אל תספרו לו סיפורים

חגיגת שבוע הספר שנפתחת היום עומדת בצלו של מאבק איתנים כלכלי. שתי רשתות הספרים הגדולות מתעמתות, ההוצאות לאור מתמרדות ובכנסת מנסים להעביר חוקים שישנו את מאזן הכוחות בשוק. אבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים, שעומד במרכז הקלחת, לא מתכוון להתנצל לפני אף אחד, בוודאי לא לפני ניצן הורוביץ

מיה סלע | תצלום: תומר אפלבאום
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיה סלע | תצלום: תומר אפלבאום

"כל השנים המו"לים השאירו את כל הקצפת לעצמם. פשוט גרמנו לכך שאת אותם ספרים אפשר לקנות יותר בזול. עדיין מצבן של הרבה הוצאות טוב מאוד ובחלק מהמקרים הן אלה שיוזמות את ההנחות. אמרתי בהתאחדות המו"לים שמעולם לא גנבנו את ההנחות. המו"לים, לו רצו, יכלו לא לתת".

כך אומר אבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים, לאחר החלטתן של כמה מהוצאות הספרים הגדולות שלא להשתתף במבצע של הרשת שלו, משום שלטענתן המבצעים הרחיקו לכת וגורמים להתמוטטות הענף.

"זו סתם דמגוגיה", אומר שומר. "הבעיה הגדולה היא בכלל לא צומת ספרים. הבעיה היא שמוציאים 6,000 ספרים בשנה ומשלמים תמלוגים גדולים למחברים. הסופרים מרוויחים יפה ואז רוצים למכור בכל מחיר, גם כדי להיכנס לרשימות רבי המכר וגם כדי להמשיך ולהאדיר את שמם. הלחץ הוא עלינו למכור בכל מחיר, ולא ההיפך".

כמה רחוק תלך כדי לנצח את סטימצקי?

"אף אחד לא מאמין לי, כל הזמן מאשימים אותי בציניות. המטרה שלי היא לא לנצח את סטימצקי. אני אוהב ספרים ואני רוצה שאנשים יקנו ספרים ובמחיר הוגן. הרי גם לנו וגם למו"לים יש את סף הרווחיות שלנו. אף אחד לא מוכר במחירי הפסד, לא צומת ספרים ולא המו"לים וזה הגבול".

אז למה הם מתקוממים?

"כי הם רוצים להרוויח יותר. בשבוע שעבר, כשדיברתי עם המו"לים ואמרתי להם מה אני רוצה, כולם הסכימו בשמחה ורצו להיות חלק מהמבצע. אבל אז קרה משהו. הם עשו ביניהם קרטל, ולדעתי זה לא חוקי. גם לתאם לא לתת הנחות זה קרטל. המטרה היא למנוע מהציבור לקנות ספרים בזול ואני רואה את זה בחומרה".

בסטימצקי רומזים שאתה פה בשביל להרוויח מהר והם פה בשביל להישאר.

"אני בשוק הספרים 28 שנה. לא נעלמתי ואין לי כוונה להיעלם. אני הרבה יותר ותיק גם מיונה גליל (סמנכ"ל סחר בסטימצקי), גם מאיריס בראל (מנכ"ל סטימצקי) ומכל הצוות שעובד שם. אנחנו פה לא כדי להיעלם ואנחנו לא מוכרים במחירי הפסד".

לקרוא או לגרוס?

שומר התחיל בעסקי הספרים כשפתח את "המקור", חנות פרטית ברמת אשכול בירושלים. "פתחתי את החנות מכספי הפרטי, הייתי ילדון. מכרתי מהבוקר עד הערב ותמיד הייתי בטוח שאני חייב לפתוח ראשון וללכת אחרון. זאת היתה חנות שכונתית ועד היום אני בקשרים עם חלק מהלקוחות. אהבתי מאוד את הימים האלה. עמדתי מאחורי הדלפק משהו כמו ארבע או חמש שנים, ואחר כך המשכתי הלאה לעוד חנות ועוד חנות, הדברים קרו. הרשת שלי נקראה יריד הספרים, ובגלגול הבא התאחדנו עם צומת ספרים".

כיום הוא הבעלים של צומת ספרים עם יורם רוז, מנכ"ל כנרת זמורה ביתן דביר, ועודד מודן מהוצאת מודן. הוא מבטל את טענות המו"לים שלפיהן הרשת מוכרת יותר ספרים השייכים להוצאות של הבעלים. "הם לא מתערבים בכלל בניהול הרשת. גם אתם יש לי מאבקים על מחירים והנחות. הם מבחינתי הוצאה כמו כל ההוצאות. כשהיינו בהתאחדות המו"ל ים יורם רוז קם ואמר מדם לבו שאותם אני לוקח כמובן מאליו, אז הם מקבלים את התנאים הכי פחות נוחים, אבל אף אחד לא מאמין".

רוז שלח מכתב לסטימצקי ובו כתב שהוא לא מוכן לתת לרשת יותר מ-65% הנחה.

"גם לי הוא אמר את זה וגם אנחנו נלחמים על התנאים האלה. זה מכתב אמיתי. הם אומרים שהם לא מרוויחים במחירים האלה, אני מקבל את זה. נדמה כאילו הם מוכרים לפעמים במחירי הפסד, אבל האלטרנטיווה היא לגרוס את הספרים. אז אם הם מקבלים 20 שקלים לספר, כל ה-20 האלה הם רווח כי האלטרנטיווה היא לא לקבל כלום".

שומר: "רק הגדולים שורדים"

מבחינתו הוא נלחם באנשים שהעולם משתנה לנגד עיניהם והם לא מוכנים לקבל את השינוי. "במקום להצעיר, להתקדם, לחשוב שיווק, יושבים בהתאחדות המו"לים דינוזאורים שנזכרים במה שהיה לפני 30 שנה ורוצים לחזור לשם, אבל אי אפשר לחזור אחורה. היום בכל דבר רק הגדולים שורדים. אנחנו לא יכולים לשנות את החוקים. אילו הייתי נשאר עם החנות השכונתית בירושלים אני לא מאמין שהייתי יכול לשרוד. אני חושב שזה אחד האינסטינקטים שגרמו לי לפתוח רשת. חזרתי ממסע במו"לות האמריקאית עכשיו, וכולם הפכו דיגיטליים ומתקדמים והם יודעים מה קורה והיד שלהם על הדופק ואצלנו יושבים אותם אנשים באיגוד המו"לים כבר 30 שנה. לא יעלה על הדעת דבר כזה, זאת גילדה".

לדעתו, דווקא צומת ספרים שגרמה להורדת מחירים בשוק קידמה את הענף. "אני מרגיש כמו דון קישוט. לפני שלוש שנים לא דיברו על ספרים, אנשים צעירים לא קראו, היום כולם הולכים עם ספר. תעלי למטוס, בג'מבו של 400 מושבים לפעמים 200 איש או יותר מזה קוראים. פעם אמרנו ש-10% קוראים, היום זה 50%. מי חולל את המהפכה הזאת?"

שני כובעים

המתנגדים לתרבות המבצעים מנסים כעת להעביר בכנסת את "החוק הצרפתי", הקובע כי בשנה או בשנתיים הראשונות לצאתו של ספר לאור אי אפשר להפחית ממחירו יותר מעשרה אחוז. שומר מתנגד לכך נחרצות. "באנגליה ניסו אותו והתרסקה תעשיית המו"לות, אחרי שנה חזרו בהם מהחוק הזה.

"זה חוק פופוליסטי. בצרפת משנים אותו, רוצים לצמצם אותו משנתיים לחצי שנה, כי גם שם הבינו שרגולציה כזאת פוגעת בענף.

החוק הצרפתי במקור נועד לשמור על הספרות, ואילו בישראל הוא נועד אך ורק לשמור על המו"לים ולא על הסופרים. אנחנו, לעומת זאת, שומרים על הספרות. אם הצלחנו להגיע למכירות של עשרה מיליון ספרים בשנה שעברה, אז אנחנו שומרים על הענף. אני לא חושב שאנשים יקנו ספרים ב-80 או 90 שקל. יקרה בדיוק להיפך. יקנו פחות, הספרות תהיה של ארבעה או חמישה סופרים. ספרים של מאיר שלו ועמוס עוז יימכרו ב-90 שקל, אבל ספרים של סופרים אחרים, לא פחות טובים, לא יימכרו במחירים כאלה. לא צריך להתרגש מהמבצע של ארבעה במאה, הרבה פעמים חלק מהספרים האלה שוכבים במחסני המו"לים כאבן שאין לה הופכין. הרי ממה נולד כל הנושא הזה של שבוע הספר? מזה שלמו"לים היו הרבה ספרים במחסנים והם רצו למכור את הבק ליסט.

"בשבוע שעבר, בישיבה של איגוד המו"לים, סטימצקי הציעו לשלם 100 אלף שקל ולממן את הלוביסטים שיתמכו בחוק הצרפתי. במדינות אחרות יש שם לזה שנותנים 100 אלף שקל למשהו שהוא אנטי טרסט. זה מצחיק שאיריס בראל יושבת באיגוד המו"לים בשני כובעים. באחד היא מו"לית ובשני היא מייצגת רשת חנויות".

אתה מתכוון להילחם בהצעת החוק של ח"כ ניצן הורוביץ?

"אני רוצה להיפגש עם ניצן הורוביץ כדי שיישמע את הצד שלנו. אם יהיה חוק כזה, זאת תהיה פעם ראשונה שמגבילים הנחות. זאת קבוצה שהאינטרס שלה חד ממדי, רק לשמור על הרווח המו"לי שלהם, שום דבר אחר. נורא קל להסתתר מאחורי הסופרים, הם הרי לא יתנו שקל יותר לסופרים. שום דבר טוב לא יצמח מזה, יישארו כמה הוצאות גדולות, זה לא יעשה טוב להוצאות הקטנות שגם היום לא יכולות להתמודד. מדברים על הקשיים של ההוצאות הקטנות. אבל למה הן לא שורדות? כי הן לא יכולות לקנות זכויות לספרים. נורא נוח להגיד שאנחנו אשמים. יש פתגם בערבית שאומר שמי שלא יכול על החברים שלו מרביץ לילדים שלו, כי הכי קל להרביץ לילדים. אז למו"לים הכי קל לתת סטירה לצומת ספרים ולא לריב ביניהם".

משוררי הדלות

גם את מצב הסופרים מציג שומר אחרת מכפי שנהוג. בעיניו הם כלל לא מסכנים. "היום הסופרים הם לא טיפשים, לרובם יש סוכנים אישיים. אני מדבר על שכבה לא קטנה של סופרים, הם יודעים מה הם שווים, לא מעניין אותם מה מחיר הספר. יש להם חוזה תמלוגים טוב מאוד, יש הרבה סופרים שמתפרנסים מכתיבה. התקשרו אלי לא פעם סופרים ואמרו שהם מעדיפים להימכר אצלי ב-25 שקלים ולא ב-89, כי אנחנו מוכרים יותר. הרבה יותר מעניין אותם להיות בראש רשימת רבי המכר עם מאה אלף ספרים ולא עם עשרת אלפים. בסופו של דבר מי שכותב ספר רוצה להגיע לכמה שיותר אנשים. סופרים ומשוררים תמיד בכו על הדלות. תראי את אבן עזרא שהיה משורר הדלות, הוא כתב על כמה קשים חייו של המשורר".

יש ספרי שירה ברשת צומת ספרים?

"עשינו בנובמבר חודש שירה ברשת. כשרוני סומק או מישהו אחר בא ורוצה לעשות ערב שירה אנחנו נותנים לו במה. מי עוד משקיע בשירה? זה רק עלה לי. בחנות שלנו בדיזנגוף סנטר יש מחלקה שלמה של ספרי שירה. מי עוד מחזיק ספרי שירה? וכך גם מחזות. אין מחזה שהודפס ולא קיים אצלנו. אז אומרים שאני סוחר ספרים, מה לעשות. בפרקי אבות כתוב שהקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם".

לדבריו של שומר, הרשת לא עובדת עם קניינים, הם מקבלים כל ספר שרואה אור וכל חנות מחליטה בעצמה על הכמות שהיא מזמינה. "אין לי מושג מה מזמינים, ואני לא אומר להם איפה לשים את הספרים. בכל חנות זה אחרת, לא תראי שתי חנויות זהות, אם מנהל חנות אוהב יותר פנטסיה הוא יביא יותר פנטסיה. מטבע הדברים, מפני שזמורה ומודן שותפים ברשת אז כל הוצאות הספרים מתלוננות שאני מעדיף אותן. אבל הם שוכחים שזמורה היום זאת ההוצאה הכי גדולה בשוק. יש להם הכי הרבה ספרים ברשימת רבי המכר".

אומרים שזה משום שאתה מוכר אותם יותר.

"שטויות במיץ עגבניות. אם משווים את רשימת רבי המכר תראי שבכל העולם מופיעים אותם ספרים. לזמורה פשוט יש את הכישרון לקנות את הספרים הכי טובים, אבל לא הצלחנו להכניס לרשימה ספר שלא היה ברשימת רבי המכר בחו"ל או ההיפך. כשסופר מצליח בחו"ל בדרך כלל הוא מצליח גם פה".

המוכרים מתוגמלים על מכירות?

"בחודשים כמו שבוע הספר יש להם יעדים אבל הם לא מקבלים כסף, הם יקבלו מתנה. היו פעמים שנתנו תגמול על ספר החודש, אבל אני משתדל כמה שפחות, הבנתי שזה משחית. היה חודש שבו ספר החודש היה רומן וכשמישהו ביקש ספר מתח, מכרו לו את זה כספר מתח. הבנתי שזה לא מוסרי ולא בסדר. למנהלים אני נותן מענק פרוגרסיווי וזה לא קשור למה שהם מכרו אלא לביצועים של החנות".

למה צריך נייר?

שומר לא שוקט על השמרים. הוא מעודכן מאוד במה שקורה בעולם, ומבין שהספר האלקטרוני הוא הדבר הבא. "יש לא מעט אנשים מתעניינים בנושא הזה, זה מתפתח ואנחנו טובים בטכנולוגיה אז אין מצב שלא נהיה שם. כשזה יקרה גם אני אהיה שם. זה נוח מאוד. אני נוסע הרבה לחו"ל ואני אוכל להטעין 700 ספרים. הרי מה החשש הגדול של מי שאוהב ספרים? שיגיע לאיזה מקום ולא יהיה לו ספר, לא? אותי זה תמיד מפחיד".

הוא טוען שבתוך חמש שנים רוב האנשים יקראו ספרים באי בוק. מה יעלה בגורלן של חנויות הספרים? "שאלה טובה, לא יצטרכו אותן. זה מדאיג אותי, הלוואי שאתבדה".

ואיך מתכוננים מבחינה עסקית ליום שאחרי הנייר? "חנויות הספרים תלויות בעוד דברים. לא סתם יש חנויות שמוכרות קצת משחקים או צעצועים. צריך להתאים את עצמנו. חנויות המוסיקה כמעט לא קיימות כבר, וזה גם מה שקורה לעיתונות. למה צריך את הנייר בכלל?"

בימים הבאים תיפתח צומת ספרים את הסניף ה-80 שלה. "אני לא מאמין שצריך יותר מ-90, מקסימום 100 סניפים", אומר שומר. "את החנויות הקטנות צריך להחליף בחנויות גדולות שתהיה בהן חוויית לקוח. יש לנו כבר 12 סניפים עם בתי קפה בתוכם וזה מוכיח את עצמו. אנשים רוצים משהו אחר, רוצים שיהיה אינטרנט אלחוטי, קפה, שיוכלו לשבת ולקרוא במקום, זה החזון של הספרים. אני מקווה שירחק כמה שיותר העניין של האי בוק אבל צריך להיות ריאליים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ