של חלק מהציורים. הארונות יוצגו בגלריה של תקופת הברונזה באוסף הקבוע של המוזיאון. התצוגה הנוכחית כוללת קבוצה של ארונות קבורה בסגנון מצרי, עשויים מחרס, שהתגלו בדיר אל־בלח על ידי דיין. "כך ניתן יהיה לראות את מקור ההשראה לארונות החרס", אומרת בן דור־אבין. "היופי הוא שעתה יש לנו ארונות קבורה מצריים כמו בחו"ל, במוזיאונים הגדולים של האגיפטולוגיה".

עד חודש אפריל תוצג במוזיאון גם מומיה מצרית שנתרמה לתצוגה על ידי המכון האפיפיורי לארכיאולוגיה.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו