חגי חיטרון
חגי חיטרון

האופרה "הרמאי" תועלה הערב בתיאטרון רמת גן ותחתום את אירועי "חג המוסיקה הישראלית". "הרמאי", שכתבו אפרים קישון ומנחם אבידום, היא החוליה השלישית ביוזמה מתבקשת ומבורכת של קבוצת "אופרה קאמרה", שמוביליה הם הבמאי דני ארליך והמפיקה דינה זוהר. הרעיון: אופרה לא מוכרחה להיות מופע ענק, מפואר, יקר; אם יש זמרים טובים, אפילו לא בעלי קולות אדירים ורעיונות בימוי, ותפאורה עשויה בטעם - היחס עלות/תועלת (כאשר "תועלת" = ערך אמנותי) גבוה יותר באופרה קאמרית. עוד לפני ייסוד "אופרה קאמרה" הוכיח ארליך את הקונספציה בהפקות צנועות מרשימות של אופרות ידועות, כמו "חילול (חליל) הקסם", ובמסגרת היוזמה החדשה ביים את "הזמרת בעלת הקרחת" (יונסקו, בהלחנת ישראל שרון) ואת "מי-Me" של קיקי קרן-הוס.

כל הפרטים על חג המוזיקה הישראלית

ארליך: "קצת בדומה ל'זמרת בעלת הקרחת', גם ב'הרמאי' מדובר בדמויות שהן אנשים יומיומיים, אפורים. השילוב עם ההלחנה הוא אתגר, משום שהמוסיקה שכתב אבידום לפעמים עובדת נגד הטקסט ומספרת סיפור משלה. מה שנוגע במלים, קישון כתב אמנם ליברית, אבל זה לא ליברית מובהק של אופרה, ואפשר לדעתי להעלות את הטקסט גם כהצגת תיאטרון, למרות שיש פה ושם חריזה. מזכיר קצת את חנוך לוין או את ברכט".

"הרמאי" - אורכה כשעה והיא מוצגת בלי הפסקה - הועלתה לראשונה ב-1967, סמוך למלחמת ששת הימים, וביצעו אותה אז הזמרים רמה סמסונוב, וילי הפרנס, מרים לרון, מרדכי בן-שחר ואחרים עם האנסמבל הקאמרי בניצוח גארי ברתיני (באותו מופע הועלתה גם "מהגוני" של ברכט, בגרסתה הקצרה). המבקר מטעם "הארץ", נתן מישורי, כתב כי ה"הרמאי מערבת הצללות חדישות ברוח קלילה, עם סגנון אופיייני של מחזמר אמריקאי".

חזרה על ה"הרמאי". מזכירה קצת את חנוך לוין או את ברכט

הזמרים בגרסה הנוכחית הם עידו בן גל, אסף לויטין, קרין הוכמן, יאיר פולישוק, קארין שיפרין והגר שרביט.

"הרמאי". הערב בתיאטרון רמת גן. מנגנת: תזמורת סינפונייטה בניצוח דורון סלומון. תפאורה: ניב מנור.

הארכיטקט שהפך למוסיקאי

שמו המקורי של מנחם אבידום היה מאהלר-קלקשטיין (אמו היא דודנית של גוסטב מאהלר), והשם "אבידום" הוא קיצור של "אבי דניאלה ומרים". הוא ניסה את כוחו בסגנונות שונים, בתו דניאלה רבינוביץ' אומרת ש"כתב בסגנון דודקפוני עוד לפני שבארץ ידעו בכלל מה זה". אבידום נולד בגליציה לפני 101 שנה, עלה עם משפחתו האמידה ב-1927, למד ארכיטקטורה באוניברסיטה ביירות (אביו רצה לשלבו בעסקי קבלנות בניין) ואחר כך נכנע לנטיית לבו ועבר ללימודי מוסיקה בפאריס. בהמשך עבד מטעם ממשלת צרפת במצרים.

מנחם אבידום הלחין בסגנונות אחדים (החל מאימפרסיוניזם, אך לדברי דניאלה השמיד את כל יצירותיו אלה) ובסופו של דבר יצירותיו מזוהות פחות או יותר עם המגמה ה"ים תיכונית". הוא כיהן כמזכ"ל הפילהרמונית, כיו"ר אקום וכיו"ר איגוד המלחינים וקיבל על האופרה "אלכסנדרה" את פרס ישראל.

בתו דניאלה היא דמות ידועה בחיי המוסיקה בישראל, בין השאר היתה מנהלת הקונסרבטוריון בתל אביב וכיום חברה בוועדת ההיגוי של חג המוסיקה. דניאלה: "למרות שאני בוועדה, לא ידעתי שהולכים להעלות שוב את 'הרמאי'. עשו לי הפתעה. אני זוכרת שקישון ואבי עבדו יחד על האופרה, אצלנו בבית. זה הוצג פעמיים אבל ההופעות הופסקו בגלל המתח ששרר בתקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים".

על נישומים ונשימות (מתוך האופרה)

חבר ועדה: בול ביטחון, נעליים, רפורטים-שמפורטים, הכל מנוצל כבר. על מה עוד נטיל היטלים, על הנשימה? כולם: הא הא הא הא הא שר האיזון והמעשייה (בס): נשימה אמרת? חבר ועדה (טנור): כן. השר: נשימה-נשימה... כמה אנשים נושמים בארץ? חבר ועדה (בריטון): הרוב נושם. השר: להטיל מס חדש על הנשימה? לא רבותי. זה רעיון נפסד מעיקרו. לכן אני מציע לאסור את הנשימה. חברת ועדה (סופרן): כן הגיע הזמן. חבר אחר (טנור): באופן פרינציפיוני איני מתנגד, אבל למה לאסור? השר: בשביל הקנס. אם הנשימה תהיה אסורה באופן חוקי, הרי לא נפגע באזרחים הטובים המקיימים את הוראת החוק ורק עוברים עליו יבואו על עונשם.

- - -

האזרחית חיה פלצ'ק (סופרן), לבעלה מאיר ("הרמאי", טנור): אתה יודע רק לבקר! כמו עכשיו. באה הממשלה ואומרת: "רבותי! המצב חמור. עלינו להצטמצם. אנא, תפסיקו לנשום!" מה המחשבה הראשונה של מאיר פלצ'ק? איך אפשר לעקוף את החוק.

- - -

דייר המשנה פוקס (בריטון), מאהבה של חיה פלצ'ק: שלטונות נכבדים! יש לי הוכחה שבעלה של גברת פלצ'ק נושם! ביום הוא עוד איכשהו מחזיק מעמד, אבל בלילה הוא נוחר חזק מאוד בעזרת אוויר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ