מהו סוד קסמו של הקונקורד?

השבוע מלאו 40 שנה לטיסתו הראשונה של הקונקורד, מטוס הנוסעים המהיר מכולם, שלא מפסיק לרגש ילדים ומבוגרים גם חמש שנים לאחר שקורקע

אליס רותורן | הראלד טריביון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אליס רותורן | הראלד טריביון

הופעתו התעכבה בשנים אחדות והוצאות הפיתוח שלו גלשו במיליוני דולרים מעל לתקציב. הבעיות הטכניות היו מחרידות ועל ההשקה עצמה העיבו מריבות פוליטיות מכוערות בכל נושא ונושא, החל בבעיות הנדסה וכלה בשאלה אם שמו של כלי הטיס החדש צריך להסתיים באות E. ובכל זאת, ברגע שהמריא ויצא לטיסת הבכורה שלו ב-2 במארס 1969, הקונקורד (לבסוף הסכימו הפוליטיקאים המתקוטטים כי שמו ייכתב Concorde עם E בסוף) היה לאגדה.

כל עוד היה פעיל, הצטופף קהל רב בנמלי תעופה כדי לצפות בו ממריא ונוחת. עוברים ושבים נעצרו כדי להתבונן בו בשעה שפילח במהירות את העננים, והילדים הריעו לו בהתלהבות. גם עכשיו, במלאות 40 שנה לטיסתו הראשונה ועם ציון יום השנה החמישי להפסקת השירות שלו (לאחר שהיה קורבן לשפל שפקד את התיירות העולמית בעקבות פיגועי 11 בספטמבר) הקונקורד עדיין זוכה במקום הראשון במשאלי העיצוב המוצלח.

הוא נראה מושך גם כיום, כאילו טס עד עכשיו. שום מטוס חדשני ומתקדם ככל שיהיה לא מתקרב אליו, אף לא הסופרג'מבו A380, מטוס הנוסעים הגדול בעולם שהושק לפני כשנה וחצי. איך מצליח מטוס בן 40 שנה להמשיך ולהלך קסם על הבריות?

הרחק מעל לאוורסט

מאז שלהי שנות ה-50 ניהלו ממשלת בריטניה וממשלת צרפת תוכניות עצמאיות לפיתוח מטוס נוסעים על-קולי, וב-1962 הן החליטו לעשות זאת יחד. הפרויקט דרש אמנם זמן ותקציב גדולים יותר מכפי שקיוו תחילה, אבל התוצאות היו מרשימות בכל קנה מידה.

הקונקורד טס במהירות כפולה ממהירות הקול, מהירות ההמראה שלו עלתה על 400 קמ"ש, ומהירות השיוט שלו הגיעה ל-2,170 קמ"ש בגובה 18 אלף מטר, יותר מפי שניים מגובהו של האוורסט.

הקונקורד בפעולה. הפוליטיקאים התווכחו באיזו אות לסיים את שמו

שיא המהירות של הקונקורד נרשם בטיסה מניו יורק ללונדון, שהסתיימה לאחר שעתיים, 52 דקות ו-59 שניות. בדרך כלל השלים טיסה זו בשלוש שעות ו-20 דקות, מחצית הזמן הנדרש כיום ממטוס בואינג 747. כלי טיס צבאיים אחדים, כמו X15 האמריקאי, טסו אמנם מהר יותר, אך שום מטוס נוסעים לא עשה זאת. מהירותו של A380, למשל, לא מגיעה אפילו למחצית ממהירותו של הקונקורד. הקונקורד גם החזיק בשיא בטיחות ששום מטוס נוסעים לא הגיע אליו, עד לתאונה הטרגית ב-2000 והתרסקותו של קונקורד בטיסת אייר פראנס, שגבתה את חייהם של 113 בני אדם.

הכדור שלנו מקומר

הישגיו של הקונקורד לא היו מרשימים רק על הנייר: אפילו לקהל שלא נמנה על חובבי התעופה היה קל לראות ואף לשמוע אותם. חוש שמיעה בסיסי בלבד הספיק בשביל להבין באיזו מהירות טס הקונקורד, שכן כל מי שעמד על הקרקע יכול היה לשמוע את רעם המנועים שניות אחדות לאחר שהקונקורד חלף מעליו - הוכחה ברורה לכך ששבר את מחסום הקול.

בנוסף, אין צורך לטוס בקונקורד כדי לדמיין את הריגוש שבטיסה גבוהה כל כך, עד שמחלונות תא הנוסעים אפשר לראות את קימור כדור הארץ. בנוסף, מהירות הטיסה היתה כה רבה עד שאפשר היה להקדים באמצעותה את הזמן - לנחות בניו יורק כשעה לפני מועד היציאה מלונדון, הודות למרווח חמש השעות שבין שתי הערים.

חלק חשוב נוסף בקסמו של הקונקורד היה יופיו. בעידן של תעתועים ויזואליים ואשליות אופטיות המופקות באמצעים טכנולוגיים, כמו למשל מניפולציות על תצלומים, קל לחוש רגשות אשם על ההנאה שאנו מפיקים מיופי. אבל רגשות אלו נעלמים במקרה של הקונקורד, כאשר אותן סיבות שהובילו למראהו היפהפה הן שהעניקו לו מאפיינים מעשיים כמו מהירות, בטיחות ויעילות אווירודינמית.

עיצובו של הקונקורד נקבע במלואו על ידי תפקודו. צורתן החיננית של כנפי "הדלתא הכפולה" עוצבה כדי לשפר את המהירות - צורה זו איפשרה למטוס לנוע בקלילות בתוך האוויר, כמו גם האף המהודר שלו, שאותו הורידו הטייסים במשך ההמראה והנחיתה כדי לאפשר ראות ברורה של המסלול. "אם לתמצת זאת למונחים פיסיקליים", אומר הפיסיקאי בריאן קוקס, פרופסור באוניברסיטת מנצ'סטר, "הצורך לצמצם את התנגדות האוויר הפיק משהו מלוטש, מסוגנן ונעים לעין".

הגודל לא קובע

קל להבין מדוע הקונקורד היה כה מרתק בזמן שטס, אבל כיצד הוא עדיין נראה כל כך מיוחד בימינו? סיבה אחת לאריכות הימים של המטוס היא העיצוב הייחודי שלו, שהוגדר כל כולו על ידי תפקודו ומאז לא התיישן. הקונקורד עדיין נראה מפתיע ומעורר השראה כאילו נחשף רק היום, ואין בצורתו או בעיצובו החיצוני שום רמז שיצביע על כך שתוכנן בשנות ה-60 של המאה הקודמת.

הקונקורד הקדים גם את השינוי המשמעותי בתפישה הצרכנית, שעל פיה הגודל אינו מסמל בהכרח יוקרה. בתקופה שבה הושק הקונקורד, ככל שמשהו היה יקר וחזק יותר, כך גם היו ממדיו גדולים יותר. לכן נוסעים רבים נדהמו למראה תא הנוסעים הקטן, התקרה הנמוכה והמושבים המצומצמים. כיום, בעידן שבו לטלפון נייד יש כושר מחשוב גדול יותר מכפי שעמד לרשותה של נאס"א כולה בשלהי שנות ה-50 כשרעיון הקונקורד עלה לראשונה, הגודל כבר לא מסמל יוקרה ותא נוסעים צפוף לא נראה כה חריג.

לפני שנים אחדות דובר על פיתוח של מטוסי נוסעים על-קוליים, אבל משבר האשראי הבינלאומי סתם את הגולל על התוכניות הללו. כיום, שום מטוס נוסעים לא עולה על הקונקורד במהירותו, ואף אחד מהם אינו כה יפה, מושך ובלתי צפוי כמוהו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ