רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גן שלנו מה מעוצב הוא

המעצבת שרית שני חי כבר לא מסתפקת בחדרי ילדים ועיצבה עתה, מן היסוד, גן ילדים ברמת השרון. יש המטילים ספק בעצם הצורך בעיצוב מוקפד ושואלים אם אינו עלול להגביל דווקא את דמיונם של ילדים, אבל שני חי כבר מתכננת לעצב ספרייה עירונית לפעוטות ואפילו בית כלא לנערים

תגובות

ילדים מרמת השרון, שחדרם מעוטר ברהיטיה של המעצבת שרית שני חי, יוכלו להרגיש בבית בגן חדש שמתחיל לפעול בעירם: שני חי עיצבה גם אותו. ניכר בו הקו העיצובי האופייני שלה: פורמליסטי, נקי, תוך שמירה על יצירתיות והומור, על התפר שבין אמנות לעיצוב.

הגן החדש נבנה על שטח של דונם בשכונת מורשה ברמת השרון. בעבר שכן במקום בית קטן של קומה אחת משנות ה-50. לדברי שני חי, תקופה זו שימשה לה השראה לתהליך העיצוב שלה. את הכמיהה לשנות ה-50 היא מסבירה ברצון לחזור לתמימות, לתום של ילדות שאבד. העיצוב של הגן מתאפיין איפוא בפשטות: צורות בסיסיות, שימוש בפסים, מרקמים וטקסטורות בעץ, שיוצרים עניין, אבל כולם בנויים בקווים פשוטים.

שני חי, מחלוצי העיצוב לרהיטי ילדים ונוער, החלה את דרכה בלימודים לתואר ראשון בבית הספר לאמנות "המדרשה" והיא בעלת תואר שני בפילוסופיה של אמנות מודרנית. זה 15 שנה היא מעצבת חדרי ילדים. את הביקורת שהגן שעיצבה מיועד לעשירים בלבד היא ממהרת להדוף: "הגן הזה הוא הגשמת חלום, הוא לא נעשה למטרות רווח", היא אומרת. "כמי שעובדת כבר יותר מ-15 שנה עם המגזר הפרטי, האפשרות שניתנה לי לקחת את כל היכולות והרעיונות שיש לי וליישם אותם בגן ילדים היא הזדמנות של פעם בחיים. לא כל יום יש לך הזדמנות לבנות גן ילדים מא' ועד ת'".

למה דווקא גן ילדים?

"יש נטייה להמעיט בצרכים של ילדים, במיוחד בגנים. הרבה מהגנים מאולתרים - שמו כמה כיסאות, פיזרו שטיחים, שמו צעצועים, ויש גן. אין בזה רע אם הגן הוא חם, אבל הגישה שלי במקרה זה היתה לעשות דברים בצורה הנכונה. גם כשהתחלתי לפני 15 שנה אנשים תמיד התפעלו אבל הרימו גבה ושאלו מי צריך את זה, או למה צריך להשקיע כל כך הרבה בחדר ילדים. היום השוק הזה פורח ומשגשג, ולעצב את חדרי הילדים זה כבר נורמטיווי.

גן הילדים החדש ברמת השרון. זה לא גן לעשירים, אומרות המעצבת ובעלת הגן (תצלום: עמית גרון)

"השתדלתי להשתמש בחומרים זולים יחסית", היא מוסיפה, "שיהיו פרקטיים, עמידים, ושיהיה קל לנקות אותם, כמו פורמייקה, סנדוויץ', פי-וי-סי, חומרים שלא ינקרו את העין. גם לעמידות היה משקל חשוב - אני יודעת שיהיו פה הרבה ילדים ושהגן צריך לעמוד במבחן הזמן".

את לא חוששת שהעיצוב שיצרת קצת סטרילי?

"כשרואים איך ילדים מתנהגים פה, מבינים שלא. הבאנו לפה ילדים שפשוט לא רצו ללכת הביתה. חוץ מזה, בגן יש תמיד המון בלגן, רעש, בכי או צחוק. לכן היה לי חשוב שהעיצוב יהיה יחסית נייטרלי ונקי, ושאת התוכן יכניסו הילדים".

רצפת תכלת וארון-אוטובוס

הכניסה לגן נעשית דרך חלל גדול המשמש מבואה ובה ספרייה, פינת ישיבה, מכונית עץ גדולה ומקום לפסנתר. בהמשך ממוקמים חדר יצירה, שישמש גם חדר אוכל, וחדר משחקים (ג'ימבורי). רצפת הפי-וי-סי צבועה כולה תכלת. דרך שילוב של הקירות הלבנים, רהיטי העץ הבהירים והצבעוניות השלטת של תכלת, כחול, לבן ואדום, יצרה שני חי מראה שיש בו תחכום אך הוא גם פשוט ונעים.

ההחלטה להתקין רצפה בצבע תכלת לא התקבלה בקלות, מספרת שני חי, אבל היא שלמה אתה, מכיוון שזה צבע מרגיע. בנוסף לכך, לדבריה, הרצפה שואבת השראה מבתי הספר של שנות ה-50, אז נעשה שימוש רב בפי-וי-סי. גם אם בשנות ה-50 לא ממש חשבו על עיצוב של מוסדות חינוך אלא פשוט הקימו אותם.

מן המבואה אפשר להגיע לארבעה חדרי כיתות - שניים מימין ושניים משמאל. כל אחד עוצב אחרת, ולכל חדר יציאה משלו לחצר. בגן יהיו ארבע קבוצות גיל, ובמשך היום תתקיים רוטציה בין החדרים כך שכל ילד ישהה בכל אחד מהם. "מבחינתי הגן הוא סוג של תחנת רכבת. הילד יוצא למסע, וכל חדר הוא תחנה שממנה הוא יכול להמשיך ולהפליג במחוזות הדמיון", אומרת שני חי. ברוח זו, עיצבה כל חדר בהשראת נושא אחר: יש "חדר תחבורה", "חדר ימי", "חדר טבע" ו"חדר ארמונות". בכל אחד מהם יש ארון גדול שבו יאוחסנו המזרנים שעליהם יישנו הילדים את שנת הצהריים; בחדר התחבורה הוא בצורת אוטובוס, בחדר הימי הארון מזכיר צוללת.

גם פריטים אחרים עוצבו בהשראת עולמות התוכן: בחדר היצירה ידיות המגירות מגולפות ככלי עבודה, בחדר הארמונות יש ארון תחפושות ובית בובות, בחדר הטבע - כריות בצורות חיות וכורסאות בצורות דגים, ובחדר הימי אפשר להתחבא בארון דמוי מגדלור. "לפני שהתחלנו בעבודה עשינו תצפיות בגנים ופרטנו לפרטים את כל הצרכים של הילדים", אומרת שני חי.

צפיפות ישראלית

אבל עצם הצורך בעיצוב כה מוקפד של גני ילדים שנוי במחלוקת. השאלה הזאת מעסיקה אנשי חינוך, התוהים שמא גנים כמו זה שעיצבה שני חי אינם משאירים די מקום לדמיון של הילדים.

"הכל עניין של מינון", אומרת בטי פוליטי, העוסקת זה יותר מ-30 שנה בסביבה החינוכית הפיסית ומשמשת יועצת ארגונית לחינוך ולמבני חינוך. בכל מקרה, היא מציינת, לסביבה יש השפעה משמעותית על התנהגות הילדים, החל בגודלו של החלל וכלה בבחירת הצבעים ששולטים בו. "בעולם המערבי מקובל לחשב שטח אופטימלי של סביבה חינוכית לפי קנה מידה של מטר רבוע אחד לכל ילד בגילאי בית הספר היסודי, ושני מ"ר וחצי לכל ילדי בגילאי הגן. המצב בארץ פחות טוב בדרך כלל, והצפיפות גובה מחיר", אומרת פוליטי.

בתצפיות שעשתה בגני ילדים התברר כי מכיוון שהשטח הממוצע קטן בדרך כלל, הוא מתמלא מהר מאוד בארונות, בשולחנות, בכיסאות, בפינות יצירה וכן הלאה, מה שמשאיר לילדים מעט מאוד שטח פנוי. וכך, ילד קטן המסתובב בגן, שבדרך כלל לא שולט לגמרי בתנועות שלו, יכול להפיל מישהו שלא במתכוון, מה שיוצר מצבים לא נעימים ולעתים אף מוביל לאלימות בין הילדים. הרעש הוויזואלי שקיים בגנים רבים עלול להפריע אף יותר מקולות רמים מדי, מתריעה פוליטי. "הוא מפריע לילדים להתרכז. זה נכון גם כשמדובר במבוגרים, אבל ילדים הרבה יותר רגישים לזה".

לכן, פוליטי מציעה למעט בצבעים עזים כמו אדום או כתום, שמפריעים וגורמים עצבנות בקרב הילדים. "גם פה הכל שאלה של מינון, לא יותר מדי ולא פחות מדי. אמנם צריך ליצור בגן ילדים סביבה משמחת, אבל חשוב לשמור על צבעוניות שקטה, מרגיעה ונעימה. אסור לשכוח שסביבה אסתטית משפיעה לטובה על התנהגות הילד. האופן שבו הגן מסודר, שבא לידי ביטוי אפילו בצורה שבה הדברים תלויים על הקיר, עוזר לילדים לסדר את המחשבות שלהם ומלמד אותם שלכל דבר יש מקום ויש גבול".

צוות נשי

בעלת הגן שעיצבה שני חי, נירית שם טוב, מדגישה גם היא את הפן החינוכי: "חשוב לי שיבואו לגן לא בגלל שהוא יפה אלא בגלל הגישה החינוכית של הצוות ובגלל מה שהילדים מקבלים. להביא ילד למקום שהוא ירגיש בו שייך, שהוא שווה ערך".

הקשר בינה לבין המעצבת החל לפני יותר מעשר שנים, כששני חי עיצבה את החדרים של ילדיה של שם טוב. בבעלותה של שם טוב הגן "לילדים בלבד", שפועל זה 11 שנה ובעוד חודש אמור לעבור למבנה החדש. השטח הבנוי בו הוא 650 מ"ר ויתחנכו בו כ-70 ילדים. "תמיד חלמתי על גן שיענה על הצרכים של הילדים, גם מבחינת המבנה שבו הוא שוכן. בדרך כלל לוקחים מבנה והופכים אותו לגן. פה היתה לי הזדמנות להתחיל מאפס ולעשות דברים כמו שצריך", אומרת שם טוב, בוגרת לימודי הוראת אמנות לגיל הרך והנחיית קבוצות במכון אדלר, המשמשת כיום גם מאמנת שמתמחה בתקשורת בין הורים לילדים.

התשלום החודשי ששם טוב גובה מהורי הילדים הוא בין 3,100 ל-3,300 שקל. יש גנים פרטיים בעיר שגובים פחות, בסביבות 2,500 שקלים. עם זאת, גם היא אינה מקבלת את הביקורת שמדובר בגן לעשירים. את עלות ההקמה היא אינה מוכנה לגלות. "הגן לא נבנה למטרות רווח", היא אומרת. "זו השקעה שאני לא אחזיר גם בעוד 20 שנה".

אל שם טוב ושני חי חברה בהקמת הגן האדריכלית לילך לב ממשרד האדריכלים "לב גרגיר", שתיכננה את המבנה. כשמוסיפים לכך את עדי לוי, האסיסטנטית של שני חי, מתקבל צוות תכנון וחשיבה שכולו נשי. שני חי חושבת שאין זה מקרה, ואת העבודה על תכנון הגן ועיצובו, שנמשכה כתשעה חודשים, היא מתארת כ"כמעט הריון". והיא מוסיפה: "אני לא מאמינה שהייתי יכולה לעשות את מה שאני עושה אם לא הייתי אמא. אין לי ספק שזה קשור לחוויית ההורות; דרך הילדים שלך אתה חי את הילדות שלך שוב - אתה מביא לשם את כל המטענים שאתה נושא עוד מהילדות".

מבחינתה, עיצוב הגן הוא ראשיתו של עיסוק בפרויקטים ציבוריים. לאחרונה, היא מספרת, פנתה אליה עיריית רעננה כדי שתעצב ספרייה לפעוטות. חלום אחר שלה הוא לעצב בית כלא לנערים. "אין ספק שלעיצוב עם כבוד, בגובה העיניים של הילדים, ולא כקלישאה, יכול להיות תפקיד חשוב", היא אומרת. "במקרה של הגן זה דרש לחשוב כמו ילד, ממה הוא מתלהב, מה מדבר אליו. אני באמת מאמינה שסביבה נעימה יכולה להפיג מתחים וליצור התנהלות חיובית. מבחינה זו יש לעיצוב תפקיד חינוכי".

את האני מאמין שלה היא משתדלת ליישם גם בביתה שלה. אלא שלבתה הבכורה, שהיתה הלקוחה הראשונה שלה לפני 15 שנה, יש היום דרישות ורצונות משלה. "אמא עוד לא מקשיבה לגמרי", מחייכת שני חי, "אבל מודעת לדרישות. עיצוב זה הרי דיאלוג. אני לא חושבת שצריך לתת לילדים להחליט, אבל לשתף כן".

למשל?

"הבת שלי רוצה להחליף את הצבעים הוורודים שיש לה בחדר, אבל עדיין לא עשינו את זה. מכיוון שהחדר כבר בן שמונה שנים, זאת נראית לי דרישה סבירה. נראה, אולי נסתפק בלהחליף את הווילונות".

*#