20 מיליון צופים, גם אם זה לא שפוי

פיליפ דה לה קרואה, מנכ"ל ערוץ המוסיקה הקלאסית הבינלאומי "מצו", ביקר בישראל לרגל צילום קונצרט שישודר בערוץ. בראיון הוא מדבר בין השאר על שאיפות ההתרחבות של הערוץ, גם אם "אנחנו דומים קצת לאורחים מפלנטה אחרת שפלשו לתרבות הטלוויזיונית הרווחת"

חגי חיטרון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חגי חיטרון

פיליפ דה לה קרואה עומד בראש פרויקט שידורים ענק, 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, שמתנהל כאילו מאליו: התוצרת מופקת בהתמדה - לא על חשבון הפרויקט; אחרים זרעו וזורעים ומטפחים, ל"מצו" נשאר רק לקטוף. "אנחנו עושים כסף", אומר המנכ"ל ומקרין נחת, נינוחות ושמחה בג'וב החלומי שלו.

דה לה קרואה, בן 50 הנשוי לציירת וסופרת, אב לשניים, נכנס לכהונה הנכספת לפני שנה. הוא למד פילוסופיה ומוסיקולוגיה. בעבר היה יועץ ל"מצו" (כאשר עוד נקראה "מוזיק") ולפני כן עבד שנים רבות כעיתונאי מוסיקה.

הפרויקט - שידורי מוסיקה קלאסית וג'ז סביב השעון - התחיל לפני 13 שנה תחת השם "מוסיקה" (Muzzik). בהמשך הוחלף השם ל"מצו" (בצרפת ובאיטליה השם נהגה "מדזו", במלרע). מייסדי "מוזיק/ מצו" ניצלו עובדה שמביכה טהרנים: מוסיקה נצרכת גם בעיניים - ולא רק אופרה ומחזות זמר. הדוגמה הכי מוחצת, שמשום מה עוד לא שודרה במצו, היא הרקוויאם של ורדי בניצוחו של קלאודיו אבאדו, עם הזמרת אנג'לה גיאורגיו והפילהרמונית של ברלין. מי שמכיר את הביצוע המצולם מוזמן להצטרף לקביעה הבאה: על צג מודרני גדול ומערכת שמע מתאימה, רמת המעורבות של הצופה המאזין שקולה לנוכחות באולם, באירוע עצמו. היכולת של הבמאי לטייל בין הנגנים והזמרים והמנצח, להראות אותם בקלוז-אפ, מוסיפה עוצמה אדירה לחוויית ורדי.

רק 15 עובדים

שידורי מצו מתנהלים מהמטה של החברה ברחוב פרנסואה הראשון בלב פאריס, ודה לה קרואה מרוצה מאוד כשהוא נשאל על מספר המועסקים הקבועים שם. "יש לנו רק 15 מקבלי משכורת", הוא מחייך, "כל השאר (צלמים, במאים, אנשי סאונד), הם פרילאנסרים".

את 15 המאושרים הוא מכנה "הצוות שלי" ומדגיש שכולם מקצוענים שהוא יכול לסמוך עליהם בצאתו למסעותיו בארצות מצו. שלשום, למשל, הגיע לישראל - לכבוד קונצרט של הפילהרמונית ליד חומות עכו, שמצו צילמה ביום שלישי ותשדר בעוד שבועות אחדים - לאחר שקפץ לגיאורגיה, אתונה ואיסטנבול.

דה לה קרואה וחברי הצוות מקבלים את החלטות התוכניות. "בתום תחרות רובינשטיין האחרונה בתל אביב", הוא מדגים, "טילפנתי מכאן לצוות, כדי להחליף התרשמויות על הפינאליסטים. כולם חשבו, כמוני, שרומן רבינוביץ' היה הכי טוב. אנחנו נערוך לו רסיטל באולם מצוין ליד פאריס - באפריל. גם צילום הופעתה של הגיאורגית קטיה בוניטיאשווילי בגמר מצוי אצלנו, אבל כמובן לא נשדר אותו, מפני שהיא התבלבלה".

במה אפשר להיכשל בתפקיד שלך?

דה לה קרואה: "מוכרחים להיות ערים למה שחובבי מוסיקה בעולם רוצים, לא רק בצרפת. 75% מהמנויים שלנו הם מארצות אחרות".

אתה עוסק גם בשיווק?

"לא, אני מופקד על התכנים, חברה-בת אחרת של קונצרן לגרדר עוסקת בשיווק".

למה מצו לא מרבה לשדר תחרויות מוסיקה, הרי יש מאות?

דה לה קרואה קצת מתלבט. לדבריו, היה מופתע למראה היכל התרבות בגמר תחרות רובינשטיין. "לאחר 30 שנה בענייני מוסיקה ראיתי לראשונה אולם גדול מלא בסיום תחרות".

איך העסק עובד, מי משלם למי? תחרות רובינשטיין התל-אביבית למצו, תמורת ההתייצבות על המפה הגלובלית, או מצו לתחרות, תמורת זכויות הצילום והשידור. דה לה קרואה מקפיד להדגיש שהחוק הצרפתי אוסר על מצו לקבל מתנות, חובה עליה לשלם, תמיד, על כל מה שהיא מקבלת. נכון ש"לפעמים מפגש האינטרסים גורם שהמחיר הוא סמלי".

פיליפ דה לה קרואה: “במובנים מסוימים, אנגליה היא עדיין אי בודד. זו המדינה היחידה באירופה שאנחנו לא משדרים בה” | תצלום: דודו בכר

בכלל, דה לה קרואה מרבה להזכיר את תחרות רובינשטיין ואת ביצוע "רקוויאם מלחמה" של בריטן, לפני שבועיים - שני אירועים ישראליים שמצו סיקרה. האירוע הישראלי הבא שנראה מועמד טבעי להתעניינות הוא הפסטיבל הבינלאומי למוסיקה קאמרית בירושלים בניהולה של ילנה בשקירובה בסוף אוגוסט. לדברי דה לה קרואה, לא התקבלה במצו שום פנייה מהנהלת הפסטיבל.

הם אלה שאמורים להתקשר אליכם?

"כן, ככה זה מתנהל. אנחנו לא רצים אחרי הגופים המוסיקליים".

לבריטניה אתם משדרים?

"במובנים מסוימים בריטניה היא עדיין אי בודד. זו המדינה היחידה באירופה שאנחנו לא משדרים בה. קשה לקבל שם זכויות שידור, יש רשימת המתנה לקבלת אישור, ואפילו כדי להיכלל ברשימה צריך לשלם. שנים אחדות היינו ברשימה ושילמנו - והחלטנו לוותר. אנחנו מצלמים קונצרטים באנגליה, אבל לא משדרים לשם".

מה עם ארצות הברית?

"זה מסובך. אני מקווה שניכנס ונשדר שם, והשער שלנו הוא קנדה שאליה ניכנס קודם".

מה החלום שלך?

"אינני טיפוס של בעל חלומות. לא חולם וגם לא זוכר חלומות, מאמין בהתקדמות של צעד אחר צעד. היעד במספרים? 20 מיליון צופים עד 2010, במקום 16 מיליון שיש לנו היום, ב-38 ארצות, כולל ישראל ולבנון. זה יכול להישמע קצת לא שפוי, הרי אנחנו - עם המוסיקה הקלאסית והג'ז - דומים קצת לאורחים מפלנטה אחרת שפלשו לתוך התרבות הטלוויזיונית הרווחת".

להגיע לאסיה וארה"ב

"יעד נוסף: להיכנס גם לאסיה עד 2010. אנחנו גם מתכוונים להכפיל את מספר המנויים ברוסיה ולהגיע ל-2 מיליון בתוך שנה וחצי. המטרה שלי היא שמצו יהיה עוד יותר בינלאומי, שחובבי מוסיקה בכל העולם יתייחסו למנוי למצו כמו לספר קלאסי בארון הספרים שלהם, אפילו אלטרנטיווה לשידורי מוסיקה ברדיו. גם אם לא כל יום קוראים, יש ספרים שחייבים להימצא בבית, חלק מהציוד הבסיסי".

ג'ז רק משעה מאוחרת, ובשעות הקטנות - רק ג'ז. יש לזה סיבה?

"כן, כי בשבילי זו מוסיקת לילה".

מה ההבדל ברייטינג בין שידורי מוסיקה קלאסית לשידורי ג'ז בשעות לא מאוחרות?

"שלושה לאחד לטובת קלאסית", אומר דה לה קרואה. בנתונים הרשמיים שמצו מפיץ מוזכרים פילוחי צופים, ומצוין שהצפייה בערוץ אופיינית לבעלי הכנסה גבוהה, למשכילים, וגם קצת יותר לגברים (61%) מאשר לנשים.

מה עם שידורים בהיי-דפינישן?

"בתוך שנתיים-שלוש נשדר באיכות היי-דפינישן. כבר היום אנחנו מצלמים כך".

מה האירוע האטרקטיווי הבא שתסקרו?

"יש הרבה". בסוף השבוע הזה, למשל, תשודר האופרה "בת הגדוד" של דוניצטי בכיכובה של הזמרת הנהדרת נטלי דסאי. דה לה קרואה מזכיר את תחרות האופרות שתיערך בנובמבר בעיר סגד בהונגריה. "זה מקום נידח, יפה להפליא. שידורי שש אופרות משם, ובהן אופרות חדשות, יתפרשו על ימים אחדים, הצופים שלנו בכל העולם יצביעו ויקבעו את המנצחת".

האם השידורים הצרפתיים של מצו מסובסדים? דה לה קרואה דוחה את הסברה הזאת בתוקף. "אנחנו לא מקבלים שום עזרה ממשלתית, אלא להיפך, מעבירים כספים לממשלה, שהרי הבעלות על מצו מתחלקת בין קונצרן לגרדר (60%) ובין חברת פראנס טלוויזיון, שהיא חברה ממשלתית. לגרדר הוא קונצרן תקשורת ענק שבבעלותו מאות מגזינים, לרבות ‘אל' ו"פארי מאץ'".

בכל זאת, האם בצרפת אתם משלמים פחות על זכויות?

"להיפך. התשלום לתזמורות בצרפת גבוה. בדוק ותיווכח שאנחנו משדרים רק שתיים-שלוש תזמורות צרפתיות בשנה".

יש אירועים נחשקים במיוחד שאתם משלמים להם סכום גבוה באופן חריג?

"אין מקרים כאלה, כי בסופו של דבר אנחנו הגורם היחיד בענף".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ