כל האנשים האלמונים ביו-טיוב

בפרויקט החדש שלו "Thru You" חיבר קותימן מאות קטעים שמצא ביו-טיוב, ובהם אנשים בודדים שרים ומנגנים בחדרם. היצירה כבשה את האינטרנט בסערה, אולי בזכות האמירה המבריקה שלה על הכמיהה האנושית להישמע

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בן שלו

"Thru You", הפרויקט המוסיקלי האינטרנטי של המפיק הצעיר קותימן (אופיר קותיאל), שרשם מיליוני צפיות ביו-טיוב מאז שעלה לרשת לפני כחודש, הוא באמת הברקה: רעיון מזהיר בפשטותו, שהוליד יצירת אמנות נהדרת. מתוך האולפן הביתי שלו, ובעזרת מחשב וכמה מכשירים אלקטרוניים צנועים, יצר קותימן צומת תרבותית שמנקזת אליה, בדרך אגבית לגמרי ועם המון גרוב, סוגיות כבדות משקל של זהות וטכנולוגיה. הדוקטורטים בסוציולוגיה כבר מתחילים להיכתב.

איך לא חשבו על זה קודם? זאת השאלה הראשונה ש"Thru you" מעורר. עובדה: לא חשבו. קותימן הוא הראשון שהעלה בדעתו לסרוק את האוקיינוס הבלתי נגמר של יו-טיוב, לשלות ממנו כמות גדולה של סרטונים מוסיקליים ביתיים שבהם נראה אדם אחד המצלם את עצמו שר או מנגן - ואז לערוך מתוך הסרטונים האלה קטעים הכוללים מקטעים קצרים מעשרות סרטונים. שבעת הסרטונים שיצר הם מעין תזמורת של אנשים בודדים, סימפוניה של אלמונים. הבסיסט שדומה לג'ורג' מ"סיינפלד" לא מכיר את הנערה השחורה ששמעה יותר מדי שירים של ריהאנה, אבל בזכות קותימן הם יוצרים ביחד מוסיקה מרגשת. וזאת רק דוגמה אחת מתוך מאות.

קותימן. יצירה מוסיקלית מצוינת (תצלום: עשת ישראלי)

החיבור בין כל האנשים האלמונים האלה מעורר שתי תחושות מנוגדות. מצד אחד הוא מרגש, מפני שהוא מחלץ את הגלמודים מבדידות חדרם העלוב - שאינו שונה, כמובן מחדרו של הצופה/מאזין - והופך אותם לחלק ממשהו גדול. מצד שני, הוא מדגיש ביתר שאת את האלמוניות שלהם ואת חוסר הסיכוי שלהם להיגאל ממנה. ה"כוכבים" של "Thru you" לא סתם שרים ומנגנים: הם חושפים את נשמתם. האם הצעירה עם התינוק בחיקה שרה "יום אחד אני אמצא את הנשמה שלי, חייבת להיות גם לי אחת"; נערה שחורה אחרת שרה: "אני חדשה"; ונער לבנבן אחד נושא נאום נרגש בעד לגליזציה של קנביס במבטא ג'מייקני מושלם, כי ככה הוא מרגיש, ג'מייקני, אף על פי שהמראה שלו מעיד עליו שהוא מגרמניה או שוודיה או ארה"ב.

"Thru you" נוגע כמובן בדיזנטריית הריאליטי על מופעיה השונים, ובדרכו הצנועה אפילו מציע לה תיקון רגעי. הצילומים בתוך חדרי השינה מזכירים את "האח הגדול" וגם יומני רשת מפוקפקים, אבל המשתתפים ב"Thru you" לא מתבהמים ולא מתפשטים. התשוקה שלהם להישמע ולהתפרסם מזכירה את "אמריקן איידול" ו"כוכב נולד", אבל צורת הביטוי שלהם שונה מזו של המתמודדים הצעירים בתוכניות הטלוויזיה. הם לא יוצרים דרמות סכריניות יש מאין, לא מזייפים רגשות ולא מנסים להישמע גדולים מהחיים. רוב הזמרות הצעירות שמופיעות ב"Thru you" מזכירות זמרות טריפ-הופ אנגליות חולמניות הרבה יותר מאשר את סלין דיון. ולא שחסרות ביו-טיוב זמרות צעירות אלמוניות שמנסות להישמע כמו סלין דיון. הן פשוט לא מעניינות את קותימן.

סרטונים מתוך הפרויקט

עוד דבר מעניין ב"Thru you" הוא השילוב שמתקיים ביצירה הזאת בין שתי המהפכות הטכנולוגיות הגדולות של המוסיקה בעשורים האחרונים. המהפכה הראשונה היא מהפכת הסמפלינג: יצירת מוסיקה חדשה מדגימות של מוסיקה קיימת. "Thru you", כמו אינספור אלבומים מעשרים השנים האחרונות, הוא קולאז' של "גזור והדבק". הטכניקה הזו קצת מיצתה את עצמה בשנים האחרונות, והנה בא קותימן ומרכיב אותה על מהפכה חדשה יותר, מהפכת האינטרנט, ובכך הופך אותה שוב לרעננה וחיונית.

לצד העומק הקונצפטואלי, "Thru you" הוא גם יצירה מוסיקלית מצוינת - תפירה עילית של פיסות בד פשוטות. נכון שמקצבי פאנק, המשמשים בסיס לרוב הקטעים כאן, מתאפיינים בכך שכל דבר שמניחים עליהם נשמע טוב; ובכל זאת הנדסת המקטעים של קותימן מעוררת התפעלות. זה הישג טכני, אבל זה בעיקר הישג אסתטי.

צפו בקטע מתוך "Thru you":

אף על פי שקותימן לא ניגן אפילו תו אחד ב"Thru you", היצירה הזאת מזכירה מאוד את אלבום הבכורה שלו, ובעיקר את השילוב המרתק שהתקיים בו בין גרוב שחור הדוק וממוקד לבין ממד הזייתי, פסיכדלי ומטשטש. הגרוב מבטא שמחה ושחרור; הפסיכדליה מערבבת את התחושות האלה עם כמות נכבדה של מלנכוליה. זה פסקול מושלם ליצירה כמו "Thru you", שמציגה את הכמיהה האנושית הבסיסית לשיר וליצור מוסיקה, על יופיה ועל מכאוביה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ