קורבוזיה בקריית אונו

שיכון צה"ל, פנינה מודרניסטית מרהיבה ונסתרת שתיכנן האדריכל ישראל לוטן בשכונת קיראון, עלול להיפגע בקרוב מתוכנית בנייה חדשה

נועם דביר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נועם דביר

אייקונים אדריכליים בסכנת הכחדה

דירות לדוגמה ועלונים מהודרים הם טריק שיווקי ותיק של קבלנים. קחו למשל את החוברת עם השם הקליט "Kironews" שהונפקה ב-1966 במסגרת הקמת שכונת קיראון בקריית אונו. על עמוד השער מודפסת תמונה של חלל מגורים כפול, מרוהט בשיא המודה. במפלס התחתון יושב על הספה זוג בשנות ה-50 לחייו וגבר צעיר מוזג להם משקה חם. רעייתו, בתסרוקת מנופחת טיפוסית לתקופה, מציצה מהגלריה בקומה השנייה וצופה בהערצה אל עבר החלל המעוצב. הכותרת היא "Vila on the roof" וקהל היעד הם עולים חדשים מדרום אמריקה עם כסף זמין. יש כאן הכל - חדשנות, לוקסוס, נוחות וסגנון חיים, כל מה שנחוץ בכדי למשוך את הקונים.

אלא שייתכן שהמעצב הגרפי והצלם לא פינטזו את הסצינה המושכת הזו לבדם. הפרופורציות של החלל, העמדת הרהיטים ובעיקר המודרנה השלטת מזכירות באופן מפתיע את התצלום האיקוני של ביתן "אספרי נובו" ("הרוח החדשה" בצרפתית) שתיכנן האדריכל השווייצי-צרפתי לה קורבוזיה ב-1925. שם בפאריס, ביקש קורבוזיה להציג דגם חדש של מכונת מגורים יעילה, נוחה וזולה. כאן בקריית אונו, השתמש האדריכל ישראל לוטן בדימוי המושך והידוע ובעקרונות שפיתח אבי המודרניזם כדי ליצור שיכון בסגנון ברוטליסטי בעל איכויות יוצאות דופן.

קיראון היא שכונה גדולה המשתרעת בין הרחובות אשכול, שלמה המלך וצה"ל וכוללת כמה טיפוסי בניינים. החלק המסקרן ביותר הוא שיכון צה"ל, הממוקם בקצה הדרום-מזרחי ומכיל קבוצה של שבעה בנייני מגורים. הם מסודרים בשתי קבוצות הניצבות זו לזו וכולאים ביניהם שני חללים ציבוריים פנימיים, אחד משמש כחצר פנימית ירוקה ושלווה (שתיכננו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור) והשני כמגרש חניה. קומת המסד מפולשת בהשראת קורבוזיה וחתך העמודים מזכיר גרסה ממוזערת של העמודים הנושאים את "אוניטה הביטסיון" (יחידת המגורים) במרסיי, יצירת המגורים המורכבת והמשפיעה ביותר שתיכנן.

בדומה לקורבוזיה, השתמש לוטן בבטון חשוף כחומר בנייה מרכזי, ואת חזון הווילות בשמיים יצר באמצעות דירות דופלקס וגשרים שהם למעשה רחובות פנימיים הנמתחים בין הבניינים. אגב, הקשר בין קורבוזיה לבין לוטן וקיראון אינו מקרי. אחרי שסיים את לימודיו בטכניון, התקבל לוטן ב-1947 כמתמחה במשרד הפאריסאי, אולם בעקבות גיוסו למלחמת העצמאות מעולם לא נסע.

פגיעה אנושה ברצף

שיכון צה"ל הוא פנינה מודרניסטית מרהיבה ונסתרת, אך בדיוק בשל אותו חוסר הכרה הוא עומד כיום בפני סכנה. האיום המוחשי ביותר הנשקף לשלמותו הצורנית והסגנונית הוא שינוי תוכנית-בניין-עיר שקודם על ידי הדיירים, ומאפשר להם לבצע תוספת משמעותית של חדרים ומרפסות על גבי החזיתות. ההחלטה השערורייתית של העירייה לאמץ את התוכנית ולעצום עיניים נוכח האיכויות של המתחם, ראויה לתחקיר נפרד. כך או כך, התכנון יצא לדרך ובפני הדיירים כבר הוצגו ההדמיות והתוכניות הראשוניות, תוספת מכוערת של מרפסות קופצות ומתעגלות וחיפוי אבן - בקיצור, כל מה שהוא לא מודרניזם. אם לא די בכך, ההרחבה מתוכנננת רק בחלק מהכניסות בשני בלוקים, מה שצפוי להפוך את החוויה האסתטית לעגומה במיוחד ולפגוע אנושות בחזות הרציפה של השיכון.

    מתוך החוברת שהונפקה ב-1966 במסגרת הקמת שכונת קיראון

עיריית קריית אונו, צריך לציין, מכירה היטב את הייחוד של מתחם צה"ל ואף סימנה אותו לשימור בתוכנית המתאר החדשה שלה (שיש לה כבר החלטת הפקדה). אז איך בכל זאת אושר השינוי? מתברר שדיבורים לחוד ומעשים לחוד. בהתאם לנדרש בחוק גובשה אמנם ועדת שימור עירונית הכוללת מתנדבים וחברי מועצת עיר שמטרתה למנוע בדיוק מחדלים מסוג זה. אלא שמאז ישיבתה הראשונה לפני שלוש שנים לא הצליחה הוועדה לנסח עדיין אפילו טיוטה או מסמך מדיניות ראשוני.

נוכח גרירת הרגליים הזאת, התאפשר שינוי התב"ע לפני כשנתיים מבלי דיון מעמיק. משיחות עם כמה חברים בוועדה עולה כי העירייה אינה עושה די לקדם את השימור, אולי אפילו ההיפך. החצים מופנים בין השאר למהנדסת העיר אנדה בר, שמשמשת גם כיו"ר עמותת האדריכלים. בר, על שני כובעיה, צריכה להיות הראשונה שתתייצב להגן על כל בניין בעל ערך אדריכלי בקריית אונו. זה לא אומר בהכרח שלא ניתן לשנות אותו וזה לא אומר שכל שיכון מודרניסטי ראוי להערצה. המשמעות היחידה היא הכנת תיק שימור מסודר לכל אתר שכזה ודיון מקצועי על עתידו.

בשיחה עם "הארץ" היא מאשרת כי לחלק מהבניינים בשיכון צה"ל אכן יש תוכניות תקפות להרחבה ולא ניתן לבטל אותן: "גם אם מכריזים עליהם לשימור, הזכויות האלה עדיין מוקנות". בר צודקת בדבריה, אולם במרחק כמה קילומטרים מערבה, בתל אביב, יודעים היום לנייד זכויות ולהעניק ליזמים פיצוי בתמורה לכל הכרזה של בניין לשימור. כשהיא נשאלת על אפשרות לפעולה דומה בקריית אונו היא עונה "לאיפה אני אנייד את הזכויות? תגיד לי אתה".

מתנת יום הולדת

עמותת האדריכלים הצטרפה בעבר למאבק על עתידם של בניינים מודרניסטיים כמו היכל התרבות בתל אביב ובית ההבראה מבטחים בזכרון יעקב. בר מבהירה כי מאבקים שימוריים אינם בהכרח המנדט של העמותה שהיא עומדת בראשה וכי כל מקרה נבחן לגופו. "לשאול אם שימור חשוב זה כמו לשאול אותי אם אקולוגיה זה חשוב. בוודאי שכן, אבל יש הבדלי גישה, יש אינטרפרטציות. יכול להיות שכולנו בעד שימור אבל לכל אחד מאתנו יש דעה שונה מה צריך לשמר ואיפה". לסיום היא מספרת כי בימים אלה עובד משרד אדריכלים חיצוני על הכנת רשימה עירונית שתוצג בקרוב בפני חברי ועדת השימור, יותר משלוש שנים אחרי שהחלו את פעילותם.

בשנה הבאה תחגוג קריית אונו 70 להיווסדה. בשנים האחרונות היא חווה בום נדל"ני גדול בדומה לישובים אחרים במרכז, ובחלקה המערבי הולכות ונבנות שכונות מגורים חדשות. על רקע השיעמום הקבלני הבינוני בסביבה בולט מיד הייחוד של שיכון צה"ל כחלופת דיור מורכבת ועשירה. יש לקוות שאחת ממתנות יום ההולדת של העיר לעצמה תהיה רשימת שימור מגובשת שתשאיר מקום גם בעבורו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ