רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדרגות לגן עדן

שחקני החיזוק הזרים של להקות הקצב הישראליות כמו "הצ'רצ'ילים" ו"האריות" לא היו כוכבים בארצותיהם. אבל הם הביאו משהו שלא היה כאן: ניחוח של הדבר האמיתי

תגובות

הביקור של להקת "הטורנדוס" בישראל - דצמבר 1967 עד פברואר 1968 - לא היה הצלחה גדולה. חמש שנים אחרי שהיתה ללהקה האנגלית הראשונה שהצעידה להיט למקום הראשון של המצעד האמריקאי, "הטורנדוס" (בהרכב שלא נותר בו שום חבר מקורי) שקעה בחזרה באלמוניות יחסית: עוד להקה טובה בים של להקות אנגליות מצוינות. כשאמרגן ישראלי הציע לחברי הלהקה להופיע בתל אביב, הם מיהרו להסכים. כשעגנו בנמל חיפה הם ראו מהאונייה חיילות מסתובבות על הרציף. בחורות יפות במדים? עם רובים ביד? חשבנו שהגענו לגן עדן, סיפר הגיטריסט רוב הקסלי.

האופוריה החזיקה מעמד בערך יומיים. ברגע ש"הטורנדוס" החלו להופיע במועדונים של תל אביב, התחילו הצרות. הלהקה רצתה לנגן את השירים המקוריים שלה, אבל הקהל הישראלי, שלא הפנים עדיין את אתוס "עשה זאת בעצמך" של תרבות הרוקנרול, דרש לשמוע את להיטי הרדיו של התקופה. "הטורנדוס" נאלצו לנגן את "If you're going to San Francisco" של סקוט מקנזי ואת "המכתב" של להקת "בוקס טופס" במועדונים שלא היה בהם מיזוג אוויר ושמערכת הסאונד שלהם קרסה חמש פעמים בערב. הם שנאו כמעט כל רגע. מזל שסטן סולומון, זמר קנדי שבא לישראל זמן קצר לפני "הטורנדוס", סיפק לחברי הלהקה חשיש לבנוני משובח, שהפך את השהייה בישראל לנסבלת.

רגע בעל חשיבות

הביקור של "הטורנדוס" היה יכול להישאר בגדר אנקדוטה, אבל למעשה הוא היה רגע בעל חשיבות בהתפתחות הרוק הישראלי. סולומון שיכנע את הקסלי להישאר בישראל ולהצטרף ללהקת "הצ'רצ'ילים" (נראה שגם בחורה ישראלית היתה מעורבת בהחלטה). גם דייב ואטס, הקלידן של "הטורנדוס", נשאר בארץ: הוא נענה לבקשתו של חיים סבן, שהיה אז האמרגן של "האריות", להצטרף ללהקה. להקות הקצב, מבשרות הרוק הישראלי, נהנו פתאום משחקני חיזוק זרים.

וכמו שקורה בספורט, גם אם המוסיקאים הזרים האלה לא היו כוכבים בארצותיהם, הם הביאו אתם משהו שלא היה כאן: ניחוח של הדבר האמיתי. הקסלי, ואטס וסולומון (בעצמו רכש חדש של "הצ'רצ'ילים") לא היו שחקני החיזוק היחידים של להקות הקצב. "העכבישים" נהנו משירותיו של המתופף ג'ון בנקס, שבליוורפול של תחילת שנות ה-60 הופיע על אותן במות עם הביטלס; "האריות" צירפו בתחילת שנות ה-70 את הבסיסט הנורווגי יאן טייגן; "הבמה החשמלית" של הגיטריסט שלמה מזרחי אירחה בכמה שירים את הזמרת היהודייה-האמריקאית תמי אדלר, ששרה בעברית בלי להבין מלה (משעשע לשמוע אותה נאבקת עם המלה "לשוחח" בשיר "איזה בוקר נפלא"); והאיש הכי חשוב ב"עוזי והסגנונות", לצד עוזי פוקס, היה הקלידן אייב אורצ'ובר.

"עוזי והסגנונות". יושב במרכז: הקלידן אייב אורצ'ובר

סיפורו של אורצ'ובר סופר לאחרונה בבלוג הנהדר "זה מסתובב" של ערן דינר. זה חומר לסרט. אורצ'ובר בא לישראל עם הלהקה הלונדונית שלו, "ריבולבר", בהזמנת נהג מונית בת-ימי בעל שאיפות אמרגניות. "ריבולבר" שוכנה בדירה בבת ים, הופיעה במועדונים, הקליטה תקליטון (בהפקת סטן סולומון), ואז קרתה טרגדיה: שודדים רעולי פנים פרצו לדירה בבת ים, ירו כמה יריות ופצעו את אחד מחברי "ריבולבר". רוב חברי הלהקה עזבו מיד את ישראל. אורצ'ובר וטוני פרייס, שהיה הנהג של הלהקה, נשארו, הצטרפו ל"עוזי והסגנונות" ונהפכו לכותבי השירים העיקריים של הלהקה. פרייס כתב מלים, אורצ'ובר הלחין ועיבד.

"'עוזי והסגנונות' היתה להקה טובה, אבל אייב אורצ'ובר הרים אותה בעשר דרגות, אם לא יותר", אומר עוזי פוקס. "תקשיב ללחן של שיר כמו 'Friends'. זה ביטלס. הוא בא משם והביא את הצבע האנגלי. הוא גם שינה לחלוטין את הצליל של הלהקה עם ההמונד שלו. פרחנו יחד".

"אין ספק שמוסיקאים מחו"ל השפיעו מאוד על כל להקת קצב ישראלית שאליה הצטרפו", אומר מיקי גבריאלוב, איש "הצ'רצ'ילים". "רוב וסטן הביאו משהו חדש ל'צ'רצ'ילים'. רוב את הצליל האנגלי, סטן השפעות של סול, חיים (רומנו), עמי (טרייבטש) ואני הבאנו את המטען שלנו, והכל יחד התנקז לראש חץ אחד". לדברי גבריאלוב, הקסלי וסולומון היו הגורמים העיקריים למעבר של "הצ'רצ'ילים" מקאוורים לכתיבה של חומר מקורי. "הם היו מאוד יצירתיים", הוא אומר, "הם כל הזמן כתבו".

לא צריך להפריז בחשיבות ההשפעה של שחקני החיזוק הזרים על חלוצי הרוק הישראלי (שלמדו בעיקר מהקשבה לתקליטים), אבל גם לא כדאי להמעיט בה. "הסצינה של להקות הקצב היתה חלטוריסטית", אומר ערן דינר. "היה כישרון, אבל הוא היה גולמי. ופתאום הגיעו האנשים האלה, שגדלו בתרבות פופ חיה, והביאו אתם סטנדרטים חדשים של כתיבה, של חשיבה". התרומה של הקסלי וסולומון חילחלה גם לזרם המרכזי, בעיקר הודות לאריק איינשטיין, שאימץ את "הצ'רצ'ילים" כלהקת הליווי שלו בסוף שנות ה-60.

אז מדוע, למעט רוב הקסלי, שמותיהם של שחקני החיזוק של להקות הקצב נעלמו מהתודעה? גם משום שהלהקות האלה לא זכו אף פעם לתיעוד ראוי, וגם מפני שכמעט כל המוסיקאים הזרים עזבו את ישראל בתחילת שנות ה-70. היחיד שנשאר בתל אביב היה ג'ון בנקס, שעזב את המוסיקה באמצע שנות ה-70, נהפך לברמן של הפאב "לונג ג'ון סילוור" בכיכר דיזנגוף ומת מסרטן ב-1988.

נציג נורווגיה באירוויזיון

ומה עם כל היתר? דייב ואטס עזב את "האריות" בתחילת שנות ה-70, כשהלהקה ניסתה להצליח באנגליה; חיימון אלגרנטי, מנהיג "האריות", לא שמע ממנו כבר 35 שנה. הבסיסט הנורווגי יאן טייגן, שהצטרף ל"אריות" אחרי שוואטס עזב, הוא כיום מוסיקאי מצליח בנורווגיה ("אני חושב שהוא נהפך לכוכב אחרי שהוא השתתף באירוויזיון ולא קיבל אפילו נקודה אחת", צוחק אלגרנטי).

אייב אורצ'ובר חי באמריקה ומנגן במועדונים נחותים. כשדינר איתר אותו, הוא בדיוק הופיע באוניית נופש בקריביים. לדברי דינר, הוא נשמע שמח בחלקו. רוב הקסלי נסע לאמריקה באמצע שנות ה-70 כדי לעבוד בעסק של אבא של סטן סולומון. במשך שנים עבד כמשווק גלידה במיאמי ובשנים האחרונות התקדם למשרת ניהול. באתר האינטרנט שלו הקסלי כותב בפירוט כפייתי (אבל מרתק) על ימיו בלהקת "הטורנדוס", לרבות הביקור בישראל (הידעתם, למשל, שאחד מחברי "הטורנדוס" ידע להפליץ לצלילי הריף של "Sunshine of your love", הלהיט של להקת "קצפת"?).

הקסלי נשוי לישראלית, בנו נולד בארץ, והוא אומר שהוא מרגיש שייכות לישראל, "שבמשך כמה שנים אכן היתה בשבילי ארץ זבת חלב ודבש", ולעתים קרובות מצטער על כך שלא נשאר בארץ. עקבותיו של סטן סולומון נעלמו, אבל לאחרונה הוא יצר קשר עם הקסלי. מתברר שסולומון היה כמה שנים בכלא האמריקאי וכיום מוחזק על ידי רשויות ההגירה ומחכה לגירוש לקנדה (הוא אזרח קנדי). הקסלי, שביקר אותו במעצר לפני כשבוע, מספר שסולומון היה מעורב בתאונת דרכים לפני כעשר שנים, שבעקבותיה התמכר לתרופות ולהרואין. "הוא הצליח להיגמל, וכשביקרתי אותו הוא נראה טוב יחסית לאדם שעבר תאונת דרכים קשה והיה מכור לסמים", מספר הקסלי. "סטן מתכנן להישאר בקנדה אחרי שיגורש מארצות הברית, ואחר כך הוא רוצה לבוא לישראל, לבנות לעצמו חיים חדשים ואולי להשתלב שוב בתעשיית המוסיקה".

כרטיסים להופעות והצגות

tm_tools.isArticleType(story) : true