דוד אריה יוצא מהכריכה

עם צאת הספר השני בסדרת ההרפתקאות של דוד אריה, החליט הסופר ינץ לוי להקים לדמות הבדיונית גם אתר משלה. לא, הוא לא חושש שהספרים יאבדו מכוחם, אחרי הכל מה שחשוב הוא הסיפור

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי קרמן

כמו לאנשים לא מעטים גם לדוד אריה יש אתר אינטרנט משלו. אבל יש בכל זאת הבדל אחד - דוד אריה לא קיים באמת. כלומר הוא קיים, אבל רק כדמות בסדרת ספרים לילדים מאת ינץ לוי - סופר, תסריטאי, מרצה על תרבות הודו, עורך ומתרגם. "הרפתקאות דוד אריה בג'ונגל הסיבירי", שיצא לאור ממש לאחרונה בהוצאת כנרת זמורה-ביתן, הוא הספר השני בסדרה. קדם לו, לפני כשנה וחצי, "הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניה". הספרים מלווים באיורים המצוינים של יניב שמעוני, שגם זכה בפרס מוזיאון ישראל לאיור על הספר הראשון בסדרה.

דוד אריה הוא דוד מיוחד מאוד המספר לשני אחייניו על הרפתקאותיו הבלתי אפשריות ברחבי העולם. כפי שכבר נאמר באחת הביקורות על הספר הראשון, הדוד הוא גרסה בת זמננו לברון מינכהאוזן, ותמיד אפשר לסמוך עליו שישלוף מהשרוול סיפור שהוא בלוף אמיתי. מדובר בז'אנר מנצח, שעונה גם על הדרישה של הילדים לסיפורי פנטסיה, אבל בזכות הרובד של סיפור המסגרת - הדוד שמספר סיפורים לאחיינים - הוא מצליח להכיל גם לא מעט מודעות עצמית והומור עצמי, שחסרים כל כך ברבים מספרי ההרפתקאות. דוד אריה, אגב, לא לבד. גם "הסיפור המושלם" מאת אלדד אילני, למשל, שיצא לאחרונה באותה ההוצאה (וגם אותו אייר שמעוני), משתמש בדיוק באותה טכניקה.

עם צאת הספר השני לאור, הושק גם אתר האינטרנט של דוד אריה. ינץ לוי מספר שהרעיון נולד מתוך מפגשים שלו עם מורות. "בשנה האחרונה לימדתי בהשתלמויות של משרד החינוך למורות ולספרניות (הוא מציין שבהשתלמויות במהלך השנה פגש גם מורה אחד). במפגש בטבריה אמרה לי אחת המורות: ‘בבתי הספר כאן אנחנו כמעט לא נהנים מביקורים של סופרים, כי רק סופרים מעטים מוכנים להגיע עד טבריה. אולי תעשה משהו באינטרנט עם הספר, כדי שנוכל לעניין את הילדים בספר שלך ולדבר עליו?' מכאן התחיל הרעיון להתגלגל".

עטיפת הספר החדש ואיור מתוכו (למטה)

מה רוצה החזירה

האתר הוא פשוט ונוח, לא מעוצב מדי ולא מתאמץ מדי, והוא מציע לילדים להכיר את דוד אריה, לכתוב אליו ולשאול אותו שאלות בפורום. הילדים מוזמנים, בין השאר, לקרוא הרפתקה חדשה, להשתתף ביצירת אנציקלופדיית דוד אריה, וגם לקרוא המלצות על ספרים אחרים. האתר פונה גם להורים ולמורים ומציע להם פעילויות שאפשר לעשות עם הילדים. "האתר רק בראשית דרכו, והוא עוד יגדל ויתפתח ויציע עוד תכנים ועוד פעילויות" מסביר לוי.

היוזמה היא שלך או של ההוצאה?

"היוזמה היא שלי. אבל ההוצאה עזרה בכל דרך אפשרית. זה גם לא נמצא תחת אתר ההוצאה וזה לא אתר שמטרתו למכור את הספר, אלא לעודד קריאה, כתיבה ויצירתיות. אני בעצם מזמין את הילדים לאהוב ספרים דרך הספר שלי, זאת אומרת דוד אריה מזמין אותם".

זהו ללא ספק אתר יוצא דופן. יש אמנם אתרים של סופרים, שבהם מוצגים הספרים שלהם, ובעולם יש לא מעט אתרים של דמויות ספרותיות, אבל רובם הגדול (ורק מתוך זהירות לא נגיד יותר מזה) הם אתרים שיווקיים לחלוטין, ולעתים קרובות אתרי מכירה של ממש. לצ'רלי ולולה, למשל, הדמויות של הסופרת והמאיירת לורן צ'יילד, יש אתר פלאשי מצועצע ומקסים שמציע למכירה ספלים, חולצות, תיקי אוכל ועוד ועוד. כך גם לחזירה המלבבת אוליביה. אלה אתרים של מותגים חזקים, ידועים, שמוכרים לא רק ספרים, אלא גם שלל מוצרים נלווים ורווחיים. הדמויות האלה מפתות את הילד שנופל לידיהן להתאהב בהן, ואז גורמות לו לבזבז כסף - ולא פחות חשוב - זמן. אתרי המותג האלה מציעים גם משחקים "הורגי זמן". אם הילד בילה זמן רב באתר - המותג הרוויח.

האתר של דוד אריה מנסה לא ליפול בשני אלה: הוא לא מוכר שום דבר, והוא גם נזהר, במודע, מהורגי הזמן. "רצינו להישאר נאמנים לעניין עידוד הקריאה, להקים אתר שיקרב את הילדים לעולם הסיפורים." אומר לוי, "אני ואיתי אופיר, שותפי בפיתוח האתר, ניסינו ליצור אתר אטרקטיווי, אבל לא כזה שבהכרח ידביק את הילדים אל המחשב. הבנו שאנחנו לא רוצים להתחרות באתרי משחקים שנגדם יוצאים ההורים לעתים קרובות. לכן חלק מהפעילויות הן מודפסות, ואנחנו מעודדים ילדים גם ליצור לא מול המחשב, ולשלוח אל דוד אריה את התוצאה".

התוכן הוא המלך

לוי נחפז לענות לביקורת המתבקשת. "ברור שיגידו שהאתר בעצם מוכר את הספר, ובמובן הזה הוא כן שיווקי, אבל בעיני זה זניח. אני מאמין שרוב הגולשים יגיעו אליו דווקא אחרי שיקראו את הספר. החשיבות מבחינתי היא שתהיה חוויית המשך: ילד שקורא את הספר ונקשר לדמות, יכול להיות אתה בקשר דרך האתר. זו גם הסיבה שדוד אריה עומד בחזית, ולא הסופר. זה גם יותר מגניב ופחות דידקטי, וגם משאיר את הילדים בתוך עולם הסיפור".

הוא מקפיד לדבר על עולם הסיפורים ולא על עולם הספרים, ובכך הוא מנסה לנתץ את התפישה המקובלת לפיה המחשב והטלוויזיה הם אויבי הקריאה: "מדובר בטכנופוביה. ברור שיש הרבה זבל באינטרנט ובטלוויזיה, אבל מצד שני, בעידן שלנו רוב הכישרון העולמי בכתיבה נמצא דווקא בתחום הטלוויזיה".

מבחינתו הסיפור הוא העיקר, "כשילדים לומדים לאהוב סיפורים, ולא חשוב באיזה מדיום הם מקבלים אותם, יש יותר סיכוי שהם ישקיעו את המאמץ הדרוש בקריאת ספר. סיפור טוב חושף בפנינו עולם. הוא מלמד אותנו על המציאות והדמיון שלנו עצמנו ושל אנשים אחרים. הוא מציע לנו למידה והיכרות מתוך חוויה. סיפור טוב הוא גם בידור טוב, ולא צריכים להתחלחל מהמלה הזאת - בידור. במקום להפציר בילדים שיעזבו את המחשב ויפתחו ספר, אפשר להשתמש במחשב כפלטפורמה לקריאה ולעידוד קריאה - בין אם במחשב עצמו או בספר".

מתוך דף הבית של האתר

השינוי אכן מתחולל מול עינינו בכל מה שקשור לתוכן לילדים. החוקים החדשים של המשחק חלים עכשיו גם על ספרים, והחוקים החדשים אומרים, פחות או יותר, שאין חוקים. פעם היתה זרימה קבועה וברורה. היה ספר, הספר הצליח, הספר עובד לסרט - ו/או לתוכנית טלוויזיה - ואז אפשר היה למכור גם מוצרים נלווים. היום הזרימה משתנה לפי האפשרויות השיווקיות, לפי הקהל ולפי התוכן.

היום, למשל, יש אתר אינטרנט לכל תוכנית טלוויזיה, עם פורום, ותכנים ייחודיים, ומועדון מעריצים, ובעיקר - תוכן גולשים. בלוג באתר קומיקס יכול היום להיהפך לסדרת ספרים רבי מכר בכל העולם, כמו "יומנו של חנון" של ג'ף קיני. המדיום הוא כבר לא המלך, התוכן הוא המלך, ומה שכבר ברור כמה שנים בעולם הטלוויזיה, הגיע סוף סוף גם לעולם הספרות לילדים. דוד אריה נמצא ברשת כי יש לו חיים משלו, והכריכה של הספר לא תעצור אותו.

בהקשר הזה גם תוקף לוי את מערכת החינוך. "בעולם שאנחנו חיים בו יש צורך לא רק בשיעורי ספרות, אלא גם בשיעורי טלוויזיה ואינטרנט. שיעורים שילמדו את הילדים להתמודד עם ריבוי המידע והתכנים, שיסייעו להם לפתח טעם טלוויזיוני, כדי שיוכלו לברור את יצירות הפאר ולפסוח על הזבל. זו מערכת אנכרוניסטית שלא מבינה את השינוי הגדול שמתחולל".

אתה חושב שבסופו של דבר הספרים כפי שהם היום ייעלמו?

"אני אשמח להעיף את הספרייה מהבית כשספרים דיגיטליים יהיו עניין נוח, זול ומצוי. אין לי בעיה שזה יקרה, אין לי ערך רגשי לספר המודפס. בספרי ילדים זה אחרת, כי יש את האיורים, והילד, נדמה לי, זקוק למגע של הספר כמשהו מוחשי, קצת כמו צעצוע. אבל בכל מה שקשור לרומנים למבוגרים, אם לא יעמוד כאן בבית הארון הזה, יהיה יותר מקום וזה יהיה נפלא".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ