שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"סטודיו ג'וב" מטשטשים את הגבולות שבין עיצוב ואמנות

צבע שנשפך מפחית, עשן שמסתלסל ממקטרת או אלומת אור שיוצאת מפנס - בכל אחד מגופי התאורה הסוריאליסטיים שיצרו מעצבי "סטודיו ג'וב" מייצגת הזכוכית חומר אחר

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יובל סער | מילאנו

למעצבת ניינקה טינגל מ"סטודיו ג'וב" יש עניין בטירות ישנות. לא בכדי האתר שנבחר להצגת התערוכה החדשה "אלטר אגו", שנפתחה לפני שבוע לציון עשור לפעילות הסטודיו, היא טירה מימי הביניים ששוכנת ליד בריסל. "לפעמים העבודות שלנו הן כמו יומן גדול, או כמו טירה שיש בה הרבה חדרים", היא מספרת בראיון שהתקיים במהלך יריד העיצוב במילאנו בחודש שעבר. "טירה היא כמו חברה בזעיר אנפין: יש שם את החוואי ואת בעל הטירה, יש שם חדר תפילה וחדר אוכל. בתהליך העבודה שלנו אנחנו אוהבים לחשוב על סיפור ולמקם את העבודות שלנו בחדרים של הטירה; זה עוזר ליצירתיות שלנו, וזה גם עוזר לקהל לעכל את העבודות".

טינגל, שנולדה בבלגיה, ובן זוגה ג'וב סמית, שנולד בהולנד, משתפים פעולה גם באופן מקצועי. הם נפגשו באקדמיה לעיצוב של איינדהובן בהולנד, כשטינגל החלה ללמוד עיצוב גרפי וסמית סיים את לימודי העיצוב התעשייתי. כיום, לשניים סטודיו בבלגיה ומשרד בהולנד, משני צדי הגבול בין שתי המדינות. לאחרונה פתחו גם חלל תצוגה באנטוורפן.

נהוג לשייך את עבודתו של סטודיו ג'וב (שמתברר שיש לבטא את שמו "יוב") לזרם העיצובי "דיזיין ארט", שמתאפיין בטשטוש הגבולות שבין עיצוב ואמנות ובעבודות שמיוצרות מלכתחילה בהיקף מצומצם. כתוצאה מכך, הפונקציה של האוביקט היא משנית לאסתטיקה שלו. השניים משלבים בעבודתם מוטיבים היסטוריים וחוש הומור, וניכר שעיצוב בעבורם הוא כלי ביטוי ולאו דוקא ניסיון לפתור בעיות או לענות על דרישות הלקוח.

עבודותיהם הוצגו ברחבי העולם בגלריות ובמוזיאונים רבים ברחבי העולם. בשנה שעברה הוצגו מספר עבודות שלהם במוזיאון ויקטוריה ואלברט בתערוכה "מספרים סיפורים", שהציגה את עבודתם של מעצבים, בעיקר מהולנד, שחוקרים את הפוטנציאל הנרטיבי של אובייקטים ומנסים לחבר בפעולת העיצוב שלהם בין עבר לעתיד. בחלקה של התערוכה שנקרא "הטירה המכושפת", שהוקדש לעבודות מוגזמות ופארודיות, הציגו השניים אובייקטים מתוך סדרת ריהוט ששמה "הברון הגזלן" כמו כספת בצבעי שחור וזהב עם ראש ליצן מפחיד, ארון שהוא העתק של ארון מהמאה ה-18 שבמרכזו פעור חור גדול כאילו פגע בו פגז, ושולחן שרגליו הן העתק של מפעל תעשייתי שהעשן שהוא פולט יוצר את לוח השולחן.

במסגרת שלל האירועים שהתקיימו ברחבי מילאנו באפריל במקביל לסלון הרהיטים, הציגו השניים בגלריה "דילמוס" את "Wonderlamp", שיתוף פעולה עם המעצבת פיקה ברגמנס. בקומת הכניסה של הגלריה הוצגו שבעה גופי תאורה סוריאליסטיים ומהפנטים, עשויים מברונזה ומזכוכית, כשבכל גוף תאורה הזכוכית מייצגת חומר אחר: צבע שנשפך מפחית, עשן שמסתלסל ממקטרת, אלומת אור שיוצאת מפנס, קיטור שנפלט מקומקום וכן הלאה.

ניינקה טינגל (מימין), פיקה ברגמנס וג'וב סמית בתערוכה "Wonderlamp". שעשועים בפונקציונליות

"תמיד אהבנו את עבודות הזכוכית של פיקה, ולא פעם מצאנו את עצמנו שואלים למה אנחנו לא חשבנו על זה. האופן שבו היא עובדת עם זכוכית דומה לאופן שבו אנחנו עובדים עם ברונזה, וזה היה ברור לשנינו שאנחנו רוצים לעבוד אתה ולשלב בין שני החומרים".

בדומה לגופי התאורה שהוצגו במילאנו, גם גופי התאורה שמציגים השניים בימים אלו בלונדון בגלריית "Carpenters Workshop" (עד שבת) בדמות מנוף ועגורן, מעוררים חיוך. המעבר של כלי העבודה המאסיביים מאתרי העבודה המאובקים אל הסלון הביתי מבטא ניגודים רבים במהלך העיצובי שמאפיין את עבודתם של השניים: בנייה והרס, טוב ורע, יופי וכיעור, רוך וקושי, וכן הלאה.

איך אתם מגדירים את עצמכם, כמעצבים או כאמנים? "אם עיתונאים לא היו שואלים אותנו לא היינו מתעסקים בזה", עונה טינגל, "אבל בסופו של דבר אנחנו קוראים לזה עיצוב, כי אמנות משנה את המשמעות של הפעולה שלנו; עיצוב נותן לנו את הקונטקסט הנכון. אנחנו משתדלים לשחק עם הפונקציונליות של האוביקט, בדרך כלל בדרך מצחיקה, ולשלב הומור כמעט ציני; אנחנו אוהבים להיות על הקצה".

ומה עם פונקציונליות? "עיצוב הוא הרקע שלנו, אבל החלום שלנו הוא לצייר בלי מחשבה על פונקציונליות, למרות שמפחיד לעבור את הגבול הזה".

לא עברתם כבר את הגבול? "תמיד עבדנו ככה, כבר בשנת 2000 עבדנו על פריטים מיוחדים בכמויות קטנות. זה התחיל כי רצינו לעבוד בלי מגבלות, באופן חופשי ככל האפשר. זו גם הסיבה שאנחנו אוהבים לעבוד עם ברונזה, חומר שעובדים אתו אמנים; זה נותן לנו הרבה חופש".

איך אתם מחלקים ביניכם את התפקידים? "זה נהיה כבר כמו עבודות בית: מי מוריד את הכלים מהשולחן, מי שוטף את הכלים ומי מנקה את השולחן. אנחנו מדברים בזמן ארוחות הצהרים והערב, ולפעמים גם כשאנחנו הולכים ביחד. ג'וב עובד בעיקר עם עיפרון ונייר, אני בעיקר במחשב. בנוסף עובדים אתנו באטלייה קבוצה של עשרה אמנים".

מה אתם מתכננים להציג בחלל התצוגה שלכם? "ב-14 בחודש תיפתח תערוכה של צמד מעצבי האופנה ויקטור ורולף, שהכינו במיוחד בובות קטנות עם מודלים מוקטנים של הבג דים שלהם. בנוסף אנחנו עובדים עכשיו על ספר שיציג את העבודות שלנו מהעשור האחרון שייצא בהוצאת ריזולי לקראת סוף השנה".

את מרגישה בת מזל? "ההתחלה היתה קשה, קיבלנו הרבה ביקורת כשהתחלנו לעבוד ביחד לפני עשר שנים. אמרו שמה שאנו עושים זה לא עיצוב. אבל האמנו בעצמנו ודבקנו במה שאנחנו אוהבים, אז אני מניחה שהתשובה היא כן".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ