מת על החיים

ניל גיימן אוהב לבקר בבתי קברות ושם גם מתרחשת עלילת ספרו החדש. מה קורה כאשר ערפד, אדם-זאב ומכשפה מגדלים נער יתום?

ג'ף ביינן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ג'ף ביינן

אי-פי

בתי קברות אינם מפחידים את ניל גיימן. נהפוך הוא: מחבר ספרי האימה והפנטסיה רבי המכר חושב שאלה "מקומות שלווים להפליא". הוא אוהב לבקר בבתי קברות, לדבריו, "לא כי הם מפחידים, אלא כי יש בהם משהו מרגיע ושליו. כל המצבות שיש שם - יש עליהן מסרים קטנים נהדרים".

ספרו החדש של גיימן, "The Graveyard Book" ("ספר בית הקברות"), מתרחש בבית קברות, שבו ערפד, אדם-זאב ומכשפה מגדלים נער יתום. הרעיון נולד לפני כ-25 שנה, הוא מספר, כשהתגורר במולדתו אנגליה ונהג לקחת את בנו הצעיר מייקל לרכוב על התלת-אופן שלו בבית קברות סמוך לביתם, מאחר שלא היו להם גינה או חצר של ממש בבית.

ההשראה נחתה. גיימן חשב לכתוב ספר דומה לספרו הקלאסי של רודיארד קיפלינג, "ספר הג'ונגל", על ילד שחיות פרא מאמצות. בסופו של דבר כתב על ילד "שמתים מאמצים אותו, ומלמדים אותו את כל הדברים שמתים יודעים".

לאחר יותר מ-20 שנה שבהן התחיל והפסיק לכתוב את הספר, השלים לבסוף בשנה שעברה את כתיבת "The Graveyard Book". בשבועות האחרונים הוא יצא לסיור בארצות הברית שבו קרא פרק אחר מהספר, הכולל שמונה פרקים, בכל עיר. באתר האינטרנט החדש והידידותי לילדים שלו, www.mousecircus.com, אפשר לראות בין השאר את המפגשים האלה.

"The Graveyard Book", אומר גיימן, הוא מטאפורה לחיים, למשפחה ולעזיבת הבית. בתחילת הספר מסופר על פעוט הנמלט מפושע שרצח את הוריו ואת אחותו הבוגרת. הילד מדדה אל בית קברות עזוב, ושם מאמצות אותו רוחות רפאים, קוראות לו "Nobody Owens" (בוד, בקיצור) ומקנות לו את החירות שמאפשר בית הקברות.

"באופן יסודי, עולם בית הקברות הוא משפחה מורחבת מופלאה", אומר גיימן, שבחר בבית קברות בריטי כמקום ההתרחשות בספר, כדי שבוד יוכל להיות בקשר עם דמויות היסטוריות.

"מה שנהדר בבית קברות אנגלי כרקע הוא שיכולתי ללכת לאחור בזמן לאורך שנים רבות. באמריקה אפשר ללכת לאחור 250 שנה (בבית קברות) ואז פתאום יש שם כמה אינדיאנים מתים וזהו, כבר אין שם איש, אלא אם כן החלטת להציב אותו במיין או במקום כזה ולהגניב פנימה כמה ויקינגים".

גיימן, בן 47, אומר שנדרש לו זמן רב לכתוב את "The Graveyard Book" משום שדחה שוב ושוב את הרעיון עד שנעשה סופר טוב יותר. בינתיים שיכלל את כישוריו באמצעות סדרת הקומיקס "סאנדמן" ורומנים ובהם "בשורות טובות" (עם טרי פראצ'ט), "אבק כוכבים" ו"אלים אמריקאים".

הפרק הראשון שכתב - פרק מספר 4, "The Witch's Headstone" ("המצבה של המכשפה") - נוצר כשגיימן היה משועמם בחופשה משפחתית. בתו מאדי, שהיתה אז כבת 11, הפסיקה לשחות ושאלה את אביה מה הוא כותב. גיימן הקריא לה את פתיחת הפרק.

"ואז היא אמרה, 'ומה קורה עכשיו?', אז המשכתי לכתוב", נזכר גיימן. נדרשה לו כשנה לסיים את שבעת הפרקים הנותרים, בין סיורים לקידום הסרטים "בייוולף" (שהוא היה אחד מכותבי התסריט שלו, לצד רוג'ר אייוורי, מכותבי "ספרות זולה") ו"אבק כוכבים", ששניהם יצאו לאקרנים ב-2007.

ספרי הילדים של גיימן כוללים את "The Day I Swapped My Dad for Two Goldfish" ("היום שבו החלפתי את אבא בעבור שני דגי זהב", 1997), את "קורליין" (2002) ואת "The Wolves in the Walls" ("הזאבים בקירות", 2003).

עיבוד לסרט הנפשה של "קורליין", על ילדה שנכנסת לעולם מקביל, עתיד לצאת לאקרנים בפברואר 2009 בכיכובה של דקוטה פאנינג, שתדבב את קורליין. הבמאי הנרי סליק משתמש ב"קורליין" בשיטות אנימציה שהשתמש בהן ב"הסיוט שלפני חג המולד" וב"ג'יימס והאפרסק הענק". גיימן תולה תקוות רבות בסרט. "אם הנרי סליק צריך לבחור לעשות משהו מדליק שהוא אוהב או לעשות פרויקט מסחרי כלשהו, הוא בוחר לעשות את מה שהוא אוהב, והעובדה שבחר ב'קורליין' גורמת לי אושר לא יתואר", אומר גיימן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ