שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

שירי אמא אווזה, עכשיו בעברית

שירי אמא אווזה זכו לתרגום עברי המובא בצד המקור האנגלי. האחראי - רופא ישראלי בן 93. התוצאה - מרשימה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תמר רותם

בגיל 93 החליט הפרופסור בדימוס צבי אבן-פז להוציא לאור ספר ילדים. והוא מאושר מכך. "מתמיד ומאז, שירי אמא אווזה" היא אסופה מאירת עיניים של שירי פעוטות שהמקור שלהם הוא אנגלי, בעריכתו. אבן-פז גם אחראי לתרגומם מאנגלית של השירים. את האיורים העדינים ביופיים יצרה המאיירת נעמי גייגר.

"מתמיד ומאז, כי השירים תמיד היו כאן", הוא מסביר במבטא בריטי בולט את בחירתו בשם הספר. "אני זוכר אותם מילדות. דיקלמתי אותם לילדי לפני השינה, אחר כך לנכדי. הייתי מתרגם תוך כדי קריאה". לדבריו, משפחתו דוחקת בו כבר שנים שיעלה אותם על הכתב, בעברית. פשוט לא היה לו זמן עד עתה, כלומר ב-30 השנים האחרונות. מי שעבד במשך שנים כמומחה לרפואת עור בבית החולים הדסה בירושלים, חלק מהזמן בבית החולים למצורעים המפורסם במושבה הגרמנית, התקשה מן הסתם למצוא את הזמן לשירי פעוטות.

מי היתה גברת גוז

בתרבות ובשפה האנגלית שירי אמא אווזה נחשבים לנכסי צאן ברזל לא פחות מאגדות קלאסיות כמו "כיפה אדומה", "סינדרלה" או "היפהפייה הנרדמת", שגם הן קרויות באנגלית "אגדות אמא אווזה". השירים הם שירי עם שעברו מדור לדור, וילדים בממלכה הבריטית יודעים לדקלם אותם על פה, כי קוראים להם את השירים מינקות. אוסף מודפס ראשון שלהם ראה אור במאה ה-17 (אף שאזכורים לשירים ולאגדות מופיעים מוקדם יותר).

צבי אבן פז (תצלום: טס שפלן / ג'יני)

גלגולי השם אמא אווזה, מקור השירים ומחבריהם הם חידה. שמה של האסופה מיוחס לכמה מחברות או אספניות של שירים וסיפורים: נשים שונות שנשאו את השם גוז - אווז - שחיו באנגליה במאה ה-17 וגם אשה ושמה אליזבת גוז מבוסטון שבארצות הברית (שם כידוע התיישבו מהגרים מאנגליה).

מקצת השירים הם שירי משחק - כלומר, שירים שמצטרפות אליהם תנועות ידיים או מחיאות כפיים לפי המקצב והחריזה - ומקצתם שירים שיש להם מנגינה ידועה. הם נחשבים לבעלי ערך לשוני רב בגלל החריזה ואוצר המלים ולכן חשובים לפיתוח השפה. המקבילה בעברית היא "עוגה עוגה" או "קוקו אה-אה גלידה טובה". אולי גם שירי פניה ברגשטיין, כמו "פרפר נחמד". אין ספק שבעברית אוצר השירים מסוג זה דל; בשפה שהחלה מתחדשת לפני מעט יותר מ-100 שנה לא הספיק להצטבר קורפוס של שירי פעוטות כמו באנגליה או ארצות הברית.

ייחודו של האוסף החדש בכך שהוא מציג את התרגום לצד המקור. יש בו שירים מבדחים וגם כאלה שהם סרקסטיים ועוקצניים. אף שהשירים האלגנטיים שורדים בכבוד במעבר לעברית, חלק מהיופי והרוע המושחז הולכים לאיבוד. טוב שאבן-פז לא חס על נשמות טהורות וכלל באוסף גם שירים בעלי מידה של אכזריות, וכאלה שיכולים להיחשב לא חינוכיים ואף לא תקינים פוליטית. למשל: "אשה גרה בנעל ואיבדה עשתונות. היו לה הרבה בנים ובנות / קצת מרק, בלי פת לחם / הצליפה ללא רחם". או "רפי רפרפי נישק בנות - והן בכו, המסכנות, בנים יצאו אז לשחק - ורפי רפרפי משם הסתלק". כמו ביצירות "יהושע פרוע" או "מקס ומוריץ" שמקורן גרמני, השירים הפרועים וחדי הלשון מעלים הרהור עד כמה היתה שונה פעם התפישה לגבי מה מותר ואסור לילדים לשמוע ולדעת.

אף ספר ילדים לרפואה

אבן-פז גר ברחוב מתפתל בשכונה שקטה בירושלים. לאורך הכביש בתים קטנים של שתי קומות, באחד מהם הוא גר בקומת הקרקע. בשיחה הוא מתגלה כג'נטלמן בריטי בעל הומור יבש כראוי. אנחנו שותים תה בסלון הספרטני שלו, שבו רהיטים שמורים היטב שניכר שלא הוחלפו שנים רבות. מכשיר רדיו גדול ועתיק בקופסת עץ של פעם, כריות סרוגות ביד על הספה וספרים על מדפים. הרבה ספרים. מבט בספרייה מגלה כמעט אך ורק ספרים כהי כריכה, רובם מדעיים. כמה מהם חיבר אבן-פז עצמו. אין אף ספר ילדים לרפואה.

איור של נעמי גייגר מתוך הספר

אבן-פז נתלה באילנות גבוהים כשהוא נדרש לשאלה מדוע הוציא את הספר. הנה, לואיס קרול, מחבר "עליסה בארץ הפלאות", היה פרופסור באוקספורד, הוא אומר. ועם זאת נראה שבעבורו הספר שערך הוא יצירה פרטית, טיול שורשים לתרבות שעליה גדל, לילדות שלו.

הוא נולד ב-1916 וחי בעיר לידס. בנם של מהגרים מרוסיה ומפולין שעבדו קשה למחייתם כחייט ותופרת כפתורים. אך כשבא לעולם, השביעי במספר, הם כבר התבססו ופתחו בתי קולנוע בעירם. אבן-פז מספר שאביו היה קורא באוזניו את שירי אמא אווזה - אמו לא ידעה לקרוא אנגלית. את השירים למדו גם בבית הספר. כשהיה בתיכון כבר היו למשפחה חמישה בתי קולנוע שהיו מקרינים בהם את סרטי צ'רלי צ'פלין והוא היה מבלה מול מסך הקסם שעות רבות.

כשהיה בן 17 כבר החל לימודי רפואה בבית הספר לרפואה בלידס. בתום לימודיו החל פרק בביוגרפיה שלו שבו נמצא החוט מקשר בין השירים לבין הפרופסור שערך את הספר.

ב-1940, בעת מלחמת העולם השנייה, היה אבן-פז חבר בתנועות החלוץ והבונים. אלה הקימו בתי ילדים בעבור ילדים יהודים שנשלחו מלונדון המופצצת אל אזור שנחשב מחוץ לסכנה, הקצה המערבי של אנגליה. אליהם הצטרפה קבוצת ילדים מגרמניה הנאצית, שהוריהם הצליחו להבריח אותם ממש ברגע האחרון. שלושה בתים כאלה פעלו במשך שנות המלחמה. אבן-פז השתתף בהקמתם וניהל אחד מהם בעיירה קטנה ושמה אוקסמות ליד חוף הים באזור דוון. בן 24, היה אחראי על 50 ילדים שלצעירה בהם עוד לא מלאו שש שנים והמבוגרים שבהם היו בני 13.

בהשפעת רעיונותיו של המחנך המיתולוגי א"ס ניל, אבי החינוך האלטרנטיווי - מקימו של בית הספר סאמרהיל שהיה למופת של חינוך פתוח - יצר אבן-פז במקום חברת ילדים המבוססת על עקרונות הדמוקרטיה. "הילדים נטלו חלק בהחלטות על חיי בית הספר", הוא מספר. "הם אירגנו לוח תורנויות וחילקו ביניהם את משימות הניקיון וארגון הבית". בימים הם הלכו לבית הספר המקומי, בערבים העלו הצגות ומופעים שהכינו. הילדים שלו, שמרביתם עלו לארץ, שומרים אתו על קשר עד היום, הוא מספר.

ב-1943 התגייס אבן-פז לצבא הבריטי ונשלח למזרח הרחוק. לאחר תום המלחמה חזר ללידס והיה במחנה הכשרה של תנועת הבונים. גם אשתו, שנשא עוד שהיה חייל, היתה חברת התנועה. הם עלו יחד לארץ יום לפני הקמת מדינת ישראל.

הזוג אבן-פז היו ממקימי קיבוץ כפר הנשיא. חדור אידיאולוגיה זנח תחילה אבן-פז את מקצועו ועבד כאחד מחברי הקיבוץ. רק לאחר כמה שנים חזר להתמחות בהדסה ולעבוד כרופא. בשנים ההן הוא היה רופא העור היחיד בין חיפה לטבריה, הוא מספר. כעבור כמה שנים חש צורך להרחיב את אופקיו, ברפואה ובכלל, ועבר לירושלים, שם עבד בבית החולים הדסה.

אשתו של אבן-פז מתה לפני 11 שנה, מאז הוא גר לבדו עם עובדת זרה ושמה כרמליטה, שהיא לדבריו בת בית. לפני כמה שנים הפסיק לנהוג וכיום הוא ממלא את חייו בעיסוק בספרים ובמלים.

מלאכת העריכה של הספר לא היתה פשוטה. הוא החליט שהתרגום לא יהיה מהודק ועשה בחירות סגנוניות רבות בהעברת האתרים והשמות להוויה ישראלית. יש שלא אהבו את הגיור הזה. בהוצאה אחת שבה כמעט הוציא לאור את הספר לא אהבו את השינויים הללו - למשל את המעבר שעושה חתול קטן באחד השירים מבית המלכה לבית הנשיא בירושלים - ולכן הוא החליט להוציא אותו לבדו. עתה הוא חושב על ספר חדש. בין לבין הוא חוזר וקורא להנאתו ספרות אנגלית. מכל המבחר העצום הוא דווקא מרגיש הכי קרוב לג'יין אוסטן. דווקא ממרום גילו הוא מגלה את הגבר החדש שבו, ואת הילד שבו.

עוד בנושא ספרי ילדים

»ספרי הילדים שחובה שיהיו בבית - ספרים לפעוטות » ספרי הילדים שחובה שיהיו בבית - ספרי ראשית קריאה» ספרי הילדים שחובה שיהיו בבית - גילאי 8-12» ספרי הילדים הטובים ביותר שיצאו השנה לאור» לעוד ספרי ילדים - לחצו כאן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ