יקב כרמל מזרחי חוגג את הבציר ה-120

היינות של כרמל, היצרנית הגדולה בישראל שהבציר הראשון שלה היה ב-1880, ראויים להתחרות בשוק הבינלאומי

דניאל רוגוב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דניאל רוגוב

לפני 20 שנה ציינו בכרמל מזרחי את הבציר ה-100 של היקב. אז לא היתה סיבה ממשית לחגיגה, משום שאף על פי שהיקב שלט ביותר מ-85% משוק היינות בארץ, היינות שלו לא סיפקו סיבות רבות לגאווה. באותה תקופה היקב פעל בעיקר בשיטות ייצור מיושנות והסתמך על ההנחה שהציבור הרחב יבלע כל מה שיגישו לו. פרט לשני יוצאי דופן ראויים לציון - קברנה סוביניון ספשל רזרב מ-1976 וקברנה סוביניון ספשל רזרב מ-1979 - יינות כרמל מזרחי לא עוררו עניין רב בקרב צרכני יין מתוחכמים.

כיום, כשכרמל מזרחי שינה את שמו לכרמל ומציין את הבציר ה-120 שלו, התמונה שונה מאוד. היקב מייצר כעת יינות מהטובים בישראל ומתמודד בכבוד בשוק היין הבינלאומי. ביקב התחוללה מהפכה, שכללה החדרת טכנולוגיות חדישות לייצור יין, פיקוח מוקפד על הכרמים וגיוס ייננים צעירים ומוכשרים. מרתק לעקוב אחר ההיסטוריה של כרמל, שכן רב הדמיון בינה לבין ההיסטוריה של ארץ ישראל.

ארץ ישראל היתה מרכז לייצור יין בעולם העתיק, ואולם בעידן המודרני ייצור היין בה החל רק ב-1870, כשבית הספר החקלאי מקווה ישראל ערך ניסויים בגפנים שהובאו מאירופה. התעשייה הצעירה זכתה לפריחה מ-1882, כשהברון אדמונד דה רוטשילד, הבעלים של היקב הידוע שאטו לאפיט רוטשילד בבורדו, תרם סכומים עצומים לפיתוח כרמים בארץ. הברון, שקיווה להפוך את היין לאחד מענפי החקלאות המרכזיים בכלכלת הישובים היהודיים החדשים, גם מימן בניית שני יקבים, ובעשור האחרון של המאה ה-19 נשלמה הקמתם - אחד בראשון לציון והאחר בזכרון יעקב. היקבים האלה היו התשתית להקמת חברת כרמל מזרחי.

למרות התמיכה הכספית המתמשכת ממשפחת רוטשילד, לא הכל הלך חלק. בתחילת המאה ה-20 הכרמים כיסו יותר ממחצית האדמה היהודית המעובדת כולה. עד מהרה היה עודף של ענבים, והברון שילם לאיכרים כדי שיעקרו את הכרמים ויטעו מטעי זיתים, שקדים ופירות הדר. כ-30% מהגפנים נעקרו. גם הרעיון שהגה הברון, לספק יינות כשרים ליהודים ברחבי העולם, לא התגלה כרווחי לאורך זמן. השווקים המכניסים ברוסיה ובאמריקה אבדו, הראשון בשל המהפכה הבולשביקית, והשני בשל האיסור על מכירת אלכוהול.

עם הקמת המדינה, ב-1948, היו בארץ רק 10,000 דונמים של כרמים, ואף שהיו אז 14 יקבים פעילים, רובם היו מפעלים ביתיים. כרמל מזרחי היה היקב הגדול היחיד במדינה הצעירה. היינות שהופקו בתקופה זו היו מאיכות נמוכה, וגם צריכת היין היתה מצומצמת מאוד ומרבית היינות שנצרכו היו מתוקים, ולעתים קרובות מחוזקים. יש המעריכים שהביקוש ליינות מתוחכמים נולד רק כשהישראלים החלו לבקר בחוץ לארץ, בייחוד באירופה, והבינו שביין יש הרבה יותר מאשר ערך טקסי.

מהפכת היין האמיתית החלה עם פתיחתו של יקבי רמת הגולן ב-1983. נדרשו כ-20 שנה עד שכרמל הצטרף למהפכה הזאת ונהפך לשחקן בולט ואף נועז בה.

המלה האחרונה

היקב עבר שינויים רבים עוד בתקופת כהונתו של המנכ"ל אברהם בן משה, שהנהיג את כרמל מ-1986 ויזם נטיעת כרמים חדשים בגליל העליון וברמת ערד, אך המאמץ הרציני להביא את כרמל לעידן המודרני החל ב-2002, כשדוד זיו התמנה למנכ"ל. תחת שרביטו של זיו, היקב החל להקדיש תשומת לב רבה יותר לאיכות הכרמים והגפנים, הקים יקב חדש ומשוכלל ברמת דלתון שבגליל העליון, וקיבל החלטה להתחרות באופן רציני בתחום האיכות ולא הכמות. ב-2003 זיו עשה צעד נועז ומינה את ליאור לקסר ליינן ראשי, וכן התקין ציוד מודרני גם ביקבים הישנים וקיצץ בייצור של יינות מבושלים, שרובם היו נחותים.

הצעד הדרמטי ביותר שנקט היה ליצור הפרדה בין ייצור היין לפן העסקי של היקב. ליינן הראשי ולצוותו ניתנה זכות המלה האחרונה בעניינים מכריעים כגון אילו ענבים יש לקלוט ביקב, אילו בלנדים ליצור ואילו יינות לבקבק. ב-2004 זיו היה אחראי לשותפות עם יקב יתיר, ממיזמי היין המלהיבים בארץ. לפתע התברר שכרמל מסוגלת לייצר יינות מעולים, ולא רק ביינות הדגל Limited Edition ו-Mediterranean אלא גם בסדרה סינגל ויניארד ובסדרה האזורית.

אף על פי שאיכות היינות שופרה ללא הכר, היקב נותר במצוקה כספית, שממנה נחלץ רק ב-2005, כשישראל איבצן מונה למנכ"ל. איבצן החליף את מערכת הניהול המגושמת במנגנון רזה ויעיל והצליח לאזן את תקציבו של היקב. יתרה מכך, גם היינות בסדרות Private Collection ו-Selected, שהיו בעבר בינוניים, מתחרים כיום בכבוד בשוק, ויינות Limited Edition ו-Mediterranean עומדים כיום בשורה אחת עם היינות הטובים בארץ.

היקב ממשיך לפתח כרמים חדשים בגליל העליון, מאתר ומטפח שטחים שגדלות בהם גפנים בוגרות של ענבי קריניאן ופטיט סירה ומתמקד באיכות. לא פחות חשוב, כיום כרמל הוא הבעלים היחיד של יקב יתיר.

כרמל שולטת כעת בפחות מ-50% מהשוק, אך היא עדיין יצרנית היינות הגדולה בישראל. כיום זו חברה שמאוזנת מבחינה תקציבית ומייצרת יינות שחלקם יכולים להתחרות עם מיטב היינות לא רק בארץ, אלא גם בעולם. זו אכן סיבה לחגוג לה יום הולדת 120.

ציוני דרך בהיסטוריה של כרמל

• 1982. הכרמים הראשונים ניטעים.

• 1887. הברון רוטשילד מבקר בארץ ויוזם נטיעה של קברנה סוביניון, קברנה פרנק ומלבק.

• 1889. הנחת אבן הפינה ליקב בראשון לציון.

• 1892. נשלמת בניית היקב בזכרון יעקב.

• 1896. ייסוד חברת כרמל בוורשה, שמשווקת את יינות היקב ברחבי אירופה.

• 1902. ייסוד כרמל מזרחי למטרת יצוא יינות ברחבי האימפריה העותמנית.

• 1906. ייסוד אגודת הכורמים והעברת ניהול שני היקבים לידיה.

המיטב של כרמל

• כרמל, 2007 ,Limited Edition: בלנד מרוכז ובעל גוף מלא אך לא בומבסטי, שהתפתח בחביות בסגנון בורגונדי (45% מתוכן חדשות) ומפגין איזון ומבנה מבטיחים. מורכב מ-57% קברנה סוביניון, 31% פטי ורדו, מרלו ומלבק בשיעור 5% כל אחד, וקברנה פרנק בשיעור 2%. טעמים נדיבים של דומדמניות שחורות, פטל שחור ושזיפים כהים, בתמיכת רמזים עדינים לאלון מתובל וחומציות רעננה. זקוק לזמן כדי שכל מרכיביו ישתלבו יפה. שתו מעכשיו עד 2018. 240 שקל. ציון: 93. כשר.

• כרמל, 2007 ,Mediterranean: יין בצבע נופך כהה צעיר נוטה לארגמן, בעל השתקפויות בכתום וסגול, וגוף מלא מ-37% קריניאן, 26% שיראז, 20% פטי ורדו, 15% פטיט סירה ו-2% ויונייה. כל זן הותסס בנפרד והתפתח בחביות אלון במשך שבעה חודשים. רק אז עורבבו הזנים והיין יושן במשך שמונה חודשים נוספים בחביות אלון. ארומטי מאוד, בתקיפה הראשונה גדוש בפירות בשלים, אדומים ושחורים, ואחר כך נפתח וחושף פטל שחור, פטל וקאסיס, בתמיכה נאה של רמזים קלילים לעץ מעושן, פלפל שחור וגרגרי ערער. השהות של היין בחביות אלון ניכרת בהשפעות עץ עדינות ובטאנינים שופעים אך רכים ומלטפים. יין עגול, מורכב וארוך. שתו מעכשיו עד 2018. 150 שקל. ציון: 93. כשר.

• כרמל, קברנה סוביניון, כרם קאיומי, הגליל העליון, 2007: קברנה מובהק, בעל גוף מלא, שהתפתח בחביות אלון במשך 15 חודשים וחושף טעמי דובדבנים, פטל ודומדמניות אדומות על רקע של אדמה תחוחה וטבק. כל אלה מוליכים לגימור ארוך מאוד. ממוקד ובעל שילוב מעולה בין פירות, טאנינים ועץ. שתו מעכשיו עד 2015. 120 שקל. ציון: 93. כשר.

• כרמל, שיראז, כרם קאיומי, הגליל העליון, 2007: יין גדול, נועז ואקספרסיבי, שצבעו נופך כהה. חושף נוכחות שופעת של דובדבנים שחורים, שזיפים אדומים ופטל, על רקע תבלינים אוריינטליים. יין מרוכז ונדיב, שנפתח בכמה רבדים על החך ואחר כך מתמשך בנועם ולאורך זמן. שתו מעכשיו עד 2015. 120 שקל. ציון: 92. כשר.

• כרמל, גוורצטרמינר, בציר מאוחר, כרם שעל, גולן, 2008: יין קינוח עשיר בעל מתיקות נדיבה המאוזנת בחומציות. רמזים לדבש ופרחים מדגישים ניחוחות וטעמים של ליצ'י, רפרפת לימון ותבלינים. יין מורכב, ארוך, עשיר וכה טעים שהוא קינוח בפני עצמו. שתו מעכשיו עד 2016 ואולי אף מעבר לזה. 85 שקל. ציון: 93. כשר.

• כרמל, קברנה פרנק, הסדרה האזורית, גליל עליון, 2008: בעיקר קברנה פרנק בתוספת מעט פטי ורדו, מלבק וקברנה סוביניון. התפתח בחביות שרובן משומשות במשך 10 חודשים, צבעו נופך כהה והוא ניחן בבשומת מצודדת של אלון מתובל. עז ומרוכז, בעל גוף מלא, עם איזון ומבנה טובים. בהיפתחו נחשפת נאמנותו לזן בניחוחות וטעמים של פטל, פטל שחור ושזיפים, על רקע עשבי תיבול ים-תיכוניים, ספק אקליפטוס-ספק מנטה. שתו מעכשיו עד 2016. 60 שקל. ציון: 91. כשר.

• כרמל, קריניאן, הסדרה האזורית, Old Vines, זיכרון יעקב, 2008: יין המיוצר מגפנים בוגרות במיוחד, בנות 30-40 שנה (שראויות להיקרא בוגרות על פי אמות המידה הישראליות). צבעו נופך כהה והוא ניחן בטאנינים רכים ונדיבים ובהשפעה מצודדת של עץ מתובל. בפתיחה עולים ניחוחות וטעמים של שזיפים סגולים ודומדמניות, ובהמשך עולים רמזים לפטל. ארוך ונדיב עם הטאנינים המתגברים בגימור. שתו מעכשיו עד 2015. 80 שקל. ציון: 90. כשר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ