רופרט מרדוק מתחרט

איל התקשורת חשף את עצמו ב-50 שעות של ראיונות מוקלטים שנאספו לביוגרפיה, כעת הוא מסתייג ממנה

טים ארניו | ניו יורק טיימס
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
טים ארניו | ניו יורק טיימס

בשנה שעברה, במצב רוח עליז לאחר שרכש את "וול סטריט ג'ורנל", הסכים רופרט מרדוק לשתף פעולה עם מייקל וולף, בעל טור במגזין "וניטי פייר", כדי שהלה יכתוב ספר על הקריירה של מרדוק ועל משפחתו. כעת, כחודש וחצי לפני צאתו של הספר לאור, פנה מרדוק לוולף ולמו"ל שלו וטען כי הוא מסתייג מקטעים בספר שמהם משתמע כי ערוץ פוקס ניוז, הנמצא בבעלותו, והמנכ"ל רוג'ר איילס, גורמים לו לפעמים למבוכה וכי כמו ליברלים אחרים הוא מסתייג מן הנטייה השמרנית שלהם.

בתחילת החודש הגיעה לידיו של מרדוק טיוטה ראשונית של הספר, "The Man Who Owns the News: Inside the Secret World of Rupert Murdoch", למרות שמירה קפדנית על כתב היד, והוא העלה את השגותיו בפני הוצאת דאבלדיי שהיא חטיבה של הוצאת רנדום האוס. לדבריו, מצא אי דיוקים באופן שבו תיאר וולף את היחסים בין מרדוק לבין רוג'ר איילס ופיטר צ'רנין, נשיא ניוז קורפוריישן. "ברור שאני כועס שהם עיינו בגרסה מוקדמת של הספר, שלא לדבר על כך שזו גרסה שהושגה במרמה", אמר וולף. "למעשה, ניוז קורפוריישן מחזיקה בסחורה גנובה".

וולף אמר כי ריאיין את מרדוק במשך יותר מ-50 שעות, שכולן הוקלטו, החל בספטמבר 2007, וכמו כן נפגש עם ילדיו של מרדוק ואפילו עם אמו בת ה-99 המתגוררת בחוות המשפחה באוסטרליה. לטענתו, ההסתייגויות שהעלה מרדוק קשורות יותר לפוליטיקה הפנימית של התאגיד מאשר לתחושה אמיתית שמערכות היחסים האלה תוארו שלא במדויק בספר. "אני לא חושב שאלו הן בהכרח הסתייגויות אמיתיות. הוא אמר את הדברים והכל מוקלט. בסופו של דבר, אני באמת מאמין שהם יהיו מרוצים מן הספר. כל מי שנמצא בקרבתו של רופרט ייווכח בכך ויאמר, ‘זה אכן רופרט'".

חילוקי דעות הם כמובן דרך ידועה לעודד מכירות של ספרים, והאפיזודה מזכירה את זו שהיתה קשורה לספר על מייקל אייזנר, לשעבר מנכ"ל חברת וולט דיסני, שיצא לאור ב-2005. בסכסוך זה - שלא במפתיע הגיע לעיתונות - הצליחו מנהלי דיסני להשיג במרמה עותק לא רשמי של הספר ושלחו להוצאת סיימון אנד שוסטר מכתב שבו הם מאיימים בתביעה משפטית אם הספר יכלול טעויות.

דובר של ניוז קורפוריישן אמר בשמו של מרדוק: "הספר מתאר את רופרט, את משפחתו ואת החברה באור מחמיא. הוא בהחלט מתאר את רופרט כיזם אמיץ שאיננו נרתע מלקחת סיכונים, והוא אכן כזה".

רופרט מרדוק. האם מדובר בתרגיל שמטרתו לקדם את מכירות הספר? (תצלום: אי-פי)

דייוויד דרייק, איש יחסי ציבור בהוצאת דאבלדיי, אמר: "הבסיס העובדתי של הספר יעמוד בפני כל ביקורת. ניוז קורפוריישן לא איימה בנקיטת צעדים משפטיים ואיננה מתכוונת לעשות זאת, ובכך מעניקה תוקף לטענתו של וולף כי ההסתייגויות של מרדוק נועדו רק להרגיע את האגו של מנהליו, שעשויים להיפגע מתוכנו של הספר".

הסתייגויותיו של מרדוק התעוררו לאחר שוולף פירסם במהדורת אוקטובר של "וניטי פייר" מאמר עליו ועל הספר, ובו הוא מציין שמרדוק התיידד עם ליברלים וכי סר חנם של פוקס ניוז ושל איילס. "במשך זמן רב הוא היה מאוהב ברוג'ר איילס כי הוא היה אפילו יותר מרדוק מאשר מרדוק", כתב וולף. "אבל כעת אי אפשר שלא להבחין במבוכתו. הוא ממלמל יותר מאשר כרגיל כאשר הוא נדרש להצדיק זאת".

וולף ומנהלי דאבלדיי טענו שמרדוק קיבל עותק ראשוני של הספר מחתנו, איש יחסי הציבור הלונדוני מתיו פרויד שנשוי לאליזבת, בתו של מרדוק. וולף אמר שלדעתו פרויד קיבל את העותק בעזרת מכר העובד בעיתון לונדוני שקיבל טיוטה של הספר תחת תנאים מגבילים לצורך ניהול משא ומתן. "התנהל משא ומתן בנושא הזכויות לפרסום קטעים מתוך הספר בהמשכים, וברור שלצורך זה הופצו כמה וכמה עותקים. מישהו בטובו שלח לי עותק אחד", אמר פרויד בראיון.

בהודעת דוא"ל שפרויד שלח לוולף ב-2 באוקטובר הוא משבח את הספר: "כתבת ספר יוצא מן הכלל. מבריק מבחינות רבות. ברכותי, ברצינות. אם אתה מעוניין אוכל לסייע לך בבדיקת כמה עובדות הקשורות למשפחה, אבל אהבתי את הספר". ארבעה ימים מאוחר יותר שלח מרדוק עצמו דוא"ל, חיובי פחות, לוולף: "סיימתי לקרוא ארבעה או חמישה פרקים מתוך ספרך. הוא כולל כמה אי דיוקים עובדתיים מזיקים במיוחד, שאותם אשמח לפרט בפניך אם נוכל להיפגש. אם לא, לא תיוותר לי ברירה ואיאלץ לפנות לרנדום האוס". כמה ימים מאוחר יותר שלח אחד מעוזריו הבכירים של מרדוק דוא"ל לפיליס גראן, עורכת הספר בהוצאת דאבלדיי, ובו הוא מפרט שגיאות עובדתיות שוליות - שתוקנו - וכמו כן כמה הסתייגויות כלליות יותר, ביניהן האופן שבו מתאר וולף את מערכת היחסים בין מרדוק לבין איילס ואת הרגלי הקריאה של צ'רנין (וולף כותב כי מרדוק כעס כי חשב שצ'רנין לא קורא עיתונים).

השאלה המסקרנת ביותר את עולם התקשורת היא מדוע איפשר מרדוק גישה כה רבה לו ולמשפחתו. "זו שאלה גדולה", אמר דרייק, איש יחסי הציבור של הספר. "וזו תישאר כנראה תעלומה".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ