ה"סקופ" של חנוך לוין

מיכאל הנדלזלץ על אוסף שירים חדש של חנוך לוין ממחזות, סרטים ותוכניות בידור, הכולל את תשובתו של לוין, בקולו, לשאלה "כיצד נוצר הפשע הקרוי אדם"

מיכאל הנדלזלץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיכאל הנדלזלץ

לידי אוהבי חנוך לוין, ואוהבי התיאטרון, השירה והמוסיקה הישראלית נפל לאחרונה, באופן לגמרי לא צפוי, אוצר נדיר: אלבום אוסף של שני דיסקים הכוללים שירים ומוסיקה ממחזותיו של חנוך לוין, שכותרתו "כשתחשכנה עיני" (עריכה: ערן ליטוין, חברת הד ארצי). אחרי המהדורה המקובצת של כל כתבי לוין, שראתה אור בעריכתו, יחד עם מנחם פרי ודני טרץ' (הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספרי סימן קריאה וספרי תל אביב), והדיסק של שירי "מלכת אמבטיה" בביצוע הצוות המקורי של שחקני התיאטרון הקאמרי, עם המוסיקה של זהר לוי, האוסף הזה הוא תרומה אדירה למורשת של לוין, שהיא נגישה עתה לכל.

זו תרומה אדירה, בעיקר מפני שהיא מכילה חומר נדיר באיכותו, בעל ערך תיעודי מדהים, ולגמרי בלתי צפוי שינחת כך סתם, בלי תרועת חצוצרות, בחנויות הדיסקים. אני לא מדבר על איכותם של הקטעים עצמם, כשירה, דרמה ומוסיקה, אלא כדברים בעלי ערך ארכיוני, המעביר את המאזין הישר לרגע ההיסטורי של הצגת המחזות לפני קהל, לרגע היסטורי מסוים בתולדות התיאטרון והקולנוע והבידור הישראלי - כמו לתולדות המדינה, שיצירתו של לוין היא חלק מהן ושיקוף שלהן.

אגדה לעניים

הדיסק הראשון כולל קטעים מוקלטים ממיטב ההצגות של לוין, מראשית דרכו בתיאטרון. יש בו שתי הקלטות מתוך "את ואני והמלחמה הבאה", שעלה בבימויה של עדנה שביט ב-1968: "שחמט", עם מוסיקה של אלכס כגן, שנהפך אחר כך ללהיט בפיה של חוה אלברשטיין, מבוצע כאן על ידי שפרה מילשטיין, בת שבע צייזלר, רמי פלג וגד קינר, וזה ביצוע בעל עוצמה רבה בהרבה מהגרסה של ההצגה שחודשה בשנה שעברה, עם אותו הרכב; ואחר כך "בצער לא רב, ביגון לא קודר", עם לחן של אלכס כגן ובני נגרי (כך כתוב בדיסק; אני לא משוכנע שזה המידע המדויק לגמרי), בביצועה של תיקי דיין מתוך "קטשופ" (1969). הגרסה המוכרת הרבה יותר, למוסיקה של מתי כספי ובביצועה של ריקי גל, פותחת את הדיסק השני, שבו מקובצים שירי התקליטים, הסרטים ותוכניות הבידור.

עוד בדיסק הראשון - שירים מתוך "יעקובי וליידנטל" עם זהרירה חריפאי, יוסף כרמון ואלברט כהן, כפי שהוקלטו בהצגות הראשונות, בבימויו של המחבר, בתיאטרון הקאמרי ב-1972. איך אני יודע שזה מההצגות הראשונות? כי רק באלה בוצעה המוסיקה של אלכס כגן בהרכב של פסנתר, קלרינט וצ'לו. אחר כך החליט לוין שזו אגדה לעניים, ולכן ילווה אותה רק פסנתר. "מחר אקנה פסנתר", השיר המסיים את ההצגה, הוא רגע מוסיקלי קסום.

עוד כלולים בדיסק הזה שירים מתוך "סולומון גריפ" (בניגוד לכתוב בדיסק - זה הביצוע של יוסף כרמון, מההפקה השנייה, ולא של הלל נאמן מההפקה הראשונה), "פופר" (בביצוע רבקה גור), "סוחרי גומי" (מוסיקה של שוש רייזמן); האוצר הנדיר הוא הקטעים המוקלטים מהצגת "ההוצאה להורג" עם המוסיקה של פולדי שצמן (עם יוסי פולק), שירים מ"הזונה הגדולה מבבל", "המתלבט" (מוסיקה דן הנדלסמן), "כריתת ראש" (אורי וידיסלבסקי; השיר "רגע שלפני" בביצועו של אמיתי יעיש הוקלט ב-1996 במיוחד באולפן ונשלח לרדיו כתקליט שדרים כי לוין חשב - והתבדה - שיהיה להיט. בלחן של יהודית רביץ נהפך השיר ללהיט ונכלל בדיסק השני), "ימי הקיץ" הנפלא מתוך "הילד חולם" (פולדי שצמן, דינה בליי), "אשכבה" (השיר שהעניק את שמו של האלבום, בביצוע של לימור עובד, מוסיקה של יוסי בן-נון), מוסיקה מ"הבכיינים".

את הדיסק הזה חותם "סקופ", שהושג בזכותו של המוסיקאי פולדי שצמן (ערן ליטוין השיג את רוב החומר מהמוסיקאים הרבים שזכו לעבוד עם לוין): לוין עצמו מבצע את תפקידי בראדך וציחא-ציחא בעת חזרה על "הזונה הגדולה מבבל", כששצמן מלווה אותו בפסנתר. וכך קולו של המחזאי, שהקפיד כל חייו על אלמוניות תקשורתית, משמיע, בענייניות, את גרסת לוין לבריאת האדם: "לא בתרועת חצוצרות/ ולא בקול שופר/ האדם נוצר./ רק בגניחה עמומה/ של גבר מזיע בלילה/ על אשה גונחת פרקדן.// כך, במעמד צנוע ולח,/ בגניבה, ללא עדים,/ בטקס חשאי-פלילי,/ נוצר הפשע/ הקרוי אדם".

דג מלוח או בורקס?

הדיסק השני כולל את "בצער לא רב" של ריקי גל ו"הבלדה על אדון כמעט וגברת כבר" של יהודית רביץ המוכרים, "מה אכפת לציפור" הזכור לטוב של להקת "אחרית הימים" (מוסיקה זהר לוי, שירה אלי מגן, והגיטרה - אני חושב - של יצחק קלפטר), וגם שיר ללחן של שמוליק קראוס בביצוע "החלונות הגבוהים", משנת 1967; כן, כבר אז שרו בישראל: "הטבח מגיש בשר לרב הטבחים,/ רב הטבחים מגיש בשר לתותחים,/ כל האנשים אחים מתחת לפרחים,/ כשרועמים התותחים הילדים בוכים.// בוא חייל של שוקולד,/ שב אצלי על המשלט,/ שב, תנוח, אל תירא,/ ותשוב לעפרך". שמו של השיר שונה בדיסק של "החלונות הגבוהים" ל"חייל של שוקולד", בעוד שבמקור לוין כתב אותו כ"בוא אלי חייל נחמד". ליטוין מגלה במאמר הנלווה המאלף שלו שלשיר היה עוד בית, שהושמט בביצוע: "הצבא שלנו אליך לא אדיש/ רבע אינץ' יקדיש לך וגם חצי קדיש,/ נערה תבכה עליך, וגם זה יוביש,/ המוות אין לו ריח (אם האף אינו רגיש)".

כמה יפה לשמוע את תיקי דיין הצעירה שרה מתוך הסרט "פנטסיה על נושא רומנטי", למוסיקה של רפי קדישזון, את "לא כל כך יפה, לא בת שש עשרה", שהיה מאוחר יותר ללהיט של ריטה עם לחן אחר; או את רפאל קלצ'קין ששר על "ציפור המכנסיים הקטנה"; או את קרן הדר שרה את "זו שעה נפלאה" למוסיקה של עמית פוזננסקי מהאלבום "חיי המתים", שראה אור ב-2005.

גם הדיסק השני מכיל הפתעות - טקסטים שאף אחד בחיים לא היה מקשר ללוין: שיר הנושא לסרטו של מנחם גולן "999... עליזה מזרחי" (מוסיקה רפי בן משה, ביצוע אריק לביא); שיר של להקת הנח"ל משנת 1988, עם מוסיקה של קורין אלאל, "דג מלוח ותה" (סולן: יואב צפיר); והדובדבן המסיים: הידעתם מי כתב את המערכון האלמותי שבו המהנדס (יוסי בנאי) ואשת המהנדס (רבקה מיכאלי) מתייסרים אם בחתונה שהוזמנו אליה יגישו בורקס או רבע עוף? כן, חנוך לוין.

ומניתי בקושי מחצית משכיות החמדה הלויניות שנמצאות בשני הדיסקים האלה. כל הציפיות, כל ההבטחות, כמו שהוא עצמו הבטיח.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ