נועם דביר
נועם דביר

120 המדינות החברות באונסק"ו - הזרוע החינוכית, המדעית והתרבותית של האו"ם - קיבלו במוצאי שבת החלטה היסטורית: להכריז על עבודותיו של האדריכל הצרפתי לה-קורבוזיה ברחבי העולם כבעלות "ערך תרבותי יוצא-דופן", ולבחון אפשרות להכיר בהן כאתרי מורשת עולמיים.

לה-קורבוזיה (1887-1965) הוא האדריכל הראשון אי-פעם שמכלול עבודותיו זוכה לכבוד ולהכרה מסוג זה. לפיכך, הדיון שהתנהל בנושא לפני כן היה מורכב וטעון. בכל שנה מתכנסות חברות אונסק"ו לועידה שמטרתה לקדם ולאשר יוזמות חדשות, ולקבל דיווח על התקדמותם של פרוייקטים קיימים. השנה מתקיימת הוועידה בעיר סוויליה שבספרד, ואת ישראל מייצגים בה פרופ' מייק טרנר מבצלאל שמכהן כיושב ראש הוועדה למורשת עולמית בארץ ואירית סייג, נציגת עיריית תל אביב.

הפרלמנט בצ'אנדיגר שבהודו, העיר היחידה שתיכנן לה-קורבוזיה על כל חלקיה. לא נכללה בהצעה

את טיוטת הבקשה ניסחו יחדיו נציגיהן של שש מדינות - צרפת, שווייץ, בלגיה, גרמניה, יפאן וארגנטינה - שבתחומיהן יש מבנים פרי תכנונו של האדריכל הצרפתי. 22 העבודות שכלולות במסמך אמורות לייצג את תחומי העיסוק המגוונים והחדשניים של לה-קורובזיה - מפיתוח מגורים פרטיים, כגון וילה סבואה שבצרפת, ועד למחקר של טיפולוגיות חדשות, כדוגמת המוזיאון לאמנות מערבית בטוקיו.

חשיבות עבודתו היא לא רק בבניינים שבנה, אלא גם בתיאוריות שהגה ובתרומתן לאדריכלות הבינלאומית: כך למשל רעיון יחידת המגורים (אוניטה דה הביטסיון), מבנה-על עם מאות דירות שנבנה באופן שונה בצרפת ובגרמניה, ומגלם את העיקרון המודרני שלפיו אדריכלות אינה קשורה דווקא לזמן או מקום.

המסמך, שאורכו יותר מ-700 עמודים, הופץ לפני כינוס הוועידה בין נציגי המדינות המשתתפות, וקיבל חוות דעת שלילית מארגון השימור איקומוס, המייעץ לאונסק"ו בנושאים אדריכליים היסטוריים. אף שנראה היה שההצעה להכיר בעבודותיו של האדריכל כאתרים של מורשת עולמית תידחה על הסף, החליטה לבסוף המליאה להכיר בחשיבותן של עבודותיו של לה-קורבוזיה. המדינות המעורבות בפנייה התבקשו לאסוף בשנה הקרובה נתונים נוספים ולהציגם לוועידה בשנה הבאה, מתוך כוונה להגדיר אז סופית את עבודותיו הנבחרות של האדריכל כאתרי מורשת עולמיים.

לה-קורבוזיה. האדריכל הראשון שמכלול עבודותיו זוכה להכרה מסוג זה (תצלום: אימג' בנק / Getty Images)

"יש כמה רמות של הכרה במליאה", אומרת סייג בראיון טלפוני מספרד. "בפועל, לא דחינו את הפנייה, אבל גם לא השתכנענו לחלוטין להכיר בהצעה". השלבים הבאים, היא מסבירה, יכללו מחקר ותיעוד של עבודתו האורבנית של לה-קורבוזיה, ובשנה הבאה עתידה ההצעה לעלות מחדש. "צריך להגדיר באופן מדוייק יותר מה היא עבודת האדריכל", היא מוסיפה, "אם מחליטים להכריז על קונטקסט כל כך מגוון, צריך להבין מה בדיוק הוא כולל, כי אחרת יוצעו עבודות של עוד אדריכלים רבים".

חשוב לציין שההכרזה הנוכחית לא היתה מושלמת. ברגע האחרון נשמטה מהרשימה העיר צ'אנדיגר בהודו, אחת מעבודותיו החשובות ביותר של האדריכל הצרפתי. צ'אנדיגר היא העיר היחידה שתיכנן לה-קורבוזיה על כל חלקיה - בתי המגורים, מוסדות הציבור, בנייני הממשל, וכמובן שרטוט התוכנית הכללית. ההודים אמנם ביקשו בתחילה להצטרף להצעה הרב-לאומית, אבל ברגע האחרון נסוגו. צ'אנדיגר, לפיכך, תצטרך לעלות לדיון במועד אחר.

מלבד הדיון במורשת המודרניסטית של לה-קורבוזיה, קיבלה מליאת אונסק"ו עוד כמה החלטות משמעותיות, והוסיפה שורה של מונומנטים ברחבי העולם לרשימת אתרי המורשת העולמיים. כך, לדוגמה, בצרפת הוכרזו מפעלי מלח היסטוריים, בעיר לה קורונה שבספרד הוכרז מגדלור מהמאה הראשונה, ואילו בשווייץ הוכרו שתי עיירות, לה-שו ולה-לוקל, שבהן התפתח ייצור השעון המודרני.

עם זאת, ההחלטה הדרמטית ביותר של המליאה נוגעת דווקא לביטול של החלטה שלה עצמה: בזמן הדיונים הוסרה ההכרה בעמק האלבה שבעיר דרזדן שבצפון גרמניה כאתר מורשת עולמי. המחלוקת עם גרמניה היתה סביב הקמת גשר מודרני חדש מעל נהר האלבה ופגיעה בערכי הנוף והתרבות הייחודיים למקום. ביטול ההכרזה של דרזדן מהווה תמרור אזהרה גם לעתידה של "העיר הלבנה" בתל אביב: שיפוץ פזיז של מבנים היסטוריים כגון היכל התרבות וחוסר הקצאת משאבים מצד הממשלה עשויים בסופו של דבר להביא לדיון מחודש במעמדה של תל אביב במליאה. ירמי הופמן, ראש מחלקת השימור בעירייה, מבקש להזכיר בתגובה כי ההחלטה להגיש את מועמדותה של תל אביב התקבלה בוועדת החינוך של הכנסת. "מאז נקטה עיריית תל אביב פעולות שונות בעלות חשיבות והשפעה בינלאומית, אולם הגענו לנקודה שבה הממשלה חייבת לתרגם את הרצונות שלה למעשים", הוא אומר. "ללא חקיקה תומכת שימור, תמיכה בהקלות מס ובחינה מחדש של הליכי תכנון ובנייה, הדגל השחור של דרזדן ימשיך להתנופף מעל תל אביב".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ