רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

די-וי-די | חנוך לוין מנסה קולנוע

יעקב קולף הוא כל מה שמכוער. מלכת שוודיה היא כל מה שיפה. "פנטסיה על נושא רומנטי", אחד הניסיונות הקולנועיים הבודדים של חנוך לוין, מפגיש ביניהם

תגובות

בתחילת דרכו, כשניסה חנוך לוין להסביר בראיון מדוע הוא כותב דווקא לתיאטרון, השיב כי זה "הרבה יותר מרתק כשאתה רואה את הדברים האלה על הבמה. זה הרבה יותר מרגש, פשוט. אני באמת לא יודע למה". שני הניסיונות הקולנועיים של לוין הוכיחו כי צדק. "פלוך" בבימוי דני וולמן מ-1972 ו"פנטסיה על נושא רומנטי" זכו שניהם להערכה אך לא להצלחה.

נראה שהעולם האבסורדי, האכזרי והמצחיק של לוין קיבל ביטוי טוב יותר כשהוצג בשר ודם, באולם עם תאורה ובתנאים של ניתוק מוחלט מהעולם האמיתי. במקרים היחידים שבהם הדמויות הקודרות עד גרוטסקיות של לוין צולמו לקולנוע, כשברקע הופיע העולם כפי שאנו מכירים אותו, החיבור לא זכה לאותן תשואות ונפל אי שם בין הריאליזם למה שמעליו או מצדדיו.

"פנטסיה על נושא רומנטי", שביים ויטק טרץ' ב-1977 ויוצא בימים אלו בגרסת די-וי-די, היה הניסיון השני והאחרון של לוין עם המדיום הקולנועי. בניסיון להתגבר על החיבור הבעייתי עם הפורמט המצולם, ואולי בשביל לטשטש מעט את סממני הזמן והמקום שכל כך נוכחים בקולנוע ואינם הכרחיים בתיאטרון, בחר לוין לעטוף את סיפור העלילה במסגרת של סיפור אגדה מז'אנר "היה היה".

מתוך "פנטסיה על נושא רומנטי". לקום בבוקר חי זה כל כך נעים

המספר, בקולו של יוסי בנאי, מתאר את עלילותיו העגומות-מצחיקות של יעקב קולף (בגילומו של אלכס מונטה), דמות לוינית טיפוסית, אדם בודד, אפרורי ומקריח שחי עם אמו ואין לו טעם בחייו. כשהאם מתה קולף נותר לבדו, עם החבר קריצר (נסים עזיקרי), טיפוס חלקלק המעיד כי חייו "נזלו בין רגלי נשים", ומוכרת הקיוסק גלוסקא (רות סגל), המאוהבת בקולף בלי לקבל ממנו בחזרה טיפה של חיבה ("אני רואה חובה לעצמי להודיע כדי שלא יהיו אי הבנות", הוא אומר לה, "כשאני רואה אותך לא מצלצלים אצלי שום פעמונים").

את הסצינות בכיכובה של גלוסקא מלווה השיר "אני חיה לי מיום ליום" בלחן של רפי קדישזון, שכתב את המוסיקה היפה לסרט כולו. לא מדובר בביצוע הידוע של ריטה, שהלחין רמי קליינשטיין כמה שנים אחר כך, אלא בלחן קודר, אפל ויפהפה. השורה "איפה הציר שלי, להסתובב זה דבר נורא" מופיעה בו כך: "איפה הציר שלי, לחיות זה דבר נורא".

בשלב מסוים קולף תולה עצמו על עץ. השוטר שמוזעק לחפש אותו מרגיע את קריצר ואת גלוסקא ומחייך: "הגופה תימצא. יהיה טוב". ואז צונחת אל הסיפור כריסטינה מלכת שוודיה, שמגיעה לישראל כדי למצוא חתן, ובצירוף מקרים פלאי מצליחה להציל את קולף ממותו ברגע האחרון. היא מזמינה אותו לרקוד עמה ריקוד פומבי, כדי לשכנע אותו שיש טעם בחיים.

הטקס החגיגי שנערך במרכז התרבות של היישוב הוא אחד משיאי הסרט, ומציג את כל היתרונות בחיבור בין הגאונות של לוין לפוטנציאל הקומי של הקולנוע. "לקום בבוקר חי זה כל כך נעים", שרה חבורה מקומית המלווה בקשיש עם אקורדיון.

הטקס תם, קולף מתאהב במלכה הבלתי מושגת ומאבד שוב טעם בחייו. רגע לפני סוף הסיפור נכנס לתמונה נסיך ספרדי (דודו טופז) שקוטף את השוודית. מעמדות אצל לוין לעולם אינם ניתנים לערעור.

תפקידה של המלכה בסיפור מזכיר קטע שכתב לוין ב"החולה הנצחי והאהובה", העוסק אמנם במדינה אחרת אך רומז על מקומה הסמלי של היבשת האירופית ביצירותיו. "והזוכר אתה את יציאתך הראשונה אל מחוץ לגבולות הארץ? טסת לשווייץ. עד הרגע האחרון לא האמנת כי באמת קיים חוץ לארץ... ואתה נכנס לאוטובוס, עדיין אחוז השתאות והתפעמות לנוכח קיומם של השוויצרים, אבל הם לא שמים לב להשתאותך".

"פנטסיה על נושא רומנטי", שמשני קצותיו עומדים סמל העליבות הקיומית (קולף) וסמל היופי בהתגלמותו (כריסטינה), אינו פסגת יצירתו של לוין, וניכר בו המאמץ להשתלב במדיום הקולנועי הלא מוכר. אבל הלויניות נמצאת בו בכל רגע ובכל משפט, והיא משעשעת, מדכאת ומקסימה כהרגלו.

"פנטסיה על נושא רומנטי", אן-אם-סי יונייטד

כרטיסים להופעות והצגות

tm_tools.isArticleType(story) : true