סמטה לא אלמונית

גוש הבתים הניו-יורקי שבו נכתבו כמה מהשירים הידועים ביותר במוסיקה האמריקאית מוצע למכירה. דיירים, אוהבי מוסיקה ופעילי שימור יוצאים למאבק

גרדיאן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גרדיאן

אם לשפוט רק על פי החזות החיצונית, גוש הבתים מהמאה ה-19 ברחוב 28 מערב, סמוך לשדרת ברודוויי במנהטן, אינו מקום שגורם לעוברים ושבים להפנות את ראשם. הבתים צבועים בגוון ירוק נורא, ובחזיתם חנויות עלובות המוכרות חולצות טי עם הדפס רשלני של אובמה, תכשיטים זולים וחיקויי בשמים.

אבל למי שמצוי בתולדות המוסיקה הפופולרית של תחילת המאה ה-20, טין פאן אלי הוא מקדש של מוסיקה שיש להגן ולשמור עליו. בשורה הקצרה של בניינים בני ארבע קומות, בעלי מדרגות חירום קלאסיות של ניו יורק מברזל ועיטורי גבס מורכבים, נוצרה תעשיית המוסיקה הפופולרית המודרנית.

הכינוי שבו נודע גוש הבתים סמטת סירי הפח, "טין פאן אלי", נעשה לימים לשם שניתן לתעשיית המוסיקה כולה. אבל כעת נשקפת לגוש סכנה: בעליו מציעים אותו למכירה תמורת 44 מיליון דולר, וסביר להניח שהקונה יהרוס אותו ויקים בו גוש בנייני משרדים. הדיירים המתגוררים בדירות, וכן אוהבי מוסיקה ופעילים למען שימור אדריכלות, מנסים להיאבק במכירה. הם קוראים להעניק לבניינים מעמד קבע של בניין היסטורי לשימור. ההיסטוריה התרבותית של גוש הבניינים מגיעה עד 1893, אז קבעה בהם את משכנה הוצאת התווים ויטמארק ובניו, ומשכה אחריה חברות נוספות. בעקבותיהן באו לשם כותבי שירים, מבצעים, סוכנים ומנהלים, ועד מהרה המה המקום מאנרגיה ומצלילים. דייוויד פרילנד, שבקרוב יראה אור ספרו "Automats, Taxi Dances and Vaudeville", על מוקדי התרבות ההולכים ונעלמים בעיר, אומר שהרחוב "המה מצלילים צורמים של פסנתרים שכותבי שירים ניגנו עליהם יום ולילה והדגימו את יצירותיהם האחרונות בחיפוש אחרי הלהיט הבא. זה היה מקום של רעש, פעילות ותחרות".

הצלילים הצורמים הם קרוב לוודאי מה שהניב את הכינוי שניתן למקום, ברמיזה לא מחמיאה לרעש העולה מסירים הנחבטים זה בזה. משנות ה-90 של המאה ה-19 ועד שנות ה-30 של המאה ה-20 עבדו במקום כמה מהכותבים הגדולים ביותר במוסיקה האמריקאית - ג'ורג' ואיירה גרשווין, אירווינג ברלין, קול פורטר ואחרים.

הבניינים הצפופים הניבו כמה מהשירים הידועים ביותר במוסיקה האמריקאית, ובהם "Take Me Out to the Ball Game", המנגינה שמושרת בלהט דתי כמעט במשחקי בייסבול, "Happy Days Are Here Again", שפרנקלין רוזוולט אימץ כשיר הקמפיין הנשיאותי שלו ב-1932 וההימנון האמריקאי הלא-רשמי שחיבר ברלין, "God Bless America".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ