איך נשמע לוח השידורים החדש של 88FM

ביום הראשון ללוח השידורים החדש של 88 אף-אם ניכרה תזוזה קלה אך מדאיגה אל להיטים ישנים ושחוקים, גם אם נעשה ניסיון לשמור על האופק התרבותי הרחב יחסית של התחנה

בן שלו
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בן שלו

שלשום ברבע לתשע בבוקר, בשעה הראשונה של לוח השידורים החדש של תחנת הרדיו 88 אף-אם, השמיע השדרן בועז כהן את השיר "Life's Been Good" של ג'ו וולש, הגיטריסט של להקת ה"איגלס". האם זאת היתה עקיצה על חשבון הנהלת התחנה? השיר הזה כיכב בסרט אמריקאי מסוף שנות ה-70 שמתאר מאבק בין שדרני תחנת רדיו לבין הנהלת התחנה. ההנהלה דורשת מהשדרנים להתפשר על יושרתם המקצועית כדי להגדיל רווחים. הם מסרבים. בשיאו של המאבק מתבצרים השדרנים בתחנה, קהל גדול של מאזינים תומכים מתאסף בחוץ, המשטרה פורצת פנימה, ולבסוף הבעלים של התחנה מבין שהצדק עם השדרנים ומפטר את אנשי המכירות. הפי אנד.

בפנטסיה של מאזיניה האדוקים של 88 אף-אם, שינוי לוח השידורים של התחנה, שנכנס לתוקפו השבוע, היה אמור לעורר מחאה ציבורית רועמת, והמחאה היתה צריכה לאלץ את מנהל התחנה, יובל גנור, ואת הממונים עליו בקול ישראל לגנוז את התוכניות שלהם לשינוי פניה של 88 באמצעות תוכניות שמטרתן, כמו באותו סרט אמריקאי, להגדיל את מספר המאזינים ואת הרווחים מפרסומות. זה לא קרה. פה ושם נשמעו קולות מחאה, אבל בניגוד למה שקרה לפני כשלוש שנים, כשאיום סגירה ממשי ריחף על 88, הפעם לא היתה התגייסות גורפת של מאזינים ואמנים. המהפך ב-88 FM מתחיל - ראיון עם עופר נחשון88 FM פחות ג'ז, יותר מוזיקה פופולריתהמאזינים האדוקים של 88, אלה שלא יכולים לדמיין את הבוקר שלהם בלי קולם וטעמם המשובח של רוני ורטהיימר וגל אפלרויט, פתחו את הרדיו שלשום והרגישו מיד שלקחו להם את התחנה. אוהבי 88 היותר מתונים יכולים לחכות עם גזר הדין שלהם עוד כמה שבועות: זה לא הוגן ולא רציני לשפוט את לוח התוכניות החדש של התחנה על סמך יום שידורים אחד. בינתיים, כהצהרת כוונות, היה ביום השידורים הזה מסר כפול, מרגיע ומאכזב כאחד.

מרגיע, מפני שעל פי יום השידורים הראשון, 88 שומרת במידה רבה על צביונה. האופק התרבותי שלה נותר רחב יחסית. הסבלנות שלה למוסיקה שבשולי המיינסטרים עדיין לא פקעה. היא מאפשרת, בינתיים, להשמיע במלואו שיר כמו זה של ג'ו וולש, שנמשך לא פחות מתשע דקות; היא מתירה, בינתיים, לשדר פנינת גיטרות אגרסיווית כמו "Love Like Blood" של "קילינג ג'וק" בתשע וחצי בבוקר, או אינדי ישראלי עדין ויפהפה כמו "Surprise" של אופיר שרר (שקורא לעצמו "Random Urban Aquaintance") לפני הצהריים. ועם זאת, אם 88 הקפידה תמיד על איזון בין מוסיקה ישנה לחדשה ובין שירים מוכרים לעלומים, נדמה שעכשיו חלה תזוזה קלה אך מדאיגה לכיוון הישן והמוכר, ובמקרים מסוימים גם המאוס (מי שהתגעגע ל"Boat on a River" של "סטיקס" היה יכול לשמוע אותו בתוכנית החדשה של איציק יושע).

רוני ורטהיימר באולפן של 88 אף-אם. רדיו אמור לשדר גם שירים חדשים של יוצרים חדשים (תצלום: דודו בכר)

מתוך מעט השירים הישראליים שהושמעו שלשום, מעט מאוד היו חדשים. זאת מגמה נפסדת, כפי שהתברר ב-19:30, כשרוני ורטהיימר השמיע את "אליאור", שיר חדש של יוצר חדש, יוחנן קרסל. זה לא שיר מושלם, אבל הסיפור הקטן על אליאור, נשואה פלוס אחד ממבשרת שהחיים חומקים לה בין האצבעות, המחיש בצורה חדה מאין כמוה שיש מעט דברים מרגשים יותר מאשר לשמוע בפעם הראשונה שיר שחודר ללבך. זה היופי ברדיו, זה התפקיד של הרדיו (על אחת כמה וכמה כשמדובר ביצירה ישראלית וברדיו ציבורי), ו-88 תמעל בתפקידה אם לא תמלא אותו.

מה בנוגע לשדרנים החדשים? (תיכף נגיע לעופר נחשון). על גליה גלעדי (10:00-11:00), גלית גורא (15:00-16:00), גדי ליבנה (18:00-19:00) ובן רד (14:00-15:00) אין דברים רעים או טובים להגיד. סטנדרטי. לגלעדי וגורא יש טעם טוב במובן הצפוי של המלה. ליבנה הוותיק השמיע "אי-אל-או" וקרול קינג ואת "Because" של הביטלס. יפה אך משעמם מאוד. בן רד השיק תוכנית רוק חדשה, שלמרות כוונות טובות ושירים של ה"קלאש" וה"פיקסיז" לא הצליחה להמריא.

את מחלקת 88-לא-מה-שחשבתם פתח ב-12:00 איציק יושע, שהוציא לשון למאזיני התחנה עם דיסקו מהסוונטיז והקאוור של דנה אינטרנשיונל ל"Free" של סטיווי וונדר. האם הסחורה המשומשת הזאת תביא ל-88 קהלים חדשים? ספק רב. ב-13:00 עלה לשידור עופר נחשון, שפתח את "קופסת הלהיטים" עם קאוור של אלוויס ל"פט שופ בויז". סליחה, שיר של אלוויס שמרגש את נחשון, אפשר לנחש, בגלל הקאוור ש"פט שופ בויז" עשו לו.

"קופסת הלהיטים" היא עב"ם בתוך לוח השידורים של 88, אבל התוכנית הראשונה היתה די טובה. מתי שמעתם ב-88 את מ.י.ה, הנמרה הטמילית הנהדרת? והאם הכרתם את "אני מאוהבת בכוכב קולנוע גרמני", סוכריית פופ מתוחכמת ואירונית של הזמרת סם טיילור ווד? היה כמובן גם פופ מהאייטיז, והאוס עכשווי, ופופ גיטרות מעודכן, ולפני שנחשון השמיע שיר של ג'ימי סאמרוויל הוא אמר: "אנחנו לא נצנזר אף אחד בגלל העדפותיו המיניות. נהפוך הוא" (אחרי שהציג את שירו של סאמרוויל, שנקרא "אהבה זה לא רק בחור פוגש בחורה", הוא הוסיף: "ספרו לי על זה"). בסוף נחשון השמיע את בריטני ספירס, מודע להבטחתו שלא לדרדר את 88 למקומות האלה. בהנחה שזה היה סוג של הומור, אפשר לסלוח לו.

כשיואב יפת משתחרר

היה מעניין להקשיב שלשום לשדרנים הוותיקים של 88. אצל בועז כהן, שעבר מהערב לבוקר, ואצל אבנר גורלי, שזז מ-12:00 בצהריים ל-11:00, כמעט לא ניכר הבדל. קולו של ורטהיימר, שהודח ממשבצת הבוקר והוגלה לשבע בערב, לא היה כתמול שלשום. הוא נשמע חולה, מה שלא הפריע לו לעשות תוכנית טובה. ובנוגע ליואב יפת, שעבר מאחת בצהריים אל הערבות הצחיחות של עשר בערב, אפשר לומר מלה אחת: מהפך.

המגיש הסולידי הזה, שהשיק את תוכנית הפאנק והגרוב החדשה "ביטניק", שיחרר את לשונו, איוורר את צעדי הריקוד הוורבליים שלו ונהפך לגרסה הישראלית של מיסטר סניור לאב דדי, הדי-ג'יי הבלתי נשכח מ"עשה את הדבר הנכון" של ספייק לי, בגילומו של סמואל ל' ג'קסון. התוכנית של יפת, שבה כיכבו זמרות סול נשכחות כמו לינדה ליינדל, אסתר מארו, אירמה תומאס, ניקול ויליס ובטי דייוויס, היתה תענוג צרוף. האזנת חובה לחובבי מוסיקה שחורה.

מי שלא נמצא לו מקום בלוח השידורים החדש הוא יובל מסקין. איש הרדיו הוותיק, שהגיש במשך שנים את תוכנית הג'ז "מועדון הכותנה" ב-88, פינק ביום חמישי שעבר את מאזיניו הקבועים בעוד תוכנית נפלאה ואחרי ששם את הקטע האחרון, "My Favourite Things" של ג'ון קולטריין, נפרד מאתנו במלים "להתראות מתישהו". ההרגשה היתה, וזאת לא הגזמה, כמו להיפרד מחבר לתקופה לא ידועה. מסקין אהב לומר על גיבוריו המוסיקליים "ענק שבענקים!" ואותו דבר אפשר להגיד עליו. לא צריך לאהוב ג'ז, אפשר אפילו לשנוא את המוסיקה הזאת ובכל זאת להבין שאין כמעט אנשי רדיו בשיעור הקומה שלו. יובל גנור לא מבין. מוקדם, כאמור, לחרוץ משפט על השינויים שהוא חולל ב-88, אבל הדחתו של מסקין משעת השידור הנידחת שלו היא טעות משוועת וסימן מבשר רעות.המהפך ב-88 FM מתחיל - ראיון עם עופר נחשון88 FM פחות ג'ז, יותר מוזיקה פופולרית

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ