רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

די-וי-די: "הקוסם מארץ עוץ" חוגג 70 שנה

יש מי שראו בו משל כלכלי, אחרים חשבו שזו אלגוריה דתית. יש שרתמו אותו למאבקם של השחורים, ויש שמצאו בו ביטוי למסרים הומו-לסביים

תגובות

שבעים השנים שחלפו מאז יצא "הקוסם מארץ עוץ" לאקרנים הפכו אותו למאגר בלתי נדלה לחובבי הטריוויה הקולנועית. אלו סרקו כל סצינה, השוו בין אורכי השיער השונים של ג'ודי גרלנד לאורך הסרט ותיארו בפרוטרוט את מה שהתרחש מאחורי הקלעים. כעת, כשהכל כבר נכתב, אפשר לסמן וי ליד הסעיפים המרכזיים: לא, שום גמד לא תלה עצמו בזמן הצילומים; כן, הממונים על ההמשכיות התרשלו בתפקידם; כן, החזה של גרלנד הושטח מלאכותית כדי להצעיר אותה; ולא, "פינק פלויד" לא כתבו את "הצד האפל של הירח" על פי "הקוסם מארץ עוץ".

העיסוק הבלתי פוסק בסרט נמשך עד היום (מהדורה חדשה, נרחבת ומשופצת צבע וקול יצאה החודש בארץ על גבי די-וי-די) ומעיד הרבה על מקומו המרכזי בתרבות העכשווית, אבל גם על הצורך של צופים לחפש בו משמעויות נסתרות, ועל הנטייה של בעלי אמונות שונות ומשונות לאתר כל עוגן אמנותי אפשרי לדעותיהם.

"הקוסם מארץ עוץ" יצא ב-1939 בבימויו של ויקטור פלמינג (לאחר שבמאים אחרים נשרו בתהליך) על פי ספר ילדים של ל. פרנק באום מ-1900. עם צאתו הוא לא נחשב ללהיט ענק, ורק באמצע שנות ה-50, כשהטלוויזיה האמריקאית החלה לשדרו, הצופים התוודעו לקסמם של דורותי וחבריה. שורות כמו "אנחנו כבר לא בקנזס" או "אין מקום כמו הבית" נמצאות כיום עמוק בפנתיאון התרבות האמריקאי, ופסקול הסרט, ובמיוחד השיר "אי שם מעבר לקשת", הוא אחד המוכרים והאהובים אי פעם.

ב-1964 פירסם מורה אמריקאי ושמו הנרי ליטלפילד מאמר שהציע פרשנות חדשה ליצירה. ליטלפילד טען כי מדובר בסאטירה פוליטית שנכתבה על רקע הבחירות של 1896 לנשיאות ארה"ב. בסוף המאה ה-19 סבלו חקלאי המדינה משפל כלכלי מתמשך, ומפלגת העם, או "המפלגה הפופוליסטית", האמינה כי מעבר מ"תקן הזהב" (שיטה התולה את מלאי המזומנים המדיני בהיצע הזהב) לשיטה אחרת ("תקן הכסף") ישפר את מצב החלשים.

ליטלפילד שירטט את המהלך העלילתי של "הקוסם מארץ עוץ" כאלגוריה עדינה על החברה האמריקאית: דורותי מסמלת את הכל-אדם האמריקאי, הדחליל הוא החקלאי הפשוט ואיש הפח הוא התעשיין החלוד. דרך האבנים הצהובות מסמלת את הזהב, ומובילה אל הקוסם המתגלה כחסר כוח (הממשל). הנעליים הכסופות של דורותי מסמלות את הכסף, למרות שבסרט צבען שונה לאדום מטעמים אסתטיים.

עם השנים קיבלה פרשנותו של המורה חיזוקים רבים (למשל שהמלה "Oz", שהיא המקור האנגלי ל"עוץ", היא הקיצור הנפוץ ל-"Ounce", אונקייה). אבל הקרב הארוך על המשמעות של "הקוסם מארץ עוץ" רק התחיל. בעלי דעות שונות ממשיכים לנכס את הסרט, כיום באינטרנט. מאמר שפורסם לאחרונה בבלוג האמריקאי "The Vigilant Citizen" טוען כי מדובר ביצירה תאוסופית. התאוסופיה, שהתפתחה לקראת סוף המאה ה-19 וסחפה גם את מחבר הספר ואת אשתו, מנסה לאתר את האמת בכל אחת מהדתות הגדולות ולחבר בין האמיתות לכדי דת מוצקה אחת.

המאמר מביא שלל דוגמאות לשימוש שעושה "הקוסם מארץ עוץ" בסמלים מדתות שונות, מערביות ומזרחיות: השביל הצהוב נפתח בספירלה, שמזכירה אייקון מיסטי ידוע המסמל את המעבר מחומר לרוח; המוח, הלב והאומץ שחסרים לדחליל, לאיש הפח ולאריה הם מה שנדרש מאדם כדי להגיע להארה; הכלב טוטו מסמל את האינטואיציה של דורותי, שאינה מאכזבת לעולם; והקוסם, המתגלה כשרלטן, הוא ביקורת על המשקל המוגזם שתולות הדתות הגדולות באלוהים.

פרשנות אחרת התפרסמה באתר הבלוגים העצמאי "הליום". לטענת הכותב, מדובר ביצירה אתאיסטית למהדרין: הדרך שעוברת דורותי נועדה ללמד אותה ואותנו שאין אלוהים, שכל כוח חיצוני הוא שקרי ושאתה חייב לסמוך רק על עצמך. אחרים העדיפו להתייחס לפן ההומו-לסבי ביצירה: עם השנים נהפך הסרט לאייקון גאה, וגרלנד היתה לחביבת הקהילה. עוד בתקופת מלחמת העולם השנייה, הביטוי "חבר של דורותי" היה כינוי נפוץ לגבר הומו. אחרים ניסו לגייס את "הקוסם מארץ עוץ" לטובת מאבקם החברתי: ב-1978 ביים סידני לומט את הסרט "The Wiz", גרסה אפרו-אמריקאית בהשתתפותו של מייקל ג'קסון.

לא שזה משנה, אבל היחידים שיכלו להכריע בסוגיית המשמעות לא שרדו כדי להשתתף בדיון: באום מת ב-1919. פלמינג ב-1949. גרלנד ב-1969. טרי, שגילמה את הכלב טוטו, מתה ב-1944. אבל היא עשתה את שלה: בעשר שנותיה השתתפה טרי בלא פחות מעשרה סרטים הוליוודיים, מספרים חובבי הטריוויה.

"הקוסם מארץ עוץ", התו השמיני

כרטיסים להופעות והצגות

tm_tools.isArticleType(story) : true